ים.
הגלים מתנפצים אל החוף.
הם נושמים ונושפים וענקיים כמו הרגש, כמו החיים.
הם הולכים וחוזרים ותמיד נשארים, לא כמונו, לא כמו אנשים.
ים.
החול מתחת לכפות הרגליים.
הוא מתפורר ואוגר ושומר אוצרות שפעם היו בית.
הוא קטן ולבד אבל כל כך ענק וביחד, קצת כמונו, כמו אנשים.
ים.
הרוח מפזרת את השיער.
היא מתנתקת ומתחברת ומקררת ומחממת את הכל.
היא מתרגזת ונרגעת ונושמת ולפעמים שומעת, בדיוק כמונו, כמו אנשים.אני חושבת שההשראה הכי גדולה שלי היא ים. הוא כל כך מלא בחיים, כל כך מטאפורי, כל כך... אנושי. (אם חושבים על זה ככה)
יש דברים, מקומות או א.נשים שפשוט גורמים לנו להרגיש מחוברים, אליהם ולעצמנו. אחד מהמקומות האלה בשבילי הוא הים.
איזה מקומות כאלה יש לכםן?
YOU ARE READING
העולם שלי
Poetry"שלא נהפוך לאדם ששואל 'מה קורה' בלי שיהיה לו אכפת ואדם שעונה 'הכל בסדר' בלי להודות שהוא מפורק מבפנים." (חלק מהקטע "כל עוד אכפת") פה אני אעלה קטעים קצרים/שירים/מחשבות. מוזמניםות לכתוב לי אם אתם רוציםות לדעת מה הדעה/הגישה שלי לגבי משהו. תזכרו שאני תמ...