מליסה לא הייתה מוכנה להחריב עוד ממלכה , כל צעד כזה קשה לה. אבל אין מה לעשות. כולם יריבים שלה, כולם שונאים אותה, היא הנסיכה הצמאה לממלכות נכון? זה השם שהיא ניסתה לקבל?! היא לא רצתה את הרושם הזה, את השם המגוחך הזה.
אבל זהו, בעצם, זה הרושם שהיא עשתה, ואין לה איך לעשות שינוי , כך שיהיה לה שוב רושם של נסיכה רגילה.
אין לה אף חברה, אפילו לא אחת. אין לה חברים , יש לה רק את יומנה היחיד.
ביומן היא פורקת הכל. הכל מהכל. והוא היחיד שמקשיב לה , הוא לא מעיר , לא נוזף , לא גוער , לא שופט , הוא פשוט מושלם. חבר מושלם. חבר ללא דעה. חבר לא מציאותי. חבר....
היא בטוחה שלו היו לה חברים אמיתיים היא הייתה משתנה, ולא משנה מה אביה יחשוב על השינוי הזה.
מליסה יושבת בחדרה מלאת מחשבות מציקות.
היום היא תצטרך להגיע ליער הארוך בכל הממלכות ולעבור אותו לבדה. אחרי היער היא צריכה לפרוץ לממלכה לגרום להם לחשוב שהיא ילדה פשוטה ובסוף להכריע את הכף, להרוג את הנסיך, להראות לכולם עד כמה היא רעה. ואז... לחזור לטירה כאילו ולא היה דבר.
פשוט נכון? אף אחד לא יחשוב שיש לה רגשות, רצונות, דעות. היא כלי. כלי למלוכה.
״מליסה?״ אבא שלה קרא לה מהקומה הראשונה.
״כן?״ היא הצליחה בסופו של דבר לפלוט מפיה.
״תרדי אליי״
בחוסר רצון מליסה ירדה אליו במדרגות, עשתה את כל הדרך כדי להביט בעיניו.
״מליסה אני יודע שאת תהיי קצת מבולבלת אבל עכשיו..ממש עכשיו תצטרכי להיכנס אל היער״
״עכשיו?!״
״כן...״
״לא עכשיו! אני לא מוכנה לזה! אני צריכה להתכונן אני צריכה..״
״את יוצאת עכשיו״ אביה קטע אותה.
היא שתקה המומה מהאי אכפתיות שלו. היא לא יכולה לצאת עכשיו. ממש לא. היא חייבת לקחת איתה דברים להיות מוכנה.
אביה אחז בידה וגרר אותה איתו לעבר השער, והיא כמו סמרטוט פשוט נגררה אחריו חסרת כל אונים.
״אבא אולי אחר כך? אולי מחר? בבקשה! אני עוד לא מוכנה!״
אביה הביט בה כמה רגעים
״אולי הוא יוותר לי עכשיו!״ חשבה מליסה בליבה מתפללת לכך שזה אכן מה שיקרה.
״מצטער״
במילים אלו הוא הוציא אותה מהטירה והעביר אותה לשומר שילווה אותה עד לכרכרה.
הכרכרה עמדה ממש בחוץ מחכה לנסיכה.
״לא לא לא! אני לא רוצה ללכת לשם!״ רצתה לצעוק אבל מצאה את עצמה בולעת את הלשון ולא מסוגלת להוציא דבר מפיה. היא רצתה לצעוק לקרוא לעזרה לא משנה מה. היא לא רוצה להחריב עוד ממלכה.
לא רוצה.
לא.
רוצה.
היא ניסתה לעצור ולא ללכת להתעכב כל דבר שיימנע ממנה לעזוב. השומר הכניס אותה בכוח לכרכרה , סגר את הדלת ועזב.
הכרכרה החלה במסעה לעבר היער, עם מליסה בתוכה, הנסיכה מחריבת הממלכות כמובן.
מליסה נשענה על החלון של הכרכרה צופה בה עוזבת את שטח הטירה , מוחקת אותה מהעיניים שלה.
*************************************
גרדון ישב בחדרו חושב על מה שהולך לקרות היום. היום בצהריים הוא יושלך ליער , לאימונים עד סופו ובחזרה כדי לדעת שהוא מוכן להילחם נגד המכשפה.
הוא היה מוכן וגם לא מוכן בו זמנית.
הוא יכול לנצח.
הוא יכול להפסיד.
הוא יכול לשים לזה סוף.
הוא יכול למות בעצמו.
המחשבות המאיימות רדפו את ג׳רדון ולמרות שידע בכל מקרה שהוא ילך בערב הוא חשש מהכל.
הוא לא ידע מה באמת מצפה לו ביער, הוא לא ידע שזה לא רק מחנה אימונים...
אבא שלו ניסה לעודד אותו.
״ג׳רדי , נו , אתה יודע אם תנצח את המכשפה אתה תהיה אגדה! כולם יעריצו אותך!״
״ואם אפסיד אהיה בדיחה , וכולם יצחקו עליי, נכון?״
״מה פתאום גרדון! אני לא אתן לאף אחד לצחוק עליך״
גרדון ידע שאלו מילות שווא. אם הוא יפסיד כולם יצחקו עליו למשך שנים, יספרו עליו בבית ספר לנסיכים ונסיכות -והיום נלמד על הנסיך הלא מוצלח-
בדיחה.
***********************************
מליסה התעוררה ביער אי שם, קטעי זכרונות במוחה.
היא ניסתה לשחזר את כל האירועים האחרונים, ראשה פועם בכאב.
אז היא גורשה מהטירה אל היער.
הכניסו אותה לכרכרה בכוח.
היא הייתה משותקת בכרכרה.
הוציאו אותה וזרקו אותה אל היער.
היא התעלפה.
ואז היא התעוררה כאן.
היא יודעת מה עליה לעשות, אם לא תעשה כנראה מישהו אחר יעשה את זה לה.
היא החלה להתקדם לעבר מרכז היער מנסה לעבור את כולו.
זה היה קשה. היא הלכה והלכה ולפעמים נשכבה לנוח לכמה זמן ושוב קמה וממשיכה.
היא הלכה והלכה , מתעייפת.
היא פשוט עייפה.
היא החלה להאט את צעדיה.
ובזאת היא ממשיכה ללכת כי בעצם..
אין לה ברירה.
***********************************
בעוד כמה זמן יוציאו את גרדון למחנה אימונים שלו.
לעבור את היער בלי ליפול.בלי להיכשל.
״גרדון הכל יהיה בסדר״ אימו ניסתה להרגיעו.
״אם צריך , אני תמיד יכול להחליף אותו״
זה היה פיליפ. פיליפ. פיליפ המעצבן ומחמם האווירות.
״תסתום״ סינן גרדון בטון מאיים בתקווה שזה ישפיע בדרך כלשהי על אחיו.
אחיו השתתק.
השערים נפתחו. כולם תלו מבט בדלת מחכים למי שייכנס בה.
המלך נכנס. אביהם.
״גרדון?״
גרדון קם. עכשיו הוא ייאלץ להיגרר לעבר יער מחנה האימונים בתקווה לעבור אותו עד סופו ובחזרה.
***********************************
טוב אז היי לכל הקוראים והקוראות💕
ניסיתי לעשות את הפרק הזה יחסית ארוך אבל אני אעדיף שהחלק המעניין ביותר יהיה בפרק הבא:)
מקווה שאהבתם את הפרק , אל תשכחו להגיב את דעתכם☠️💕
נתראה בחלק 7?
YOU ARE READING
הרגע האחרון לסיים
Fantasy*בתהליך כתיבה* מדובר בסיפור ממלכות פשוט, נסיך ונסיכה מלכה ומלך , פשוט נכון? אך הממלכות שונות זו מזו . ״אני מבטיח להרוג אותה!״ ״אני מבטיחה להרוג אותו..״ אבל באגדה שלנו כל אחד רוצה במותו של האחר, הנסיך בנסיכה, הנסיכה בנסיך. כולם צריכים למות בעבור כול...
