די אנג'לו!!

265 20 162
                                    

התמונה למעלה זה ניקוו😂😂 בגיבורי האולימפוס שהם הלכו לחנות הזאת לקנות דברים😂
ולפרקקקק
נ.מ ניקו

הייתי עדיין במרפאה, ועברו כבר יומיים. מדאם פומפרי כל הזמן מביאה לי שיקוי חדש.
כל שנייה מישהו אחר בא, העיקר שאני לא יהיה לבד. העיקר עכשיו מדאם פומפרי סילקה את כולם בפעם המי יודע כמה.
ואז נשמעה צעקה. ''די אנג'לו!!'' ומי אם לא, ויל נכנס.
''מממ?'' עניתי בלי התרגשות.
''אתה יודע כמה קסמי שאול עשית שם?! כמעט התפוגגת או נמסת! כמעט מתת! כמעט.. כמעט...'' ויל אמר, ונראה היה שרצה לרצוח אותי. המצב הרגיל.

''כשכל הסיפור הזה נגמר, אתה חייב לי חודשיים במרפאה, שיהיה ברור. ואם יקרה לך משהו, אולי אז סוף סוף תבין!'' אמר, ואני הבטתי בו במבט של 'אין-שום-סיכוי-' והוא רק הסתכל לעברי בזעף.
''הו הו הו, זה גם לא הסוף. אני עומד להפוך את הבטן שלך כמו בטן של פנדה. לא קשור לוולדיש הוא לא מצדיק את זה.''
עכשיו באמת התעצבנתי.
''ויל! אם לא הייתי עושה את זה, לא הייתי כאן. הם היו סוגרים עליי ותזכור שבאותו רגע הייתי בהשפעת קללה שמי יודע איך יצאתי ממנה! יודע מה, גמרתי. כן כן זהו. אני לא נכנס למרפאה יותר בחיים ואני ימשיך לאכול איך שארצה.'' כן זה אכזרי, אבל לא היה לי כוח לכלום.

''טוב, נראה כמה מעמד תחזיק אז. אבל כשתצטרך את הרופא, תשקול את מה שתגיד לו אז.''
אמר, ויצא בזעף.
הרגשתי צביטה בלב.
לא לגמרי התכוונתי לזה. כאילו, התכוונתי אבל לא חשבתי על התגובה שלו..

''מדאם פומפרי, אני יכול רק לצאת לשאוף אוויר?''
שאלתי אותה כשהתקרבה לעברי, וזו הנהנה לאישור.
קמתי מהר, הולך לעבר מגרש הקווידיץ'.
לא אמור להיות פה מישהו, החורף התקרב. היינו כבר אחרי החודש וחצי ראשון של הלימודים אז נהיה קריר והסתיו עמד להגיע.
אך מן הסתם, היו תלמידים. הארי ורון ביניהם.
הם ראו אותי, ובאו לעברי ברגע של ההפסקה. אני רק רציתי שקט.

''השתחררת?''
''איך אתה מרגיש?''
שאלו הארי ורון בו זמנית.
אני רק הנהנתי ואמרתי ''די טוב''.
הם הבינו את המסר, והלכו לדבר ביניהם.

המשכתי להסתובב קצת, עד שנתקלתי במישהו.
ובמקרה זה היה ליאו.
''היי ניקו, אתה לא אמור, כאילו, להיות במרפאה?''
שאל, נראה לי הוא חושש ממני. זה לא כזה רע האמת.
''נתנו לי לנשום אוויר. מה אתה עושה פה?'' שאלתי, באנחה.
''אה, אממ, אני עם התאומים. יש לנו רעיון שיפוצץ את הבית ספר!'' הייתה לי הרגשה שזה באמת יקרה.

''אה בהצלחה?'' אמרתי.
''תגיד, אתה לא אמור להיות עם כולם? אלא אם יש פה עוד אלה כבולה עם גרב וסלוטייפ.'' שאל עם ההומור הרגיל שאין לו.
''אני סתם לוקח אוויר. בכל מקרה הם היו איתי כל היום.''
''טוב, אני צריך לברוח לפני שהמתיחה תתחיל. ממליץ לך גם, ליאו היה פה.'' אמר, עם תנועת צ'או והתחיל ללכת עד כמה שאפשר עם התלבושת.''

חצויים? הוגוורטס? פחחח נגיד *גמור**Wo Geschichten leben. Entdecke jetzt