קוברה

פרק 34

קריסטיאן

פרופסור כהן משחרר אותנו בזמן להפסקה, לשם שינוי, ואני ממהרת לאסוף את חפציי חזרה לתוך התיק שלי ולצאת מהכיתה.

כאילו הרגשתי בו, ג'וני בדיוק יוצא ממעבדת ביולוגיה שנמצאת במרחק כמה כיתות ממני, ואני קוראת לו.
"ג'וני!" הוא מסובב את ראשו לכיווני, ואני ממהרת להתקדם אליו. "היי קריס." הוא אומר בחיוך רפוי, ואני מזהה את עיניו המותשות והנפוחות מירוב בכי מתמשך.
אני מושכת אותו לחיבוק חזק ונאנחת. "אתה חייב להפסיק לסנן אותי בפלאפון. נטרפתי אתמול מירוב דאגה אלייך."
הוא לא מחזיר לי חיבוק ונותר דומם, וזה כבר מדליק אצלי נורה אדומה. אני משחררת מהחיבוק ומגלה שהוא משפיל את עיניו לרצפה בתבוסה, כאילו מתבייש להביט בי.

"ג'וני," אני מלטפת את כתפו בעדינות. פניו הרכות עולות להביט בי, ועיניו מוצפות בדמעות.
אני מרגישה סכין ננעצת בליבי למראה השבור של האדם האופטימי והכובש שאני אוהבת כל כך.

"רוצה לדבר על זה בחוץ?" הוא מהדק את שפתיו ומהנהן קצרות. אני שוזרת את כף ידי בידו ומובילה אותנו החוצה. החצר מוארת בשמש חמימה ומלטפת, הומת תלמידים כיאה למזג אוויר נאה שכזה.

שתיקה מתוחה משתררת בינינו לאורך הדרך, עד שאנחנו מתיישבים על הספסל הקבוע שלנו.
הוא מתנשם עמוקות, ונועץ את עיניו בקרקע. נראה שהוא מתקשה להביע בפניי את הכאוס שמתחולל בתוכו.
אני עוטפת את ידו בידי, ומלטפת אותה. "ג'וני," קולי מוצף בדאגה וגורם לו להביט בי. "דבר אליי. מה קרה?" קולי צונח ללחישה. "מה הוא עשה?"

"הוא..." עיניו של ג'וני נופלות מטה, כשהוא מהסס בדבריו.
לוקחות לו כמה שניות של שקט כדי להמשיך, וכשהוא מרים אליי את עיניו, הן אדומות מרוב דמעות עצורות. שפתיו רועדות כשדמעה נופלת מעיניו, והוא מנגב את אפו. "הוא נישק אותי."

עיניי נפערות. "אלוהים, אני נשבעת שאהרוג או-" הוא עוצם את עיניו בחוזקה. "ואני נישקתי אותו בחזרה."
אני ממצמצת, בטוחה שלא שמעתי נכון. "מה?" הוא מביט אל השמיים, וקולו נשבר. "רציתי בזה, קריס."
"אתה..." אני נכנסת להלם גמור ומנידה בראשי, "אתה לא צריך לשקר כדי להגן עליו-"

"לעזאזל, קריס, אני לא משקר!" הוא מתחיל לבכות, "הלוואי שהייתי משקר לך, אבל זה לא המצב."
הוא מתייפח בשיברון לב, "שיקרתי לעצמי כל הזמן הזה, קריס. מעולם לא הפסקתי לאהוב אותו, ולעולם אצליח להתקדם הלאה, כי הוא גזל את כל מה שקיים בי והותיר אותי להתמודד לבד עם כל השאריות הרקובות."
אני מנידה בראשי. "אתה טועה, ג'וני! אתה נותן לו לשכנע אותך שאתה זקוק לו, לעשות בך מניפולציות ולגרום לך לתלות!" אני מניפה את ידיי בתסכול עמוק. "זו הדוגמא הכי מובהקת לזוגיות רעילה! איך אתה לא רואה את זה?!"