יש דברים שאפשר לתקן, אבל אם תשאלו את ג'מה יש דברים שמוטב להשאיר במקומם ולא להתעסק בהם בכלל. אחרי שהכירה את ג'קסון, עוד שש שנים לפני, ג'מה הייתה בטוחה שהכירה את האדם שיחזיק את השברים במקומם ויחבק ברגעים שהכל מתפרק. במשך שנים למדה את המושג חברות אמת, וידעה איך זה מרגיש כשיש בן אדם בעולם שאוהב אותה יותר מכולם. אולי תמיד הרגישה כמו נטל, כמו משהו ששואב מג'קסון את השמחה, אבל אף פעם היא לא הרגישה שלמה כמו שהייתה איתו. עם זאת, בדיוק כמו שג'מה יודעת, דברים טובים סופם להיגמר - וביום שג'קסון ולאנה הכירו, ג'מה איבדה את החבר הכי טוב שלה ואת האדם היחיד שבאמת אהבה אהבת אמת. וכל מה שנותר לה ממנו הוא זכרונות וכאב, מן הרגשה כוזבת שדברים נשארו חצי פתוחים ושהסוף שלהם יכל להראות אחרת אם הייתה הרבה פחות מתוסבכת. אז אין פלא שהיא מבולבלת כשג'קסון חוזר לתוך החיים שלה בסערה ומבקש שתפסיק להרחיק אותו ממנה, ופתאום ג'מה נתלית בין הרצון להרגיש נאהבת שוב להבנה שאם אתה אוהב מישהו, אתה צריך לתת לו ללכת. מה שלא מובן לה הוא שהכל רק התחיל ביום שג'קסון חזר - והדברים שנראו לה קשים הולכים להיות קשים הרבה יותר.