רוברט ישב לשולחן המכובד הארוך מצפה בקוצר רוח לדבר מה , המשרתים ראו בפניו משהו לא מוסבר , הם הבינו שמשהו לא בסדר הם ידעו זאת אך בכל זאת אף אחד לא זע ממקומו. כולם התבוננו במלך שלהם שיושב לבד בשולחנו עם צלחתו המלאה משחק עם המזלג מזהב טהור שלו , לא יודע במה להתעסק.
״אדוני, אני מצטער על ההפרעה, אך האם משהו לא בסדר? האם האוכל לא מוצא חן בעינך? או אולי הסכום מלוכלך? אנחנו נדאג להכל״ העיז משרת נועז אחד לשאול.
המלך הסתכל בו כמה רגעים. ״האוכל מצוין הכל נפלא אך עדיין משהו מטריד אותי.״
״מצטער על החוצפה אבל האם אפשר לשאול , האם ההטרדה הזו קשורה בדרך כלשהי למליסה, אדוני?״
״זהו לא עניינך עכשיו חזור למקומך ועשה מה שהיה עליך לעשות״ ענה המלך בגסות וחזר למחשבותיו הנואשות , הרי איפה מליסה באמת? היא הייתה צריכה לחזור עוד מזמן.
פתאום נשמעה טריקת דלת חזקה הוא הרים את מבטו לעבר הדלת מצפה למשהו והנה המשהו באמת הגיע או יותר נכון מישהי. ״מליסה!״ ״כן אבא? הגעתי!״
״מליסה מה לקח לך כל כך הרבה זמן? כבר התחלתי לדאוג!!״
״אבא אין צורך לדאגה אני מיומנת ואתה יודע זאת.״
״הצלחת המשימה שלך? הרגת אותו?״
״כן ואני ממש מותשת, אני יכולה לנוח עכשיו?״
״מה את לא רעבה, יקירה?״
״לא ממש״ ענתה מליסה וכבר פנתה לפנות לחדרה המלכותי מכל החדרים.
״חכי״ עצר בעדה רוברט.
״האם משהו אינו תקין?אני באמת ממש מותשת אבא״
״הכל תקין אך בקרוב יהיה עלייך לקבל משימה חדשה, נשוחח עליה בערב.״
״בסדר, אבא״ ובמילים אלו חזרה מליסה לחדרה.
YOU ARE READING
הרגע האחרון לסיים
Fantasy*בתהליך כתיבה* מדובר בסיפור ממלכות פשוט, נסיך ונסיכה מלכה ומלך , פשוט נכון? אך הממלכות שונות זו מזו . ״אני מבטיח להרוג אותה!״ ״אני מבטיחה להרוג אותו..״ אבל באגדה שלנו כל אחד רוצה במותו של האחר, הנסיך בנסיכה, הנסיכה בנסיך. כולם צריכים למות בעבור כול...
