"אני מתכוון לאיך שדיברתי אליך. לא הייתי מצפה שתדע מה אני חושב או מרגיש אם לא אספר לך." לואי מושך בכתפיו.

"כן, אני מסכים. אבל, לא דיברתי על זה."

"הו."

"התכוונתי למה שאמרתי ... על להתאהב בך," אומר לו לואי, בתקווה שזו לא הייתה טעות.

"טוב, כי זה היה ממש מבאס אותי אם לא היית אומר את זה, בהתחשב בכך שאני התאהבתי בך", אומר הארי וגיחוך קטן מתפשט על שפתיו. לואי נאנח לרווחה. "תודה לאל, כי הייתה לי התמוטטות נפשית אם מה שקרה באותו לילה לא היה אומר לך כלום."

"כן, כנראה שגם אני הייתי חווה התמוטטות נפשית."

לואי מחייך, זה כל כך מדהים. איך יש לו מזל כזה? אוקיי אז אולי לקח חודשים של ניסיון לקרוא את הארי ולא לדעת איך הוא מרגיש אבל זה שווה את זה כי לואי די בטוח שיש לו את הארי עכשיו, וזה כל מה שחשוב.

"אני קצת רעב," אומר הארי.

"וואו, ובכן זאת דרך להרוג את מצב הרוח, רומיאו," לואי אומר בצחוק.

"מצטער, אבל אני באמת רעב. כדאי שנלך לחנות."

"למה אנחנו לא יכולים פשוט ללכת למקום שאפשר להזמין דרך החלון?" שואל לואי, בעקבות הארי כשהם קמים ויוצאים מהמשרד.

"כי אני רוצה צ'יטוס, ואם אתה לא יכול לחשוב על מקום אחר כלשהו שמוכרת צ'יטוס, אז החנות היא האפשרות היחידה."

"אוקיי בסדר," אומר לואי כששניהם לבשו את החולצות הרגילות שלהם. הם עומדים לצאת החוצה אבל הדחפים של לואי משתלטים עליו. "הארי חכה."

הארי שכבר באמצע הדרך לצאת מהדלת מסתובב. "המ?"

לואי נשאר שקט לשנייה קצרה, אבל אז הוא צועד צעד לעבר הארי לפני שהוא נשען מעט על בהונותיו, עוטף את זרועותיו סביב צווארו של הארי ומושך אותו לנשיקה.

הארי נשען אל מגעו של לואי כשהוא עוטף את זרועותיו סביב מותניו הזעירות, ומניח אותן באותו מקום כמו שזה קרה לראשונה. תחושת האושר הטהור לא השתנתה ושניהם מרגישים זאת כששפתיים נעות יחד בסנכרון.

לואי לא יכול שלא לחייך לנשיקה כי זה פשוט כל כך מושלם. הארי מרגיש את זה מה שגורם לו לחייך לאט גם כן. שניהם מתרחקים ומביטים זה בזה במבטים מעורפלים בעיניהם.

"אני לא יודע אם אי פעם אתרגל לזה," הארי אומר, עדיין מחזיק בלואי ומביט למטה.

"כן... גם אני."

שניהם פשוט מסתכלים זה על זה, עדיין בפתח המועדון, לפני שלואי הולך מהארי. "לחנות?"

הארי מהנהן בראשו ומורה ללואי לצאת מהדלת כדי שיוכל להסתובב ולנעול אותו מאחוריו.

LURE {L.S}. מתורגםOnde histórias criam vida. Descubra agora