כל צעד חושב שלוש פעמים לפני שנעשה. הסכנה היתה ממשית. הם היו בכל מקום. חלקי לגו. רייס הלך על קצות אצבעותיו, כדי שרגליו היחפות לא יפגעו. בקצה החדר היה מה שהוא צריך - מטאטא. למעשה זה היה חדרו שלו, אבל רוצחים שכירים ביקרו בביתו ושמו לו בחדר השינה לגו על הרצפה. הוא צעד בדממה, זעה זלגה במורד רגלו, לבסוף הוא הגיע לקצה החדר. הוא נטל את המטאטא והחל להעיף את הלגו. אבל הרוצחים לא היו טיפשים, כשהוא לחץ על הידית שמתחת לפח כדי לפתוח את המכסה, רגלו דרכה על לגו בצבע הידית שהוא לא ראה שהושם שם.
צרחה נשמעה ברחבי השכונה.
אינה רצה במסדרון, נכנסת בפראות לחדר השלישי מימין. ״רייסי שלי!״ קראה לגופה ששכבה במיטת החולה, ״אוי רייסי, לא היית צריך לאכול פיתה בשווארמה כשיכולת להזמין לאפה.״
״לא הייתה לי ברירה״ נאנק רייס, ״רק רציתי להגן עלייך, אבל הם רימו אותי.״
לפתע נכנסו לחדר שלושה רופאים, כל אחד יותר מאיים מהשני, וסילקו את אינה החוצה.
לפני שנים רבות, חי לו איש סיני עתיק, בתקופה שסין היתה מורכבת שבטים שבטים. אותו איש היה עוזר חשוב של המלך, והוא החליט ליצור נשק שיחסל את הנינג׳ות המיומנים של השבט השכן. אז הוא המציא את הלגו. וכידוע, בגלל שנינג׳ות הולכים יחפים, הנשק פעל כמתוכנן. בגלל זה אין יותר נינג׳ות בימינו.
אז הנה, גם היום תוכלו להגיד שלמדתם משהו חדש. אתם ודאי תוהים מה עלה בגורלו של רייס. הוא שיכנע את הרופאים לעשות לו המתת חסד.
מישהו יצטרך להחזיר את הלגו לקופסה במקומו.
