כבר עברו שלושה ימים מאז אותה ארוחת בוקר, בה מינהו אמר מה שאמר.
אלה היו שלושה ימים, שלושה ימים הכי ארוכים בימיו של ג'יסונג. למען האמת, הוא בקושי יצא מחדרו, בקושי אכל, בקושי תקשר, הוא היה פשוט... סגור בחדר.
נפשית הוא הרגיש מוזר, מותש. לרגע אחד הוא ומינהו חברים, לאחר מכן ג'יסונג עמד להתוודות, ובדיוק אז, מינהו שונא אותו?
וואו. השתלשלות אירועים ממש מהירה מבחינתו.
בכל זאת, הוא היה פשוט עייף.
הוא אפילו לא ידע כמה זמן עבר מאז, יומיים? שלושה? שבוע? בכל זאת, זה לא ממש שינה לו משהו.. הרי מינהו... שונא אותו.
הוא רק חשב על צמד המילים האלו והתחילה לו בחילה.
ג'יסונג ומינהו לא החליפו אף מילה בזמן הזה.
____
"מה קרה??" פליקס היה מזועזע, בלשון המעטה, כשפגש בג'יסונג לראשונה בתחילת השבוע.
הוא לא הגיע ללימודים במשך שלושה ימים, הוא לא היה מוכן בכלל לצאת מהחדר, אז ברור שללימודים לא הלך.
"ליקסי..." קולו רעד, הברונטי הרגיש חייב לפרוק למישהו על הכל.
הבלונדיני אחז בידו של ג'יסונג ולקח אותו למקום רחוק מטווח השמיעה והראייה של שאר התלמידים, מוכרח להבין מה לעזאזל לא בסדר בחברו לפני שהשיעור הראשון יתחיל.
"מההתחלה, סונגי. נסה להירגע, אני מקשיב.." השניים ישבו על ספסל עץ מאחורי בניין הכיתות, פליקס ניסה ככל יכולתו להרגיע את השני שנראה ממש נסער, דמעות מאיימות לפרוץ מעיניו בכל רגע.
"י-ישבנו ו-ו-ואכלנו לפני כ-כמה ימים ו-...ו-ואמרתי למ-מינהו שאני א-אוהב אותו..." סומק עז של בושה התפשט על לחייו של הברונטי כשהשתדל לדבר ברור ומובן, למרות שגימגם את רוב המילים.
"ומינהו א-אמר שהוא ש-שונא אותי..." הפעם דמעה זלגה על פניו.
ועוד אחת אחריה.
זה באמת היה לו קשה, לאבד ככה חבר קרוב..
"מה? לא יכול להיות.." הבלונדיני באמת היה מופתע, וגם הזדעזע באותו הזמן.
"זה מה שמינהו אמר?!" הוא הביט לא מאמין בפנים המוכתמות מדמעות שלא פסקו, הוא שלח יד בהיסוס למחות את הטיפות המלוחות. הם הרי לא היו כל כך קרובים..
השני מעט נרתע ממגעו אך לאחר כמה שניות נשען אליו והקשיב לדבריו של פליקס.
"אבל אתם הייתם כל כך קרובים, ...הוא היה מאוהב בך סונגי, ראו את זה עליו. זה לא נשמע נכון.."
"אתה לא מאמין לי?" הבעת פניו של ג'יסונג הייתה פגועה ופליקס מיהר להסביר, "לא! מה שהתכוונתי לומר זה.. איך זה לעזאזל יכול להיות..? אתם באמת הייתם ממש קרובים.., אני מתכוון לומר מאוהבים, איך זה יכול להיות?"
הצלצול הדהד בחצר הגדולה של התיכון, הנער הבלונדיני ליווה את חברו לשירותים לשטוף את פניו ולאחר מכן פנו כל אחד לכיתה שלו.
"מגיע לך יותר טוב מהצבוע הזה, סונגי."
זה מה שפליקס אמר לו.
הכל נשמע כל כך לא הגיוני באוזני פליקס, אבל דבר אחד בלט לעיניו ובכלל לא הסתדר לו בכל העניין הזה,
'למה מינהו נראה כל כך עצוב כשראה אותי ואת ג'יסונג עוברים במסדרון? נכון שהוא בכה, אבל הוא לא אמר שהוא עכשיו שונא אותו? נראה היה שהוא כמעט עומד לבכות בעצמו..'
הוא התייאש מלנסות להבין מה קורה פה.
____
דפיקות קלות ונמרצות נשמעו בדלת הבית, היונג'ין התקדם אל המקום בצעדים מהירים, שיערו השחור הארוך שהיה אסוף בחציו לקוקו קטן התעופף מאחוריו.
הוא הביט בעינית הדלת וראה שם נער מנומש, הוא סובב את הידית ונתן לו להיכנס.
"היי ליקס."
"היי גם לך היונג, מה שלום ג'יסונג?"
הגדול נאנח, "לא יותר טוב ממה שראית היום..".
פליקס השפיל מעט את מבטו, "מה אנחנו יכולים לעשות בעניין היונג'ין? אי אפשר להשאיר אותו ככה.. זה יהיה ממש מרושע מצידנו."
רק קול מים זורמים נשמע במשך כמה הרגעים בהם שחור השיער חשב ברצינות על תשובתו.
"אתם מודעים לכך שאני שומע אתכם..?" הברונטי צייץ מהמטבח, "אני מצטער סונגי.." הקול העמוק של פליקס נשמע נבוך במקצת.
"על מה..?.."
"אין שום דבר שנוכל לעשות, פליקס.
רק לנסות לשמח אותו כמה שאפשר.."
הבלונדיני סקר את פרצופו של העומד מולו,
'מה אתה יודע שאנחנו לא, הוואנג היונג'ין?'
הברונטי עמד במטבח ושטף את הכלים ביסודיות, קול המים הזורמים עזר לו קצת למקד את מחשבותיו.
שאיפה, נשיפה, ושוב.
הוא ניסה לעכל את זה שמינהו שונא אותו. במצב זה הוא כבר כמעט באמת האמין לזה.
כלומר, כבר לא היה לו כח לחשוב אחרת.
פליקס והיונג'ין עברו במטבח, הביטו לעברו במבטים מלאי רחמים שניסו להסתיר ללא הצלחה.. גם מבלי להסתכל אליהם הוא ידע שאלה הם,
זאת אומרת, המבטים שלהם ממש חוררו בו "סכנה, מסכן לפניכם."
נמאס לו להעמיד פנים, הוא לא בסדר.
שרווליו היו מקופלים עד מעל למרפקיו, הוא לא טרח לכסות את כל הצלקות והחתכים הטריים על זרועותיו.
'במילא הם יודעים'.
'זה חסר תקווה, חשבתי שבעזרתך, היונג... אצליח להפסיק..'
VOUS LISEZ
האם זו חברות? MinSung//HyunLix
Fanfictionהמשך לסיפור 'פצעתי את לבי ואתה ריפאת אותו'. אחרי אותו לילה מסעיר בו שלושת הנערים פגשו בפליקס, דברים מתחילים קצת להשתנות.. מינהו לא ממש בטוח מה הוא חש כלפי ג'יסונג, היונג'ין חושב שמצא מישהו שמשלים אותו. *אזהרות* -אובדנות. -פגיעה עצמית. -חרדה. [אין זמ...
