Not from here

55-

•לאחר שבוע•
״בל!!״ שמענו את ריבל צורח מחוץ לבית וכולנו היינו בהלם ״בל!!!״ ריבל צרח ונכנס לבית בריצה עם דמעות בעיניים והחזיק שקית זבל שחורה בידו שהייתה קרועה ואני לאונרדו מתיאו ואלסנדרו קמנו מהר מהספה הולכים אליו הוא התיישב על הרצפה מותש וניגב את הדמעות מעיניו ואני לקחתי מהר את השקית הקרועה וצרחה נפלטה מפי כשראיתי את התינוק מאותו היום בלי הכרה בשקית הוצאתי אותו ממנה מהר והסתכלתי על מתיאו שלא חשב פעמיים והתקשר לרופא ואז הסתכלתי על ריבל  ״עברתי שם במקרה וראיתי אותה זורקת את השקית והיא הייתה שוב שיכורה רק שהפעם יותר מהלילה ההוא אני הרגשתי שמשהו לא בסדר והייתי חייב לבדוק״ הוא אמר מהר ועצר כדי להתנשם כי לא היה לו אוויר ואני החזקתי את התינוק עם דמעות בעיניים מנסה לעשות לו החייאה ולאחר חמש דקות הרופא נכנס בריצה והסתכל עלינו בהלם ואני קמתי מהר מביאה לו את התינוק הוא עלה לחדר מהר ולאונרדו עצר אותי מללכת אחריו וחיבק אותי מאחור שם את ראשו בצווארי ״הוא יהיה בסדר״ הוא לחש ״אני לא מחזירה לה אותו״ הודעתי והסתכלתי על ריבל והבנים הסתכלו עליי במבט לא מובן ״אני מסכים איתך היא חולת נפש״ ריבל אמר ״זה בסדר?״ שאלתי והסתכלתי על הבנים ״בבקשה ליאו שבוע שעבר היא השאירה אותו באמצע הרחוב בקושי היה עליו בגד!״ התחננתי והוא שתק לשניה והתנשף ״אוקיי״ הוא אמר ואני וריבל חייכנו חיוך גדול וקפצנו על ליאו בחיבוק והוא צחק
״הוא בסדר״ שמענו את קולו של הרופא אומר מאחורינו וכולנו הסתובבנו אליו במהירות ואני וריבל רצנו מהר אל החדר רואים את התינוק שוכב על המיטה ומשחק עם הכרית וצחקנו
״הוא בטח רעב״ ריבל אמר והנהנתי ״טוב..זה הזמן שלנו ללכת לקניות״ אמרתי והרמתי את התינוק הקטן עיניו חומות בהירות ממש ושיערו שבקושי צמח גם הוא חום ירדנו ללמטה והבנים נעמדו מולנו ״חשבתי..אולי נלך לקנות לו אוכל ובגדים״ אמרתי וליאו הנהן ״אני בא!״ מתיאו אמר בקול ״גם אני״ אלסנדרו אמר ״גם אני״ לאונרדו אמר לבסוף כשהבין שאין לו ברירה ויצאנו כולנו.
-
״תראה איזה יפה זה!״ אמרתי לריבל בהתרגשות והוא חייך ״זה מתאים לו מאוד״ הוא אמר שם את הבגד הכחול ליד גופו של התינוק ״לא מצאנו לו שם..״ אמרתי ״אנת׳וני״ שמעתי את קולו של לאונרדו אומר והרגשתי את ידיו מחבקות אותי מאחור והסתובבתי אליו בחיוך ״זה שם יפה״ אמרתי ״אני מסכים עם לאונרדו״ ריבל אמר והסתכלנו על התינוק הקטן ״אנת׳וני״ אמרתי בחיוך ונישקתי לראשו גורמת לו לצחוק צחוק קטן וכולנו חייכנו ואז מתיאו ואלסנדרו נכנסו לחנות עם 3 שקיות של נייק בידו של מתיאו ו5 שקיות גם של נייק בידו של אלסנדרו ״זה בשביל הבייבי החדש״ מתיאו אמר והייתי בהלם ״כל זה? כמה זה עלה?״ שאלתי המומה ״זה לא משנה..חוץ מזה זה לא רק אנחנו גם לאונרדו קנה הוא פשוט שם את זה באוטו כדי שלא תגידי לו להחזיר את זה״ אלסנדרו הלשין על לאונרדו והסתכלתי על לאונרדו המומה ״חכה חכה בבית״ לאונרדו אמר באיטלקית ״אתה אל תאיים עליו״ אמרתי באיטלקית והבנים הסתכלו עליי המומים וריבל חייך חיוך ענק ״מאיפה את יו..״ הם התחילו להגיד ואז שלושתם הסתכלו על ריבל שצחק ״היא לימדה אותי אנגלית ואני לימדתי אותה איטלקית .. יש לה קליטה מהירה״ ריבל אמר וחייכתי ״זהו אין יותר סודות בבית״ הבנים אמרו וצחקתי ״טוב אבל ביני לבינה יש..אתם עדיין לא יודעים עברית״ לאונרדו אמר וריבל השתעל ולאונרדו הסתכל עליו במבט שואל ״אני לומד״ הוא אמר ולאונרדו הסתכל עליי וצחקתי .
-
•ליאו•
פתחתי את דלת החדר נשען על המשקוף מסתכל על בל שהחזיקה את אנת׳וני והאכילה אותו  ״החדר יהיה מוכן או מחר בערב או עוד יומיים״ אמרתי ובל הסתכלה עליי בחיוך עצוב ״הוא ממש רעב״ היא אמרה והסתכלתי על התינוק  הקטן שכנראה בקושי אכל משהו מאז שנולד והתיישבתי על המיטה לידה ״אתה חושב שנצטרך לדבר עם האמא ?״ היא שאלה ״היא זרקה את הילד שלה בל על מה את רוצה לדבר איתה?״ שאלתי ״אתה צודק אבל עדיין..״ היא אמרה בשקט ״אני אדבר איתה אם את רוצה אבל לך אני לא מסכים להכנס לשכונות האלה״ אמרתי והיא הנהנה ונישקתי לראשה ״אז עכשיו אנחנו הורים?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי חושבת לרגע ״כנראה שכן״ היא אמרה ״אני גם רוצה תינוק מפה״ אמרתי מנשק את בטנה שהייתה עליה צלקת  והיא חייכה ״אוקיי״ היא אמרה בקלות הסתכלתי עליה בחיוך ״באמת??״ שאלתי והיא הנהנה ונישקתי אותה בהתרגשות ״היי היי זהירות״ היא אמרה מרחיקה אותי טיפה כי עוד שניה מחצתי את אנת׳וני ״סליחה תוני״ לחשתי כדי לא להעיר אותו ונישקתי את ראשו גורם לבל לחייך