הפנימייה לבנות

4

שלוש שעות שבהם אני ואנני לא דיברנו לרגע עברו ורק אחרי זה נכנעה המנהלת לפתוח את הדלת כי כבר היתה שעת השינה.
****
החלפתי לפיג׳מה וציחצחתי את השיניים, אני שונאת את המקום הזה. דפיקה נשמעה בדלת, פתחתי אותו והיילי עמדה שם עם חיוך וחפיסת שוקולד. ״לילה לבן?״ היא שאלה בחיוך שובב וכמובן שהסכמתי.
***
״דרך אגב, אני צריכה לדבר איתך על משהו״ אמרתי מובכת. ״יש לך חבר מחוץ לפנימייה ואתם שומרים על קשר סודי?!״ היילי שאלה עם עיניים נוצצות. ״מה? לא!״ אמרתי קצץ בהלם מהניחוש הדי ספציפי הזה. ״זה בקשר לאנני...״ אמרתי. ״אה, קרה עוד משהו איתה בזמן העונש שלכן?״ היא שאלה מנסה לסחוט ממני מידע. ״כן... ברגע אחד אנני הפכה אותי על הריצפה והתחילה לנשק אותי..״ אמרתי כולי אדומה. ״מה?!״ היילי מעקה חזק מידי והושטתי את ידי כדי לסתום את
פיה. ״סליחה סליחה״ היא לחשה. ״אחרי זה שאלתי אותה מה עובר עליה והיא פשוט התעצבנה ואחרי שניה ראיתי אותה בוכה״ אמרתי מובכת. ״את בטוחה שאנחנו מדברות על אותה אחת?״ היא שאלה המומה. ״לצערי כן.״ השבתי ובדיוק אז נשמעה דפיקה נוספת בדלת. היילי נעמדה ופתחה את הדלת. ״אהה אלי״ היא קראה לי והתקרבתי לדלת. ״אנני ?״ שאלתי מבולבלת. ״אני יכולה לדבר איתך לבד..?״ היא שאלה וראשה מופנה לרגליה. הבטתי בהיילי והיא הנהנה ויצאה מחדרי. ״מה ?״ שאלתי אותה והיא התיישבה על מיטתי. ״אני לא התכוונתי לזה. סליחה״ היא אמרה שראשה עדיין מושפל. ״הממ זה בסדר, אפילו שאת כלבה. למה בכית?״ שאלתי ונראה כי אנני לא רוצה לענות. ״את חייבת לי לפחות את זה״ אמרתי והיא גילגלה את עיניה. ״אני עוברת תקופה די קשה ויש עלי כל כך הרבה עומס מההורים שלי ועכשיו הפרידה מלוקס לא מצטלמת טוב וזה גורם למנהלת לשנוא אותי יותר כי לוקאס הוא הבן שלה ו-״ קטעתי את אנני בחיבוק. ״זה בסדר כלבה״ אמרתי ואנני נראתה לרגע כאילו היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה אבל אחרי שניה דמעות זלגו על פניה וידיה התהדקו סביבי. ״אני לא עד כדי כך כלבה״ היא מלמלה שראשה קבור בכתפי. ״את כן, את כן״ אמרתי והיא גילגלה עיניים. ״בואי לא נספר לאף אחד על זה לעולם״ אמרתי. ״מסכימה״ היא אמרה והתנתקה מהחיבוק שלנו. ״לילה טוב״ היא אמרה ולפני שהספקתי להשיב היא כבר עזבה את החדר.

בבקשה תגיבו מה דעתכםםם