העולם שלי

כשכבר אין ביננו כלום

כשהיית אצלי בחדר וישבנו על המיטה החדשה
ודיברת אליי ועליי אבל לא איתי,
וכשהסתכלתי עלייך יכולתי לראות שאנחנו כבר לא שם.
כשנישקתי אותך יכולתי לטעום את הסוף.
ולפעמים,
כשאנחנו מתחבקות,
זה מרגיש כאילו אין שום דבר ביננו חוץ מהדממה הזאת שהורגת אותנו, הכאב הזה שמפרק אותנו.
ולפעמים,
כשאנחנו מחזיקות ידיים,
זה מרגיש כאילו כל הזכרונות האלה שמחזיקים אותנו נעלמים.
ופתאום
כבר אין במה לאחוז.
השקרים האלה שממיסים אותנו לא יחזיקו לעד,
הרגעים שהיו לנו נשארים בעבר.
וכשאני מסתכלת בעינייך אני כבר לא מחפשת את מה שנמצא מתחת לעדשות.
אני לא רוצה לדעת,
לא רוצה לראות.
וזה הסימן הכי טוב לסוף, לא?
כשכבר ראית הרבה יותר ממה שאת יכולה להתמודד איתו,
כשכבר קרסת תחת החלקים הרקובים שלה,
כשהיא לא מסוגלת להתמודד עם שלך.