הילד בחלון ממול

היי סנדי גם כאן

נ.מ. מייסון

נכנסתי לכיתה הרועשת עם מוזיקה באוזניות על פול ווליום אבל זה עדיין לא השתיק את הרעש שהיה בכיתה.המורה נכנס לאחר כמה דקות וניסה להשתיק את התלמידים,ללא הצלחה, עד שקול של מישהי שלא שמעתי בעבר נשמע בכניסה לכיתה "סתמו!" הנערה אמרה,היא לא צעקה אבל היא גם לא דיברה בטון רגוע.הכיתה השתתקה כולם (כולל המורה ) היו בשוק ופשוט בהו בתלמידה החדשה.השיער שלה היה ארוך אפור שחור עם פסים לבנים לאורך והיא לבשה חולצה רופפת שהייתה כמה מידות יותר גדולה ממנה בצבע חום כהה ובז' מעל חצאית שהגיעה לה לירכיים בצבע לבן שמנת וגרביונים פשוטים שחורים היו לה כמה עגילים בדוגמאותשונות באוזניים ונזם קטן וכסוף.לחשושים נשמעו בכיתה ואולי לא שמעתי את רובם אבל ידעתי שזה מלמולים עליה,הילדה החדשה והמסתורית, "איזה חתיכה היא !"רננה לחשה לי באוזן "כן כן וואטאבר " -"אוי אתה יכול להפסיק להמשך רק לבנים אפילו לשניה" רננה ענתה בעוקצנות מתוקה "לא." עניתי באוטו טון
"שלום אני סנדרה,אבל אני מעדיפה שתקראו לי סנדי.אין לי כל כך מה להגיד חוץ מזה : על תנסו אותי כי זה לא יגמר טוב ותאמינו לי כבר ניצחתי מישהו בקרב" זה באמת השתיק את כולם.היא התיישבה מאחורי רננה ממש שולחן אחד אחריה וכמובן שרננה כמעט התעלפה מזה.השיעור עבר באופן רגיל ושיחררו אותנו לקפיטריה לאכול ארוחת בוקר