פרק 3: הסיוט האפור

188 16 16
                                    

•נקודת מבט של לינוי•
התעוררתי לבוקר חדש השעה היתה שש בבוקר, לא מספיק שלא ישנתי כל הלילה. הסיוטים לא עזבו אותי, והלילה של אתמול חירפן אותי יותר. לעזאזל עם האוסטרים האלה!! מה נכנס בהם דיבוק אתמול לעצבן אותי? למה לעזאזל? למה זה קורה רק לי הנחס הזה? שמישהו יכה בי עכשיו ואני התעורר והגלה שזה רק סיוט!! שכבתי מרגישה כאב ראש, הרגשתי כל כך עייפה כל כך רציתי לישון ולא להתעורר בכלל.
קמתי מן המיטה שלי כשאני קצת מסוחררת תפסתי בקצה השידה לשמור על איזו אחיזה, הרגשתי סחרחורת נשמתי כמה נשימות עמוקות. והלכתי לכיוון המקלחת נכנסתי לשטוף פנים ולעשות את ארגוני הבוקר. וישר נכנסתי להתקלח עייפה מאוד נתתי למים לשטוף את ראשי מן המחשבות. הבטתי באותם הקירות המשעממים חושבת רק על דבר אחד. «למה לאוסטרים יש טעם כל כך אפור- טוב די חלאס תחזירו אותי לישראל לעיר הלבנה לשמיים הכחולים בהירים האלה לשמש החמה נמאס לי מאוסטרייה ואני כאן יומיים. »
"אוסטרים לכו תוכלו טוסטרים יא המות!!" צעקתי עצבנית עוד מאתמול אני עצבנית חרות של אנשים פגשתי.
"מישהי קמה היום עצבנית אה?" שמעתי את קולה של אור מהחדר שלי.
"בטח ותנחשי למה באמת!" אמרתי בציניות עצבנית.
"אה בגלל החתיך הזה מהמועדון אני לא מבינה למה דחית אותו בכלל?" אור אמרה בחיוך מתלהב שכל כך העיצבן אותי באותו רגע.
"כי הוא בן זונה שחשב לתפוס אצלי סטוץ! וחוץ מזה אני לא רוצה אף אחד! ובמיוחד אוסטרי או סלש איטלקי." אמרתי לה עצבנית והיא צחקקה.
"ומה הבעיה שלך עם האיטלקים?" היא שאלה משועשעת שמתי עליי מגבת ויצאתי.
"כי הם עם חרא שכבש לנו את הארץ לפני אלפיים שנה." אמרתי עצבנית מגלגלת עיניים.
"בטח אחותי מה שתגידי עוד שנייה האמנתי לך שזו הסיבה האמיתית?" היא שאלה משועשעת וחיוך ערמומי על פניה.
"כי גם שם הגברים חרמנים מסריחים ראיתי כבר חרא כזה בארץ!" אמרתי עוד יותר עצבנית היא צחקקה.
"אה את מדברת על חאן וולנטה, הוא היה חתיך הסקס אפיל של איטליה בטוח." אור אמרה בחיוך ערמומי.
"נו אור תפסיקי להרוס לי את הבוקר הוא גם ככה הרוס!" צעקתי אליה כשאני עומדת ליד הארון.
"בכל מקרה אחות שלי היום בבוקר קיבלת חבילה קחי, אגב זו תלבושת לקולג׳ שלך." היא אמרה יוצאת.
"מה?!" שאגתי עצבנית טילים
"דרך אגב אני יודעת כי גם אני קיבלתי צ׳או אמיגה." היא אמרה לי בספרדית עוזבת אותי.
"אור!! אני שונאת אוסטריים!! כוסאמק הערס אמן ויוכל אותם דוב גריזלי שמן לא יותר גרוע היפופוטם עצבני נשוי לזאבה!" צעקתי עצבנית מאוד. אפילו בישראל לא לבשתי תלבושת בבר אילן ואט דה פאק? ניגשתי באי רצון לתלבושת המגעילה הזו. היא היתה לבנה ותנחשו? החצאית אפורה עד הברך. כוסאמק מה הבעיה שלהם גם זה חייב להיות אפור?כאילו מה חסר להם צבעים? טוב החולצה לבנה עם פפיון אדום נו טוב הגיעה הזמן לתוכנית ב׳.
"מה זה לכל הרוחות ינעל דודה שלהם!!" שמעתי את צעקתו של מתנאל. לבשתי על עצמי מהר חלוק והלבשה תחתונה. ידעתי שהוא תוך שנייה יכנס לחדר שלי עצבני כמו תמיד להתלונן עד כמה הוא שונא תלבושת בית ספר או במקרה שלנו קולג׳ ארור!!
"מה זה אמור להביעה התלבושת הזו? דומה לבית אבות של סבא שלי אפילו סבא שלי מתלבש יותר יפה!!" אור צעקה עצבנית ושניהם נכנסו לחדר שלי.
"לכל הרוחות שני מפגרים תנו לי להתלבש ולהתחיל את היום המקולל הזה!!!" צעקתי עצבנית מאוד.
"רגע מה את עושה?!" אור שאלה רואה את המספריים וכלי תפירה.
"כמו מה נראה לכם תוכנית נקמה באוסטרים מזדיינים והאפור שלהם!" אמרתי להם.
"אם כך גם לי תעצבי אחות יפה שלי." מתנאל אמר צובט את לחיי בחנפנות כשיש לו חיוך ערמומי על הפנים.
"מתן!!!" צעקתי עצבנית קוראת בשם הקצר שלו.
"תגידי את לא במקרה ביקרת את אם הטבע שלנו?" אור שאלה אותי בחיוך ערמומי.
"לא!!!" אמרתי עצבנית והסמקתי.
"לי נראה שאת באמת במחזור אחותי!" מתנאל אמר לי בחיוך ערמומי.
"מתן!" צעקתי עצבנית יותר.
"טוב בכל מקרה תעצבי לי גם ביוש אוהבת." אור אמרה בחיוך ועזבה.
"אור!" מתנאל עזב גם איתה נאנחתי עצבנית מאוד על היום החרא הזה.
התחלתי לעבוד על תלבושת של מתנאל היה לו מכנס שחור של חנונים זרקתי אותו לפח כמובן.
"מתנאל אתה לא לובש את זה אח שלי!" אמרתי בחיוך. והתחלתי לעבוד על החולצה שלו מקצרת אותה עד מרפקים בצורה יפה את החולצה המכופתרת. ומוסיפה קצת עיצובים מהקולקציות האחרונות שהולכות בארץ שיניתי את החולצה לסגנון חולצה מכופתרת אריג עם כפתורים עליונים. תפתרתי לו את החולצה והשארתי רק את הכפתורים עליונים בצורה יפה. מחליפה אותם לצבע זהב יפיפה.
"מתן בוא לפה!" צעקתי הוא הופיעה תוך שנייה.
"מה נויה? איך הולך?" הוא שאל בחיוך.
"תחליף לג׳ינס אתה לא לובש את זה." אמרתי לו בחיוך קליל מושיטה לו את החולצה. הוא הלך עם טרנינג שלו לחדר שלו.
כשבינתיים לקחתי את החצאית של אור שהיתה בכחול והפכתי אותה למיני היא היתה קצרה אבל יפה. ואת החולצה הלבנה קיצרתי עד מרפקים והפכתי אותה לחולצת בטן מעל הפופיק.
"אור טוסי לפה התלבושת שלך מוכנה!!" קראתי לה היא הופיעה תוך שנייה.
"תודה אחות שלי אצלת אותי." היא אמרה בחיוך ושלחה נשיקה באוויר ויצאה.
כשהיא יצאה התעסקתי בתלבושת שלי עוד איזה זמן ארוך השעה היתה כבר שבע וחצי. זהו זה מוכן, החלפתי את חצאית  האפורה לחצאית מיני מעור שחורה שהיתה קצרה מאוד אבל לא יותר מדי. ולבשתי גרביונים שחורים רשת סקסיים. וחולצה לבנה שהפכתי אותה לגופייה ואפודת עור שחורה, ושמתי נעלי רשת עקב גבוהות שחורות. התאפרתי כשאני שמה צלליות מעט כהות הדגשתי את עיני בשחור הפכתי את הצליליות למעט פחמיות. ושמתי אודם ורוד חיוור כזה שהיה בהיר.
אספתי את שיערי לקוקו גבוה ופראי כששני צמות משני צדידי הקוקו.
חייכתי מרוצה מהתלבושת שלי כשחיוך פרוס על שפתיי. יצאתי מהחדר ראיתי את מתנאל מוכן שיערו פרועה וזיפים על פניו הוא לבש את החולצה כשלושה כפתורים פתוחים מחולצתו. וגופו השזוף  והשרירי נגלה לעיני כולם, הוא לבש אפודה שחורה כמוני הוא שם ג׳ינס קרעים משופשף בהיר לבן כמעט צמוד מעט. ונעלי בובה לבנים בצבע לבן.
"אני מוכן," הוא אמר בחיוך.
"גם אני," אור אמרה בחיוך כשהיא לובשת חצאית מיני כחולה. וחולצה מכופתרת עד מרפקים ושרשרת שחורה של כוכב היא אספה את שיערה הבלונדיני והחלק לקוקו גבוה ושמה עקבים שחורים. היא שמה צליליות כהות כמו שלי והדגישה את עיניה בשחור ושמה אודם אדום בוהק.
"גם אני." אמרתי בחיוך מרוצה מאיך שנראנו.
"מתחילים!!" אור אמרה ויצאנו.

Love now in his hands, she is looking at me from all the words reveals its secretsDonde viven las historias. Descúbrelo ahora