Vanshot x Fandoms.

אתם המשפחה שלי ..

Eren x Levi

*ארן בן 19
*ליווי בן 23

נ.מ ליווי

ישבתי ב שולחן העבודה במשרד ועברתי על כל מיני ניירות וטפסים שהייתי צריך למלא או לקרוא , שאר הפרחחים עושים עבודות ניקיון או מבשלים ארוחת ערב השעה עכשיו שש בערב והארוחה עוד שעה״ אני חייב להספיק לסיים את הכל ״ חשבתי לעצמי היום יש לי את הפגישה עם האנג׳י וארווין אני ממש לא בנויי לזה חוץ מזה ארן רוצה שאני אשן אצלו בחדר היום מה שאומר שאני חייב לסיים את העבודה עד ארוחת הערב .

סיימתי ! סוף סוף סיימתי .
נשארו לי חמש דקות עד האוכל וחשבתי ללכת לחדר של ארן בינתיים חשבתי שאני אוכל להעביר איתו את הזמן קצת .

״ את בטוחה ?״ שמעתי קול מתוך החדר אני די בטוח שזה ארן  ״ אני בטוחה אני מבטיחה לך אני לא אספר ללווי הכל בסדר ״ אני חושב שזאת מיקאסה על מה הם מדברים ?
״ יופי כי את יודעת שאסור לו לדעת על זה !״ ארן רגע אין מצב ארן בוגד בי ארן ומיקאסה ?! אני לא מאמין רצתי לחדר שלי נעלתי את הדלת וזרקתי את עצמי על המיטה , לא יכולתי שלא לבכות אבל אסור לי שאף אחד יראה אותי ככה !

בינתיים בשולחן אוכל

״ תגידו לא מוזר לכם שליווי מאחר ?״ קוני אמר בדאגה
״ אני לא יודע אני אלך לבדוק מה איתו ״ ארן הציע

נ.מ ארן
עליתי לחדר של ליווי ודפקתי בדלת ״ בייב אתה שם ? זה אני ״ אני יכולתי להישבע ששמעתי מעט יבבות מהחדר ״ כן היי ארן תגיד לכולם שאני לא רעב אתם יכולים להתחיל לאכול ״ הוא ענה לי והתחלתי לדאוג מעט ״ אני יכול להיכנס?״ שאלתי בחשש ״ לא ! הכל בסדר ארן לך תאכל עם השאר ״ זה מוזר שהוא קורא לי בשמי הפרטי אבל אולי אני אניח לו לנפשו אני אבוא יותר מאוחר לבדוק מה קורה איתו .

נ.מ האנג׳י
ארן אמר שליווי לא רעב אבל גם אם הוא לא רעב הוא תמיד היה יושב איתנו לאכול או לפחות לארח לנו חברה . אני וארווין החלטנו לבטל את הפגישה של היום וללכת לחדר שלו ולבדוק מה קורה איתו .
סיימנו לאכול ״ ליווי ? אתה שם ?״ שאלתי בזמן שדפקתי על הדלת שלוש פעמים ״ זה אני וארווין ביטלנו את הפגישה אבל אפשר להיכנס בכל זאת ?״ המנעול הסתובב והדלת נפתחה מעט נכנסנו פנימה , ליווי מייד סגר את הדלת נעל אותה שוב והתיישב על המיטה רגע !? אין מצב ! ״ ליווי בכית ?״
״ לא ! ״ הוא שיקר לי בפרצוף ?! ״ אין מצב ששיקרת לי עכשיו נכון ?״ אמרתי לו בכעס ״ טוב סליחה ! מה את רוצה שאני אגיד לך כן האנג׳ ( קיצור שם ) כן אני בכיתי מרוצה ?״
הוא ענה לי כועס אבל יכולתי לשמוע את הקול השבור שלו
קמתי התיישבתי ליידו ונתתי לו חיבוק .
הוא נבהל שמתי לב שהוא נבהל אבל אחרי חמש שניות הוא החזיר לי חיבוק וקבר את הראש שלו בצוואר שלי , יכולתי להרגיש את החולצה נרטבת .
התנתקנו הוא ניגב את הדמעות שלו והתחיל להגיד
״ תקשיבו...״  ״ לא ליווי אנחנו לא הולכים אתה לא חייב לספר לנו אבל אנחנו נשארים איתך ״ ארווין הקדים אותו ,