Born from pain -drarry

Part 20- Pinky Promise

*כן ,אני יודעת ,הכותרת נשמעת כמו סיפור שמספרים לילדים לפני שינה 😂,זה לא .*

יש בסוף הודעה חשובה, תקראו.

{הארי}

חודש עבר ,דראקו עדיין לא כתב ,ואני מתחיל לדאוג .

אני מוציא את המטבע מכיסי ואנחת אכזבה נפלטת מפי ,הוא ריק .

דראקו ,אתה כאן ?
לאחר שנייה אני מקבל תשובה ,כאילו דראקו רק חיכה לרגע שאני אכתוב לו .

כן

למה לא כתבת ?

העיניינים מסתבכים ,נדבר כבר ברכבת . תשובותיו קצרות ותמציתיות ,וזה מעורר בי דאגה .

מה קורה ?

דראקו ,תענה לי .

דראקו!!!

אני בוהה במטבע בריקנות ,ואני לא יכול שלא לחשוב שצדקתי .
____

{דראקו }

אני יושב בשולחן הגדול שבסלון ,מוקף באוכלי מוות ומרגיש לא שייך ,ומתפלל להסחת דעת ,דבר שקשה לי לבצע בעצמי ,לאור הגופה המסתובבת מעל ראשי .

המטבע בכיסי מתחיל להתחמם כמו מתוך סימן ,אני מוציא אותו ורואה את ההודעה הראשונה מהארי זה זמן רב .

‏ ‏דראקו ,אתה כאן ?

כן

אתה בסדר ?למה לא כתבת ?

העיניינים מסתבכים ,נדבר כבר ברכבת .

״דראקו ,האם יש דבר היותר חשוב מלהקשיב לאדונך ?״ שואל וולדמורט .

שנאה חולפת בגופי ,אך אני מנסה לשמור על קולי מאוזן ״לא ,אני מצטער לורד ״ אני יורק את המילה מפי בזלזול ,אך ניכר שהוא לא שם לב .

״אלא אם זה החבר שלך ,הארי פוטר ?״

גופי נרעד ״לא אדוני ״

״אני גאה בך ,דראקו .השגת את הנער פוטר ,נוכל להשתמש בזה לטובתנו ״
לא אהבתי את המילה ׳השגת ׳ ,כאילו הארי הוא הצעצוע שלו .