הרחתי ריח מתקתק באוויר. ריח של דם טרי. הלכתי ברחוב החשוך עד שהגעתי למקור שלו, לטיפות האדומות שנמרחו על המדרכה. רצתי כמו שרק בני מיני מסוגלים לרוץ בעקבות הריח של בעלת הדם, ידעתי שאני חייב להשיג אותו. דם בעל ריח מתקתק, חזק, מתכתי. רק להריח את הדם הזה גם לי להשתגע, לעיני לבעור באש אדומה ולוהטת ולגופי לרעוד בטירוף. האינסטינקטים הטבעיים שלי השתלטו על כל שריר בגופי. המחשבות שלי נעלמו כליל. ואני ידעתי- אם אשתה אפילו טיפת דם קטנה אחת, אני לא אצליח להפסיק, זה היה חזק ממני. ידעתי שאם אתחיל אני לא אצליח לעצור. אני אמשיך עד הסוף, עד שהיא תמות. אך לא הייתי מסוגל להתנגד לריח הזה, הוא היה טעים מדי. מפתה. אני חייב למצוא אותו. ***פרקים עולים בימי שני וחמישי***