נ״מ - רפאל
״תלמידים, אני מבקש, שקט!״ התעלמתי כמו כל שאר התלמידים מהמנהל רמיס והמשכתי לדבר עם חבריי. ״אני לא מאמינה. היא נראת כלכך נחמדה..״ אמרה אבני, החברה הכי טובה שלי, במעט אכזבה.
סביו, החבר הכי טוב שלי ובן זוגה של אבני, גלגל את עיניו. ״תאמיני לי, בייב, היא השטן בפניי מלאך. היא משחקת את עצמה תמימה וטהורה, יפיהפה ושווה, אבל כשמכירים אותה באמת היא חושפת את הפרצוף האמיתי והעלוב שלה והופכת למפלצת.״ עכשיו אני גלגלתי את עיניי. ״סביו, היא האקסית שלך. אתה לא יכול לדבר עליה ככה מאחורי הגב...״ חייכתי חיוך קטן. ״אתה צריך להגיד לה את זה ישירות בפרצוף הנוראי שלה.״ סביו צחק בעוד שאבני הביטה בי ברוגז.
״מה?״ שאלתי בתמימות. אבני צבטה את גשר אפה בתסכול. ״אתם כאלה בנים.״ רטנה. סביו חייך והתקרב אליה. ״נכון. אבל מה? היית מעדיפה שאהיה בת?״ אבני חייכה בחזרה. ״לא. אם היית בת לא הייתי יכולה לעשות את זה.״ היא התקרבה אליו עוד יותר ובדיוק כשהיה נראה שהיא עומדת להצמיד את שפתיה אל שלו, היא בעטה קלות במפשעתו.
סביו התכווץ מכאב ופניו הפכו אדומות. ״אלוהים, יש לך מזל שאני ממש מחבב אותך.״ אבני חייכה חיוך מתוק ותמים ורכנה בשביל לנשק את שפתיו. הוא החזיר לה נשיקה והניח את ידו על לחיה. גלגלתי את עיניי וכחכחתי בגרוני. כן, אני לגמרי מרגיש גלגל חמישי מאז שאבני וסביו נהפכו לזוג. אבל אין לי כלכך ברירה לסבול את כל הנשיקות והפלירטוטים שלהם. אחרי הכל, הם עדיין החברים הכי טובים שלי. כמובן שיש לי עוד חברים טובים בפנימייה, אבל אף אחד מהם לא קרוב אליי כמו אבני וסביו. את סביו הכרתי כשהגעתי אל הפנימייה לפני ארבע שנים. היינו שותפים לחדר והתחברנו במהרה. אבני הצטרפה לפנימייה רק כשנה מאוחר יותר. בהתחלה סביו לא סבל אותה. הוא טען שהיא סתם ילדה עשירה ומפונקת. אני לא הקשבתי לו והלכתי ודיברתי איתה. ומזל שעשיתי זאת. אם לא, יכול להיות שהיא לא הייתה מחוברת אלינו עכשיו ושסביו והיא לא היו זוג. כשחושבים על זה, הם די חייבים לי.
הם התנתקו זה מזו. אבני סמוקה וסביו מרוצה, לשניהם שפתיים נפוחות. ״אתם יודעים,״ התחילה אבני להגיד. ״שמעתי ש-״ צפירה חזקה ומתמשכת נשמעה בחצר וקטעה את אבני. שלושתינו התכווצנו והנחנו את ידינו על אוזנינו. הצפירה הפסיקה והרמתי את מבטי ישירות אל המנהל רמיס המחזיק בצפצפה. ״תלמידים, בפעם הבאה שאני מבקש שקט תקשיבו לי ואז לא נצטרך להגיע לזה!״ הוא נאנח. ״מספר הודעות. קודם כל, הסתיימו השיפוצים בקפיטריה, יש מכונות חדשות ואופציות נוספו לכם לארוחות. דבר שני, הצטרפו אלינו השנה המון תלמידים חדשים מה שאומר שגם החדרים השתנו. רשימת החדרים תלויה על לוח ההודעות בחדר המנוחה.״ מייד כל התלמידים התחילו להתלחשש, חלק בחשש וחלק בשמחה, על רשימת החדרים ועל מי שהם מקווים להיות איתם. ״תלמידים, בבקשה! נותר עוד דבר אחד!״ הפעם כולם השתקקו. ״תודה. הדבר האחרון הוא שנבחרת הפוטבול ונבחרת השחייה זקוקים לעוד אנשים. הזמנים של מבחני הקבלה תלויים גם כן בחדר המנוחה, ליד רשימת החדרים. אתם משוחררים.״
DU LÄSER
Young memories (boy x boy)
Romantikרפאל לאק בן ה17 הוא תלמיד וותיק ופופולרי בפנימיית ״פווארי״. הוא נמצא בפנימייה מאז גיל 13 וכבר מרגיש בה ממש בבית. הוא תמיד מוקף בחבורה שלו, הוא חביב המורים. הוא מצטיין בלימודים. חייו בפנימייה מצויינים. עד שבשנתו החמישית, הוא מגלה שדמות מפתיעה...
