דברים שרציתי שתדעו על מינרווה מקגונגל

חלק שני (כי אני חושבת שצריך)

סליחה, ככל שאני קוראת שוב את הספרים, אני מבינה על הדמות של מינרווה מקגונגל יותר דברים שאני רוצה שתדעו
💫

אכפת לה
גם אם זה נדמה שלא.
היא תמיד מעוניינת בטובת התלמידים שלה.
גם כשהיא נראית קשוחה, ומעצבנת לפעמים, היא לא עושה את זה בכוונה רעה.
קחו לדוגמה את הפעם שהארי ביקש ממנה לחתום לו על אישור היציאה להוגסמיד בספר השלישי, הוא סיפר לה שהדרסלים הם...טוב, דרסלים, ושהם לא חתמו בשבילו על האישור.
מינרווה, כאדם שחזה בהתנהגות הבוטה של הדרסלים בעבר, ידעה הרבה מעבר לזה שהדרסלים הם רק "מוגלגים פשוטים" (אלא הם אנטי של מה שקסום).
אם שמתם לב, היא לא הייתה אפילו מסוגלת להביט להארי בעיניים כשהיא סירבה לבקשתו, וכשהיא הביטה בו, זה היה ברחמים.
כי היא יכלה לתאר לעצמה אילו תשובות בוטות קיבל הארי מדודיו האכזריים כאשר ביקש חתימה על הטופס. עצוב :/

אבל היא רעה כשהיא רוצה
כמו שהארי אמר, וצדק, לא לעצבן אותה, שום טוב לא יצא מזה.
ומעבר לזה, היא גם יודעת לשמור טינה כשהיא רוצה, ולהגיש נקמה קרה.
כשהיא נלחמה נגד סנייפ בספר השביעי, היא באמת התכוונה להרוג אותו. כן כן, את האדם ש'שיקר' לה ולכולם בפנים במשך כל כך הרבה שנים, את אותו אדם שרצח את האיש שהיא מאוד מכבדת ואוהבת, אדם שניהל את בית הספר בצורה דיקטטורית ואיומה בשנה השביעית. היה ברור שהיא ושאר שמורים לא אהבו את זה, אבל לא יכלו לעשות כלום בנידון, אני מניחה שככה היא ניסתה להשיג נקמה על כל מה שסנייפ עשה לבית הספר.