הפנימייה לבנות

3

נ.מ אלי:
״היא ממש מטומטמת״ אמרתי להיילי בזמן ארוחת הערב. ״אנני לא מטומטמת, היא שרמוטה אגואיסטית שאכפת לה רק מעצמה״ היילי אמרה וגיחכתי. ״למה אתן מקשיבות למה שהיא אומרת?״ שאלתי את היילי. ״היא יכולה לדאוג בשניה שאף אחד לא ידבר איתנו״ היא השיבה מובכת. ״זה מטומטם.״ אמרתי וקמתי ממקומי נחושה ללכת לשולחן של אנני וחבורת הכלבות שלה. ״מישהי התחרטה בנוגע להצעת החברות שלי?״ אנני שאלה בחיוך. ״אנני, לכי תזדייני, את פשוט חלשה אז את פוגעת באחרים, את אולי יכולה לשלוט בכל בית הספר הזה אבל בי את לא יכולה לשלוט. תמצאי חיים.״ אמרתי ופניתי ללכת, אבל אם המזל שלי החלקתי על יוגורט ונפלתי על הריצפה. ציחקוקים נשמעו ברחבי חדר האוכל. ״תיזהרי״ אנני ניגשה אליי מחזיקה מפית נייר והתכופפה אליי. ״קחי״ היא אמרה וזרקה את המפית על ראשי. ״אני שונאת אותך״ אמרתי והפלתי אותה יחד איתי כך שהיא נמרחה ביוגורט. ״השיער שלי!״ היא צרחה ולקחתי את גביע היוגורט והנחתי על ראשה. ״קחי״. החזרתי לכלבה הזאת. ״בת של-״ היא משכה את רגלי ככה שנפלתי חזרה והפעם שאני מעליה היא מתחתי בזמן שכולם מסתכלים עלינו. ״מה הבעיה שלך?״ שאלתי אותה מלוכלכת ביוגורט. ״את״. ״אנני ואלי, תתנתקו ותחכו לי במשרד שלי.״ המנהלת אמרה בקול כעוס. ״הכל באשמתך״ אנני אמרה ונעמדה. ״באשמתי? ״ שאלתי בהלם. ״כלבה״ היא מלמלה וגילגלתי עיניים.
****
ישבתי בכיסא נול שולחנה של המנהלת ובכיסא לידי אנני. ״נו מתי היא באה?״ אנני מלמלה בכעס. ״תיהי סבלנית.״ נזפתי בה. ״אני אהרוג אותך״ היא השיבה. ״בנות״ קול כריזה נשמע. ״אה?״ שאלתי מבולבלת. ״יופי אתן שומעות, עונשכן הוא להיות בחדר הזה עד שתסתדרו, בבית הספר הזה אין זמן לריבים טיפשיים.״ קול המנהלת הופסק. ״לא!״ אנני מעקה בכעס ורצה אל הדלת. ״אין לך למה לבדוק. היא נעולה״ אמרתי ואנני גילגלה עיניים. ״את מעצבנת אותי״ אנני אמרה ודחפה אותי מהכיסא כך שנפלתי על הריצפה. ״תתמודדי״ אמרתי וניסיתי לקום אבל אנני היתה מעליי כך שהפנים שלה מקבילות לשלי. ״מה את עושה?״ שאלתי מבולבלת. ״בלי שאלות״ אנני אמרה והניחה את שפתיה על שפתיי. ׳מה לעזאזל׳ חשבתי לעצמי. ניסיתי לקום ממנה אבל היא ריתקה את ידי לריצפה. רציתי לצעוק ואז הבחנתי בדמעות שזולגות מעיניה. היא התנתקה ממני ונעמדה. ״מה זה היה?!״ צעקתי עליה. ״תסתמי.״ היא השיבה בקול קר. ״לא, את פאקינג נישקת אותי בכוח!״ צרחתי עליה. ״תסתמי.״ היא חזרה על עצמה. ״אני אפילו לא מכירה אותך-״ ״תסתמי!״ היא עקה עליי והפעם יכולתי לראות את הדמעות על פניה.