שלושת הנערים בהו ברמוס בשתיקה. נראה ששלושתם אינם יודעים מה להגיד. פיטר הסתתר מאחורי סיריוס, כאילו כל רגע רמוס עלול להשתנות ולתקוף אותו. סיריוס תופף עם רגלו על הרצפה בזעף, וג'יימס בהה באוויר במבט מבולבל.
"כן, ואני דרקולה, אור שמש שורף אותי ואני לא אוהב שום," ג'יימס היה הראשון ששבר את השתיקה. הוא גרם לרמוס להיאנח בתסכול ולפיטר לצחקק בשקט.
"פנריר גרייבק עשה לך את זה?" סיריוס שאל את רמוס מבלי טיפת צחוק.
רמוס הנהן. "איך אתה יודע מי זה?"
"לעזאזל איתו, איש זאב מטונף, שמעתי פעם את דודה שלי מדברת עליו. בן כמה היית?"
"אני לא מאמין שאנחנו מקיימים דיון על אנשי זאב," ג'יימס רטן ושילב את ידיו.
"אז על מה אתה רוצה שנדבר? על הפיכתך לדרקולה? מצטער אבל זה לא ממש מעניין אותי כרגע," סיריוס אמר בנימה עצבנית שלא התאימה לו, והחזיר את מבטו לרמוס.
"חמש," רמוס ענה. "אבל אני עדיין לא יודע לשלוט בעצמי, והיום ירח מלא, ו-"
"ההורים שלך יודעים מזה?" פיטר שאל, קולו לא עלה מעל ללחישה.
רמוס השתתק. הוא הסתכל לרגע על השמיים וענה "אבא יודע, אמא לא, אבא לא הסכים לי לבוא לבית ספר אבל דמבלדור הבטיח שבימים של ירח מלא הוא ישמור עליי, אבל עכשיו הוא עסוק, ו... ו..." ידיו של רמוס החלו לרעוד. פיטר חזר להסתתר מאחורי סיריוס.
"אני הולך לדמבלדור, תשמרו עליו בנתיים," סיריוס הודיע לשלושת הנערים ורץ מהאזור.
ג'יימס צעד צעד לאחור. פיטר עבר להסתתר מאחוריו.
"אממ... רמוס אל תדאג, אנחנו נישאר איתך." ג'יימס ניסה להרגיע ללא הצלחה, והושיט את ידו בשביל ללחוץ עם רמוס, אך רמוס הרחיק את ידו לאחור.
"לא, לכו מכאן!"
ג'יימס מצמץ. "רגע, זה הסיבה שנעלמת כל חודש? אמרת שזה בגלל שאמא שלך חולה!"
"מה רצית שאני אגיד? שאני איש זאב ואני כל חודש מתחרפן ורוצה להרוג אנשים ו20 שומרים דואגים שאני לא אפגע באף אחד?"
ג'יימס נשך את שפתו התחתונה וצעד קדימה. קרוב יותר לרמוס. "היית צריך להגיד לנו-"
"הוא כאן," קולו של סיריוס נשמע, והוא ודמבלדור הופיעו במסדרון, ממהרים אליו.
"תעזבו אותו, רמוס צריך ללכת להוגסמיד במהירות," דמבלדור אמר, בקול רגוע ושליו.
"אני לא יכול דמבלדור, אני לא יכול!" רמוס החל לצעוק.
דמבלדור סימן לנערים לזוז לאחור, וכך הם עשו.
בגדיו של רמוס נקרעו, עורו נהיה חלוד.
"דמבלדור..." סיריוס לחש לו. "הוא עובר שינוי."
דמבלדור דחף את שלושת הנערים לאחור
וניסה לכשף את רמוס ללא הצלחה.
רמוס כבר לא נראה כמו רמוס, הוא נראה כמו זאב, וגרם לג'יימס לקחת עוד צעד לאחור. סיריוס ניסה להתקרב לרמוס, אבל דמבלדור דחף אותו לאחור ופעם נוספת ניסה לכשף את רמוס, בפעם הזאת הוא הצליח.
"לכו מכאן בנים, אתם תפגשו אותו שוב מחר בבוקר. לכו לחדרכם."
"לא!" ג'יימס צעק לדמבלדור שכבר התחיל להתרחק. "הוא חבר שלנו!! בא לנו לראות מה איתו!"
"כן! הוא חבר שלנו!" סיריוס צעק גם כן. פיטר הנהן במהירות.
"מצטער, אבל איני יכול להרשות לעצמי לסכן אתכם." והוא נעלם, ביחד עם רמוס.
YOU ARE READING
חבורת הקונדסאים
Fanfictionזה סיפור על החבורה של ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר, הידועה בשמה- חבורת הקונדסאים. בספר יהיו את המשברים שעברו, החברויות, המתיחות ותהליך ההתבגרות שעברו עם השנים.
