The bad boy

פרק 9-

כעבור 4 שעות השעה הייתה כבר 19:42 נשמעה דפיקה בדלת.
ישר ירדתי למטה כדי לפתוח וזה היה דרק.
"עשיתי את מה שאמרת לי" הוא אמר בחיוך ונכנס לתוך הבית
"למה אתה מתכוון? ועוד פעם אתה עם החוצפות שלך לא הזמנתי אותך לבפנים" עשיתי את עצמי לא יודעת על מה הוא מדבר.
הוא רק חייך וקרץ לי.
"נפרדתי מג׳נה" ידעתי שזה מה שהוא יגיד.
"ו?." שאלתי אותו
"יהיה ביננו איזה משהו עכשיו?" הוא ניסה לרמוז לי
"לא" חייכתי לעברו
"אוקי מי לאב, עוד שעה וחצי תתארגני אני מזמין אותך לדייט" הוא ישר יצא מהבית לפני שהספקתי לענות לו. הוא לא רציני נכון? מה באמת מישהו מזמין אותי לדייט? אני לא רגילה לזה ואני גם לא יכולה שיתפתח בייני לבין דרק משהו.
לפתע נשמע עוד פעם דפיקה בדלת. "מה" הרמתי קצת את קולי ופתחתי. אך זה היה ג׳ייק.
"שלום גם לך" הוא ענה מופתע
"סליחה חשבתי שאתה מישהו אחר" אמרתי לו מנסה להרגיע אותו
"ואני חשבתי שאת במחזור. לא נורא. כל אחד עם המחשבות שלו" ואני התחלתי עוד יותר להתעצבן
"שתוק" נתתי לו מכה קטנה.
"דרק, הוא הזמין אותי לדייט. אני לא יודעת עם ללכת. אני ממש לא רוצה שיתפתח ביננו משהו ואתה יודע למה... אני לא יודעת מה לעשות .. מה להבריז לו?" אמרתי לו ושפכתי את כל מה שהיה לי להגיד
"תראי, לידיה, את חייבת לעבור הלאה. זה היה בגיל 11 וזה עבר. עבר לפני חמש שנים, אז כבר תשכחי מזה ותתני לו צ׳אנס" הוא אמר לי מנסה להיות הכי כנה איתי.
אך אני רק גילגלתי עיניים.
ג׳ייק שכנע אותי אולי אני כן צריכה לתת צ׳אנס אבל מה עם ההבטחה שלי? טוב חד פעמי זה רק "דייט" אפילו לא, מה כבר יכול לקרות?
נכנסתי להתקלח וכשיצאתי ידעתי מה ללבוש, לבשתי סריג בצבע ב׳ייג גופיה לבנה ג׳ינס שחור גבוה עם קרעים וצעיף בורדו. עשיתי קצת בייביליס בשיער והתאפרתי. שמתי מייקאפ סומק מסקרה איילינר וליפסטיק.. ויצאתי החוצה.

המכונית של דרק חיכתה לי שם נכנסתי ולפני שהספקתי להגיד משהו דרק ישר אמר "וואו את נראת יפה" וחייך
"תודה" עניתי
"עכשיו זה השלב שאת אמורה להגיד גם אתה"הוא ניסה לרמוז לי
"אה אז אני אמורה לשקר לך?" למרות שהוא היה ממש חתיך.
ושתינו צחקנו והיינו שקטים עד שהגענו למסעדה.
הזמנו שולחן והתיישבנו. "מה את רוצה להזמין?" דרק חייך אלי.
"אני לא רעבה" עניתי לו. "בטוחה?" הוא אמר מנסה לשכנע. "כןכן" עניתי ובכל זאת הוא הזמין לי פסטה.
"אמרתי שאני לא רוצה" התעצבנתי קצת
אך הוא חייך ולא ענה.
הביאו לנו את הצלחות ולא נגעתי בזה כשהוא כבר כמעט סיים. "למה את לא אוכלת?" הוא שאל . "אין לי חשק" עניתי. תאמת זאת לא הייתה הסיבה האמיתית. יש לי בעיות אכילה, זה התחיל מגיל 14, אני כבר שנתיים אוכלת ומקיאה , אוכלת ומקיאה. זה נקרא בולימיה. אף אחד לא יודע מזה וככה זה ישאר ...
"בחיים לא ראיתי בן ובת יוצאים לדייט והבת לא אוכלת" הוא אמר לי קצת מבולבל
"עכשיו אתה רואה." חייכתי חצי חיוך.
הוא לקח את הפסטה במזלג ועשה לי אווירון ואני רק צחקתי. ובסוף, מה לעשות הכנסתי לפה. אחרי 9 דקות כשהכריחו אותי לאכול חצי מנה הרגשתי שהאוכל פשוט עולה לי.
"תקשיב דרק אני הולכת לשירותים אני עוד שניה אחזור" אמרתי וישר רצתי לתוך תא והקאתי הכל.
לאחר 15 דקות חזרתי לשולחן. "מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" הוא שאל "סתם כאבי בטן" עניתי לו "רוצה אדוויל?" הוא שאל . "לא לא אני בסדר" חייכתי אליו והוא חייך חזרה. "טוב הגיע הזמן שנלך?" הוא הסכים והחזיר אותי הביתה.

***לידיה בתמונה. ממשיכה ב6 תגובות לפחות ואשמח שתגיבו את דעתכם על הסיפורר<3***