נ.מ אלי:
״אמא לשם שינוי תתנו לי לחיות כמו בת אדם!!״ צעקתי בתסכול. ״אלי. אני מזהירה אותך כדי לך לשתוק ומהר אחרי מה שעשית.״ היא ענתה בכעס, שאולי הגיע לי אבל לכולם לא היתי מודה בזה. שלום אני אלי ברייס, בת 16 וכרגע עישנתי סיגריה עם החבר הכי טוב שלי. אל תבינו אותי לא נכון, אני ילדה אחראית ומסודרת, הציונים שלי הכי גבוהים בכיתה ואני בכיתת מופת, הבעיה היא שכח זה בגלל ההורים שלי. הציפיות שלהם כל כך גבוהות שאני צריכה הפסקה, וההפסקה הזאת בשמה השני נקראת טים. טים קאלון הוא החבר הכי טוב שלי, הכרנו בחטיבה ומשם הוא תמיד מצחיק אותי ועוזר לי בהכל.
״אלי תשבי אני רוצה לשוחח איתך על משהו״ אבי נכנס לחדר. ״הבאת את הטפסים?״ אמי שאלה אותו. ״כן״ הוא השיב וגם היא התיישבה. ״בעקבות הדברים שאת עושה לאחורנה החלטנו שאת תעברי לבית ספר אחר..״ אבא שלי אומר ואני פוערת את פי. ״מה לעזאזל?!״ אמרתי בכעס. ״הבית ספר הוא פנימייה" אמא שלי הוסיפה וזה רק גרם לי לכעוס. אוקיי אלי להירגע, אמרתי לעצמי וספרתי נשימות. ״לפחות יש שם בנים חתיכים״ אמרתי את המד החיובי. ״זאת פנימייה לבנות״ אבא שלי הוסיף. ״לאלא״ אמרתי בתסכול. ״מתי אני עוברת?״ שאלתי. ״האמת.. שממש עכשיו.״ אבא שלי אמר ובאותו הרגע רציתי לצעוק כל כך חזק ככה שהאדמה תפתח ולקבור איתי. מה יהיה איתי ועם טים? מה יהיה עם החברים שלי? ״קדימה אלי לאוטו״ אבא שלי אמר. ״אבל אפילו לא נפרדתי מטים ו-״ ״טים השפעה רעה עלייך, אני לא רוצה שתפגשו יותר.״ אנא שלי אמרה וללא ברירה נכנסתי לאוטו.
*******
״פנימיית בראדלי לבנות״ קראתי את השלט שעמד ליד המבנה הענקי הזה. ״זה נראה כמו טירה״ מלמלתי. ״אבא שלי בקושי רב הוציא 5 מזוודות שאמר שלי ארזה לי. הדלת הגדולה נפתחה ועמדה בכניסה אישה, לא בשנותיה הראשונות וחיוך חם על פניה. ״ברוכה הבאה אלי״ היא חייכה אליי שנית. ״היי״ אמרתי ואמא שלי השיבה לה חיוך. ״האנס יעזור לך עם המווזדות״ היא הוסיפה ואיש גבוה ורזה להפליא יצא מהדלת והתחיל לקחת את המזוודות לבפנים. ״אנחנו צריכים ללכת״ אמא שלי אמרה אירי שהיא בדקה את השעון שלה. ״ביי אלי אנחנו אוהבים אותך״ אבא שלי אמר וחיבקתי אותו באי רצון.
****
״זאת היילי״ היא הציגה לי תלמידה בלונדינית עם עיניים כחולות. ״היי״ אמרתי לה בחיוך מאולץ. ״היייי״ היא אמרה בקול מלא אנרגיות וחיבקה אותי. ״א-אוקיי״ אמרתי קצת בהלם. ״היילי אני רוצה שתראי לה את הבית ספר ואת החדר שלה״ המנהלת אמרה בחיוך. ״אוי כמה טיפשי מצידי, אני לורי״ המנהלת הציגה את עצמה.
****
ספר חדששש
