*חשוב מאוד! תקראו את הערות שלי למטה, הן ממש חשובות לסיפור!*
נ.מ- סטון
״אני נשבעת שלא אספר לאף אחד!״ התחננה גרייס בפעם המאה להיום, בקשותיה הנואשות כבר החלו להימאס עליי. לא מספיק שראשי כאב בטירוף, מהבוקר היא מנדנדת לי ומנסה להבין עם מי התמזמזתי ערב לפני כן. יותר נכון, אם מי התמזמזתי ולמה זאת לא הייתה היא. למען האמת, כשירדתי הבוקר אל המסדרון ושמעתי את כל הלחשושים והשמועות עליי, הייתי די בטוח שהבילוי הנחמד שלי היה גם שלה. אך כשהתחילה להציק לי הבנתי שזה לא המצב. וכשהבחנתי בהתנהגות המשונה של רפאל לאק הבנתי מה באמת קרה. ברור שהופתעתי, כלומר, רפאל לא הומו.זה בילבל אותי, אז בשביל להיות ממש בטוח, התגרתי בו באיזו כיתה. וכן, לפי התגובות שלו אליי, ויותר לפי איך שגופו מגיב אליי, לגמרי חלקנו איזה רגע. העובדה הזאת יצרה שתי בעיות. הראשונה- התמזמזתי עם רפאל לאק, דבר ממש לא מקובל עליי ושאין סיכוי שהייתי עושה אם הייתי פיכח. השניה- מישהו ראה אותי עושה את זה, שזה בכלל יוצר עוד מליוח סיבוכים. אה, וכמובן שיש לי עוד בעיה אחת קטנה, לונה. ברגע שתשאל אותי על זה ולא אגיד לה את האמת, היא תבין שאני משקר לה ומה קרה. אז בעצם הגעתי למצב בו יש לי שתי אופציות. הראשונה היא לשקר ללונה ולתת לה לעשות אחד ועוד אחד, והשניה היא לספר לה את האמת. בשניי המצבים יוצא שהיא תדע מה קרה, איזה יופי לי.
״בסדר. אני מבינה את הרמז, אני אפסיק להציק לך.״ רטנה גרייס כשהבינה שאני לא מפוקס וממש לא עומד לספק לה פרטים. היא הסיטה תלתל חום בודד מפניה. ״אבל תדע שאתה יכול לסמוך עליי במקרה שבכל זאת תחליט לשתף.״ לסמוך עליה? הילדה הזאת הזויה. אני מכיר אותה בקושי יומיים וכבר היא מכרכרת סביבי ומתנהגת כאילו היא החברה הכי טובה שלי או משהו. אולי אם הייתי מישהו אחר, הייתי אוהב את זה שבחורה נדבקת אליי מהשנייה שהכרתי אותה, אולי אפילו מומחמא. אבל אותי.. אותי זה מעצבן. זה כאילו היא מצפה שרק תעפעף בריסיה ו״תקסים״ אותי. חוץ מזה, היא בחיים לא תצליח להיות קרובה אליי מספיק בשביל שאני אגדיר אותה כ״החברה הכי טובה שלי״, רק לאדם אחד בחיי הגיע התואר הזה, וגם הוא איבד אותו כבר מזמן.
״תגידי,״ החלטתי שאני יכול להתעלם מההצקות הדביקות שלה ובו זמנית לדבר על דברים שבאמת מזיזים לי. ״את יודעת איפה לונה? לא ראיתי אותה היום.״ היא הרימה את מבטה ונראה שהיא שמחה שאני לפחות אומר משהו. ״אני חושבת שיש לה עכשיו שיעור ספרות.״ הנהנתי. ״אוקיי, תודה.״ לפני שהספיקה להוציא עוד מילה לא רלוונטית מפיה, הלכתי במהירות אל עבר חדר המנוחה. בסדר, אולי אני מניאק, אבל זה לא שביקשתי ממנה להידבק אליי או משהו! סרקתי את לוח המודעות במטרה למצוא את הדף שמסביר את סידור הכיתות. יד קטנה טפחה על כתפי. הסתובבתי אל נערה בת גילי בעלת שיער שטני ועיניים כעוסות שנעצה בי מבט. ״אל תסתכל עליי ככה, טמבל. שנינו יודעים טוב מאוד למה אני מדברת איתך.״ סופיה, החברה המתוקה והקטנה של רפאל הטיחה בי את מילותיה כשהבחינה במבטי המעט מבולבל ומעט משועמם. גלגלתי את עיניי כשלבסוף נפל לי האסימון. ״אין לי מושג מה הידיד שלך סיפר לך, אבל-״
״מצחיק, לי יש תחושה שאתה דווקא יודע טוב מאוד מה החבר שלי סיפר לי.״
YOU ARE READING
Young memories (boy x boy)
Romanceרפאל לאק בן ה17 הוא תלמיד וותיק ופופולרי בפנימיית ״פווארי״. הוא נמצא בפנימייה מאז גיל 13 וכבר מרגיש בה ממש בבית. הוא תמיד מוקף בחבורה שלו, הוא חביב המורים. הוא מצטיין בלימודים. חייו בפנימייה מצויינים. עד שבשנתו החמישית, הוא מגלה שדמות מפתיעה...
