הלוואי ויכולתי למחוק את הזכרונות,
באותה הקלות שבה תלשתי את התמונות.
הלוואי ויכולתי להיות קצת מתונה,
שתחשוב שזה החץ שלא פגע במטרה.
הלוואי ויכולתי למחוק אותך כמו קובץ,
אני נאחזת בזיכרונות רק כי אין לי את האומץ.
הלוואי ויכולתי לשקר -
שלא הותרת צלקות,
שלא התקדמת והשארת אותי שם,
שבורה למליון חתיכות.
YOU ARE READING
לאסוף את שברי הזכוכית | ספר קטעים
Poetryיש לי כישרון. אני כותבת. אני יכולה להכניס את הרגשות שלי למילים, לגרום לאחרים להרגיש בעזרתם. יש לי את היכולת לדבר בלי לפתוח את הפה. אז מי אני, שלא אנצל את המתנה שניתנה לי?
