וזה מה שהיא עשתה, היא הגנה על הבית שלה, על האנשים שלה, ועל משפחת עד עכשיו ואף אחד אחר לא היה שמה בשביל להגן עליה אבל אני נשבעתי שאני הגן עליה בכל יום, שעה, דקה ושנייה בחיי וזה מה שאני אעשה, פגעתי במים וצללתי יותר עמוק בניסיון למצוא אותה אבל החושך ששרר מסביבי לא הועיל בכלל למשימה עד שממקום עמוק יותר מתחתיי ראיתי אור, את האור לה שזוהר, כאילו קורא לעזור לה, צללתי יותר ויותר עמוק וניסיתי להילחם בזרמים שהגיעו וניסו למשוך אותי יותר רחוק ממנה, עוד קצת ו...
"אני אוהב אותך לוחמת שלי" לחשתי לשפתיה הורודות של אסטריד בעודנו נפרדים לדרכנו בפתח ביתה,
"אני אוהבת אותך נסיך שלי" היא לחשה חזרה ושנינו נשענו קדימה לנשיקה אחרונה לפני זמן לא ידוע שלא ניפגש בו, הנשיקה הייתה שונה בקצת ואני קיוויתי שאני היחידי שהרגשתי זו, אני לא רוצה שזה יהיה הזיכרון האחרון שלה ממני לזמן הלא נודע הזה אז הוספתי ולחשתי,
"אהבה, כוח, חוכמה"
"מה זה?" שאלה במבט מבולבל,
"שלושת יסודות הרגש והאופי שהמשפחה שלי הולכת בעקבותם במשך שנים, אהבה מובילה לכוח, כשאת מאוהבת את מרגישה שאת יכולה לעשות הכל, כוח מוביל לחוכמה, כשאת חזקה מרוב כוחות את חייבת להיזהר במעשייך, וחוכמה מובילה לאהבה, רק מי שחכם באמת לא יוותר על התענוגות שנמצאות באהבה" סיימתי בדבריי והושטתי את ידיי אל השרשרת שנחה על צווארי והורדתי אותה, השרשרת והתליון היו עשויים מכסף טהור, התליון היה בצורת משולש מעוגל במעט שמחולק לשלושה חלקים שעל כל אחד מהם יש אותך אחרת אהבה,L, כוח,S, חוכמה,W, כל אות הייתה משובצת ביהלומים שנצצו כמו הכוכבים שזה עתה נמצאו מעלינו, ענדתי אותה לאסטריד שנראתה נדהמת ממעשיי ולא העיזה להוריד את עיניה משלי לבסוף הנחתי את ידי על לחיה ולחשתי לשפתיה פעם אחת אחרונה מתחת לכיפת הכוכבים המיוחדת שלנו, "אהבה, כוח, חוכמה"
אהבה שיש לי לאסטריד היא זו שגרמה לאורה לקרוא לי מתוך מעמקיי הים, כוחי היה זה שעזר לי להגיע עד אליה ולהחזיק בה קרוב וחוכמתי הייתה זו שאמרה לי לא לוותר עלינו, הצלחתי להגיע עד אליה ובקושי רעב עליתי עד למעלה לים הסוער וליד הספינה, מלמעלה ראיתי את אבי מסתכל ומחכה לנו ולידו נימצאו איתן, ג'ורג', תומאס ומיכאל, הסולם חבלים היה נמצא זרוק מהספינ וממש לידי, שמתי עליו יד אחת ואת אסטריד שעונה על כתפי ואז יד שנייה שניתלית עליו, לא הייתי צריך לעשות הרבה מפני שבשנייה שראו שאנחנו על הסולם הרגשתי את כולם מושכים אותו למעלה עד שהגענו לסוף ואיתן ומיכאל מיהרו לקחת את אסטריד מידיי לרצפת הסיפון, אבי התקרב ובא לעזור לי אבל האדרנלין עדיין זרם בעורקיי וגרם לי לרוץ אליה ולהניח את ידי על צווארה, בחיפוש אחר דופק,
"אין דופק" תומאס אמר,
"אין מצב כזה" לחשתי והתחלתי ללחוץ על חזהה שלוש פעמים ואז להנשים את שפתיה,
'1...2...3...נשימה...נשימה....נשימה...1...2...3...'
נשף האירוסים מתקרב עם כל יום שחולף וכף גם ההזדמנויות שלי לספר לאסטריד מי אני באמת חולפות ונעלמות להן, אני חייב לעשות משהו עם זה, אני צריך לספר לה על הנשף, על התוכנית שלי עם סיינה, על הכל, כולל על המנהיגה,
"אסטריד..." שאלתי אותה בעודנו שוכבים על הדשא ליד האגם, מסתכלים על השקיעה שצבעה את השמיים בורוד כמו עיניה של אסטריד, ראשי היה טרוד באיך היא תגיב והאם תשנא אותי עקב זה שהסתרתי ממנה סוד שכזה כשלפתע הרגשתי דמעה אחת בודדה יוצאת מעיני, זה הולך להיות קשה,
"כן גבריאל..?" היא שאלה וסובבה את ראשה לכיווני מסתכלת עליי עם עיניה הגדולות שכל מה שאני רוצה זה להסתכל עליהן לנצח ולטבוע באין סופיות שלהן, היא הייתה נראית מודאגת, כנראה למשמע קולי הטרוד והדמעה שמזמן זלגה לה ונספגה באדמה,
"אני צריך לספר לך משהו" אמרתי לה בכנות מלאה אבל לא יכולתי להביא את עצמי לספר לה על הנשף וכל השאר,
"מה זה?" שאלה ברצון להקשיב,
"צריך ללכת... כבר מחשיך" החלטתי שזה לא הזמן הנכון, אחריי שאני אמצע את מה שאני מחפש במשרדו של המלך אני אלך אליה ואגלה לה הכל, לא לפני, קמתי ממקומי על הדשא והתחלתי לאסוף את כל מה שהבאנו איתנו לתוך התיק,
"גבריאל?" שמעתי את אסטריד שואלת מאחוריי ולא יכולתי להקשיב לה עוד, אפילו לא הסתכלתי עליה והיא הבינה ונתנה לי רגע שקט, כרגע עליי להתרכז בדבר אחד בלבד וזה הנשף והתוכנית, טעות אחת והכל ייפול, טעות אחת וכל השלום השתבש, אני לא יכול לטעות, אני צריך לחזור למי שהייתי, אני צריך לחזור להיות נסיך הקרח לקרת הנשף ולהקפיא את כל הממלכה יחד איתי.
"גבריאל, היא איננה" אבי אמר מלידי לאחר דקטת שלמו שרק ניסיתי לעשות החייאה ושום דופק לא הופיע, הדמעות כבר התחילו לזרום על פניי ולא טרחתי לנגב אותם כי גם ככה יהיו חדשות, קירבתי את פניי לשלה לנשיקה אחרונה ולחשתי כדי שרק היא תשמע,
"אני מצטער שלא סיפרתי לך, אני מצטער שלא אמרתו ואני מצטער ששיקרתי, בבקשה, תקומי עכשיו וכל חיי לא תיצטרכי להרים חרב, בבקשה לוחמת שלי" נישקתי לשפתיה הרכות והקרות כקרח ולא יכולתי לזוז מהן אבל דבר כלשהו גרם לעיניי להיפתח וזוהי הייתה תזוזה כנגד שפתיי, הרמתי את ראשי וראיתי זוג עיניים ורודות מביט בי,
"היי..." היא לחשה בקול שקט ומצמצה.
YOU ARE READING
Royal Blood/דם מלכותי
Romance!גמור! !פנטזיה רומנטית לנוער בוגר-כתוב בעברית! "In a world like ours, there are two types of blood: royal blue blood and expensive. And the red blood, simple and dirty, is designed to serve the blue blood and say "yes" to every word. Unfortunately...
גבריאל(42)
Start from the beginning
