הפרק היום ממש קצר אבל ...
———————————————————
התעוררתי מרגישה ליטופים על פניי ופתחתי את עיניי רואה את לאונרדו מולי מחייך ״מה?״ שאלתי ״כלום״ הוא אמר מעביר את ידו על שיערי ״בואי תיראי״ הוא אמר מחזיק בידי מקים אותי מהמיטה ורק עכשיו שמתי לב שאני לא לובשת את שמלת הכלה שלי ועל גופי יש רק את החולצה של ליאו ״וואו״ אמרתי מסתכלת על הים ולאונרדו חייך ״את אוהבת?״ הוא שאל ״ברור״ אמרתי והוא חיבק אותי מאחור נותן לי נשיקה גורם לי לחייך ״ניכנס למים?״ הוא שאל והנהנתי .
•יום למחורת•
התעוררתי ליד ליאו והסתכלתי על גופי הערום ״שיט״ אמרתי וקברתי את ראשי בידיי ״את בסדר?״ לאונרדו שאל כשהתעורר וחיבק אותי ושתקתי ממבוכה ״אתה רעב? אני אלך להכין לנו משהו״ אמרתי קמה מהמיטה מכסה את עצמי עם השמיכה.
-
הרגשתי את ידיו של לאונרדו מחבקות אותי מאחור בזמן שאני מבשלת ״איך את?״ הוא שאל ״בסדר״ עניתי והוא צחק ״נו אנחנו לא הולכים לדבר על זה כל היום?״ הוא שאל והתיישב בשולחן והגשתי לו את האוכל ״לא״ אמרתי ״תסיים לאכול ובוא אני בים״ אמרתי מנשקת את הלחי שלו והולכת להחליף לבגד ים.
•לאונרדו•
נכנסתי לים בוהה באישה שלי שוחה והיא נראתה כאלו היא חושבת על משהו חייכתי נזכר באתמול היא עכשיו שלי מכל הבחינות שיש. שחיתי אליה מחבק אותה גורם לה להיבהל וצחקתי היא הסתכלה עליי בחיוך ושמה את רגליה מסביב למותניי ״בל סתכלי מאחורייך״ אמרתי מחייך והיא הסתובבה מסתכלת על שלושת הכרישים הקטנים שהתקרבו אלינו ״זה אמיתי???״ היא שאלה וצחקתי ״לא אז זה בובה״ אמרתי והיא נתנה לי מבט זועף ״לכי נעשה לך תמונה איתם״ אמרתי והיא ירדה ממני ״הם לא יאכלו אותי נכון?״ היא שאלה והנדתי בראשי לשלילה ״לא אל תדאגי״ אמרתי והיא התקדמה אל הכרישים ששחו במעגל סביבה
בזמן שהיא שחתה עם הכרישים העלתי שתי תמונות שלה בלי שהיא תדע.
-
התיישבתי ליד בל מניח עליה את ראשי נותן לה לשחק בשיערי ״אז..״ אמרתי והיא הסתכלה עליי ״את אשתי״ אמרתי והיא צחקה ״תפסיק להזכיר לי את זה בכל שתי דקות״ היא אמרה והנדתי בראשי לשלילה ״בחיים לא. אני אוהב להגיד את זה גברת בל סמית׳״ אמרתי והיא נישקה אותי ״אדון לאונרדו סמית׳ יש לך משהו שאתה רוצה לספר לי כדי שאני אדע אם לברוח עכשיו או להישאר?״ היא שאלה והרמתי גבה ״חוץ מזה שאני אוהב אותך יותר מידי ואני בחיים לא אתן לך ללכת אין לי משהו להגיד לך.. לך יש משהו לספר לי״ שאלתי והיא הנידה בראשה לשלילה ״אתה חמוד״ היא אמרה ״אני כלב?״ שאלתי והיא צחקה ״אם הילדים שלנו ישאלו אותנו איך הכרנו ואיך ניהינו ביחד מה נגיד להם?״ היא שאלה גורמת לי לחשוב ״אמ...נספר להם שהכרנו במועדון ואז התחתנו״ אמרתי גורם לה לצחוק ״כן שכחת את זה שהתחתנת עם מריה ואני הייתי נשואה למאור״ היא אמרה ״את זה לא צריך לספר״ אמרתי ״אם לא נספר להם הם יקראו כתבות מהשנים האלה״ היא אמרה ״נכון...לא חשבתי על זה״ אמרתי גורם לה לצחוק עוד יותר וחייכתי למשמע הצחוק היפה שלה .
YOU ARE READING
Not from here
Romance-גמור- כולם ידעו מי הוא ולמה הוא פה , כולם חוץ ממנה. היא לא הכירה אותו כלל ולא שמעה עליו מעולם לעומת זאת כולם שמעו עליו מיליוני סיפורים וכולם פחדו ממנו ומהמעשים שלו הם אפילו פחדו להסתכל על העיניים השחורות שלו. מה יקרה כשהיא תיתקל בו במקרה במועדון...
