The bad boy

פרק 16-

***נקודת מבט אמנדה***
"אני או אתה עכשיו?" שאלתי את דרק
"את" הוא ענה מבלי לחשוב פעמיים.
נכנסתי לחדר של לידיה והתיישבתי שם.
בוכה, לא מפסיקה.
"לא ראיתי אותך 3 שבועות בערך עוד מעט חודש, עד שבאתי לעשות לך הפתעה אני רואה אותך מנסה להרוג את עצמך ? או מה זה היה? בכל מקרה את חייבת לי הסבר." הייתי בשקט לכמה שניות.
"למה עשית את זה?" התחלתי לבכות
"לידיה, אני חברה שלך, אני אוהבת אותך ודואגת לך, אבל למה?" בכיתי עוד יותר
"לי נשאר עדיין תקווה. כי אני מכירה את החברה הכי טובה שלי. היא לוחמת. היא נלחמת על הכל" אמרתי לה ונתתי לה חיבוק גדול. קשה לי להיות בחדר לראות ככה את חברה שלי. יצאתי מהחדר ועשיתי לדרק מבט של ׳תורך׳.

***נקודת מבט דרק***
נכנסתי לחדר וראיתי את לידיה שוכבת. עם צינור. פאקינג היא צריכה צינור היא לא יכולה לנשום בעצמה. וזה בגללי. "לידיה, אני מצטער. טבעת את עצמך בגללי? בגלל מה שקרה אתמול? שהפלתי אותך למים? עכשיו אני אשא עם הרגשות אשם האלה. אני לא מאמין." אמרתי חונק את דמעותיי
"לידיה אני אוהבת אותך, את לא יכולה למות לי ככה. את מבינה?" לקחתי כמה נשימות.
"כשבאתי לביתך כי שמעתי את אמנדה צועקת הצילו וראיתי אותך ככה על הריצפה הרגשתי כאילו חצי מהלב שלי נשבר. שבר שאינו ניתן לתיקון." נשמתי שוב חוסם את דמעותיי
"את חייבת להתעורר. אני מתחנן" אמרתי ונשארתי בחדר חצי שעה עד שביקשו ממני לצאת כי הרופאים צריכים לראות מה שלומה.
הצטרפתי לאמנדה וג׳ייק שישבו בצד.
"זה בגללי. זה הכל בגללי" אמרתי להם בעצב
"מה זאת אומרת בגללך? " שאלתי מבולבלת
"אתמול לא ידעתי שהיא לא יודעת לשחות ודחפתי אותה למים. היא לא נשמה אבל הצלתי אותה. ועכשיו היא טובעת בעצמה? משהו פה לא בסדר" אמרתי
"אתה לא יכול עכשיו להאשים את עצמך" ג׳ייק אמר לי ושתקתי.
הרופאה עברה וקראתי לה
"יש חדש?" שאלתי
"לבינתיים לא, אנחנו עושים את מיטב יכולתנו גילינו משהו בבדיקת דם אבל זה לא בטוח. אני ממליצה לכם ללכת הביתה לקחת קצת מנוחה ותבואו מחר.
"אני לא זז לשום מקום" אמרתי וג׳ייק ואמנדה הסכימו.
"מה היו בבדיקת דם" אמנדה שאלה
"עדיין לא בטוחים" הרופאה אמרה
"מה היה" ג׳ייק הרים את קולו.
"התגלו אצל לידיה בולימיה, אנחנו עדיין לא בטוחים כמו שאמרתי אבל עם זה נכון, זה מוריד את הסיכוי שלה לחיות.." היא אמרה
"עכשיו הכל מתחרז" אמרתי לעצמי
הבנתי למה כל פעם היא הלכה לשירותים אחרי שאכלה ובדייט. ידעתי.
"מה?" ג׳ייק שאל והרופאה הלכה
"זה היה גם בדייט. גם אצלכם בבית. אחרי כל פעם שאכלנו היא התנהגה מוזר והלכה לשירותים" אמרתי להם בדיכאון
***נקודת מבט אמנדה***
"אמנדה?" ג׳ייק אמר
"מה" אמרתי לו
"מה, מה? את החברה הכי טובה שלה, את אמורה לדעת" ג׳ייק אמר לי
"זה..זה היה מזמן שהיא התחילה. והיא גם הפסיקה לפני שנה." אמרתי עם דמעות
"למה לא אמרת לי?" ג׳ייק התנפל עלי עם קולו
"כי.... הייתי צריכה לכבד את הבקשה שלה..." אמרתי
"לכבד , לכבד תראי איפה היא נמצאת עכשיו" הוא אמר נותן לי להרגיש אשמה.
"אז עכשיו אני אשמה?" אמרתי מרימה את קולי.
"אף אחד לא אשם תפסיקו עם זה" דרק אמר ואני הלכתי החוצה כדי לנשום אוויר.
הייתי בדרכי חזרה ונתקלתי בג׳נה. שנאת חיי הילדה הזאת. למרות שהיא לא איתי בשכיבה היא עם דרק אבל היא זונה פרחה . "היי ביצ׳" היא אמרה לי "מה את רוצה?" אמרתי לה עצבנית. "בואי רגע אחרי" ג׳נה אמרה לי וככה עשיתי. לא יודעת למה. "רוצה לדעת למה אני פה?" היא לחשה לי. תאמת זה לא מעניין אותי בכלל "נו" אמרתי לה "עשיתי ניתוח בשדיים" היא אמרה וציחקקה וואטדהפאק הבולשיט הזה לא מעניין אותי. "מזל טוב" אמרתי לה "רוצה לראות?" היא שאלה "לא חמודה. יש לי דברים יותר מעניינים לעשות." אמרתי לה בניסיון ללכת והיא חסמה את דרכי. "אל תדאגי, לידיה גם ככה תמות. או אני פשוט אדאג לכך שהיא תמות" היא חייכה אלי.
התקרבתי אליה ובעטתי בה. נתתי לה אגרופים למרות שאני לא הילדה הכי חזקה בעולם. הרגשתי זוג ידיים דוחפות אותי ממאחורה ונתקעתי בשידה. ירד לי דם והיו לי קצת שריטות. "את לא תגיע בג׳נה שלי את שומעת" חבר של ג׳נה אמר לה ודחף אותי מהחדר.
הייתה לי שריטה הרגל עם דם ואחת מעל העין. חזרתי לדרק וג׳ייק. "מה קרה לך?" דרק שאל. "תשאל את האקסית שלך" אמרתי לו. "מה?" הוא אמר מבולבל. "עזוב " אמרתי לו

***איך הסיפור לבינתיים? יש לי הרגשה שהפרקים כבר לא יוצאים לי טוב... וחשבתי שאולי אני אקפא את הסיפור לכמה זמן...
אני כותבת סיפור חדש, קוראים לו Boarding School אשמח אם תקראו ותגידו את דעתכם❤️***