״לואי...״ לחשתי בעדינות לאוזנו של לואי ״לואי, קום״ ליטפתי את שיערו הנעים ושתלתי נשיקה על הלחי שלו, הוא זז קצת ונראה לא מרוצה מכך שאני מעיר אותו. השעה כבר חמש וחצי והוא ישן שעתיים. לא רציתי להעיר אותו אבל היה לי משעמם והתגעגעתי אליו, רציתי לבלות איתו קצת זמן... ״לואי תקום כבר״ אמרתי ושחררתי נשימה, הוא התכרבל לגופי וחיבק אותי חזק, צחקתי והרכנת נשיקה לראשו
״אני עייף״ הוא מלמל בשקט
״אני יודע אבל משעמם לי״ הוא הניח נשיקה על החזה החשוף שלי ועדיין לא פתח את עיניו
״מה השעה?״ שאל וסוף סוף פתח את עיניו הכחולות
״חמש וחצי״ אמרתי והוא הביט בי במבט מבולבל
״למה לא הערת אותי?" שאל, הוא היה נראה כל כך שליו ולא רציתי להפריע לו
״נראית עייף...״ אמרתי במשיכת כתפיים, הוא חייך ונישק את שפתיי
״אני אוהב אותך״ אמר פתאום, גורם לחיוך לא רצוני לעלות על שפתיי
״גם אני אוהב אותך״ אמרתי, הוא צחק ונישק את שפתיי שוב, הוא התנתק ממני ונראה חושב
״אני צריך להתקלח, אני מרגיש מסריח״ הוא קבע
״אני יכול להצטרף?״ שאלתי בחיוך, הוא צחק ונישק נשיקה מהירה לשפתיי, מישהו קם עם מצב רוח טוב...
״לא אכפת לי״ הוא משך בכתפיו ואז קם מהמיטה, הולך לאמבטיה ונכנס אלייה בלי להסתובב אליי שוב. קמתי ועקבתי אחריו, שנכנסתי זרם המים היה דולק והוא בדיוק הוריד את מכנסיו
״הארי! אלוהים! הבהלת אותי״ הוא זרק עליי את המכנסיים שלו וגרם לי לצחוק
״אני אוהב את המצב רוח שקמת בו, תהיה ככה תמיד״ אמרתי והתקדמתי אליו, הוא הסמיק והרכין את ראשו במבוכה. הרמתי את ראשו מסנטרו ונישקתי אותו, הוא התנתק ממני וחייך חיוך שובב. הוא הוריד את הבוקסר שלו ומיהר להיכנס למקלחת שהאדים בה הספיקו לכסות כל שדה ראייה שהיה לי לגופו הערום. הורדתי במהירות את המכנס והבוקסר שלי והתקדמתי למקלחת. הנחתי את ידי על מותנו הצר ונישקתי נקודה בצוואר שלו, הוא חייך הסתובב אליי, מנשק את שפתיי
״אדון סטיילס אתה נורא חרמן״ לואי אמר וצחק
״מודה באשמה״ אמרתי וריסקתי שוב את שפתיי על שלו, העמקתי את הנשיקה והוא שחרר נשימה קטנה לתוך שפתיי. הורדתי את ידי במורד גבו ולחצתי איתן על ישבנו, הוא חייך והתנתק ממני
״אתה פשוט לא יכול להתאפק אה?״ הוא צחק
״לא״ אמרתי עם חיוך ״עכשיו תביא את השפתיים שלך חזרה לשלי״ כיווצתי את שפתיי והוא הניח נשיקה מהירה עליהן ״לואי...״ אמרתי, הוא מנסה להתגרות, הוא צחק ונישק שוב את שפתיי, הפעם לעורך זמן. שהתנתקנו הוא הסתובב והתכופף, נותן לי תצפית על הכניסה שלו
״לעזעזל לו... התחת הזה יהרוג אותי״ לחשתי חסר נשימה
״תסתום הארי...״ הוא צחק, הוא הושיט לי את הסבון והרמתי גבה ״תסבן לי את הגב״ הוא ביקש והסתובב, שפכתי מעט מהסבון על היד שלי והתחלתי לסבן את גבו בעדינות. ירדתי עם ידיי למותניו ונישקתי נשיקה קטנה לצווארו. המשכתי לרדת במורד גבו עד שהגעתי לישבן שלו, התחלתי לעסות אותו עם הסבון ולואי סובב חצי מבט אליי
״זכור לי שאמרתי תסבן לי את הגב, לא את התחת״ הוא אמר בחיוך שובב
״אתה אוהב את זה״ קבעתי, הוא צחק ונישק את שפתיי, המשכתי ללחוץ על הישבן שלו וגניחה נפלטה לו כנגד שפתיי. התחלתי להעביר את האצבע שלי על אזור כניסתו אבל הוא תפס את ידי וצקצק בלשונו
״לא״ הוא קבע וחזר לנשק את שפתיי ״לא היום״ הוסיף, הנהנתי ונישקתי אותו שוב. לא עניין אותי אם יקרו דברים מיניים היום, רק שמחתי שהוא לידי
~~~~~
״הארי אני רעב!״ לואי קרא בקול מהחדר
״מה אתה רוצה לאכול?״ שאלתי והתקדמתי לכיוונו, הוא שכב על המיטה ובהה בתקרה
״לא יודע... מה אתה רוצה לאכול?״ שאל ונראה ומתלבט
״אותך״ אמרתי, הוא הסמיק וצחק
״הארי זה לא מצחיק״ הוא אמר ונעמד קרוב אליי
״האמת שזה דווקא כן״ הוא גלגל את עיניו ונישק את שפתיי נשיקה מהירה, חייכתי וליטפתי את שיערו כאשר הוא חיבק אותי והצמיד את ראשו לחזי
״אז מה אתה רוצה לאכול?״ שאלתי שוב והוא גיחך
״בא לי פסטה רוזה״ הוא אמר בקול מתוק והסתכל לתוך עיניי, אני פשוט לא יכול לעמוד בפניו
״שום בעיה״ אמרתי והתקדמתי למטבח, התחלתי להוציא את כל הדברים שאני צריך והרגשתי את הנוכחות שלו מאחוריי
״אתה באמת מכין לי?״ הוא שאל ונשמע שמח
״כן״ אמרתי ושמתי סיר עם מים על הגז
״אתה לא חייב, אנחנו יכולים גם סתם להזמין פיצה״ הוא אמר, אני פשוט לא יכול לתאר כמה הוא בן אדם טוב... לעזעזל הוא פשוט מחרפן אותי...
״לא״ אמרתי ״אתה לא אכלת כל היום וכמו שאני מכיר אותך בטח גם לא אכלת בקפיטריה כי נגעלת מהאוכל שם אז המעט שאני יכול לעשות זה להכין לחבר שלי פסטה שהוא מבקש״ הוא חייך חיוך ענקי והתקרב אליי
״אני אוהב אותך אתה יודע את זה?״ הוא שאל
״כן״ אמרתי עם חיוך ״גם אני אוהב אותך״ הוא נישק אותי נשיקה יבשה ואז התיישב על האי
״אתה צריך עזרה במשהו?״ שאל והביט בסיר המים שבדיוק הוספתי אליו את הפסטה
״לא״ אמרתי ״אני צריך רק שתשב בדיוק שם ולא תעשה דבר״ הוא הנהן והמשיך להביט בי במשך כל הזמן שהכנתי את הפסטה והרוטב.
אחרי בערך עשרים דקות האוכל היה מוכן, לואי הלך לשירותים אז הייתי צריך לקרוא לו
״לואי! האוכל מוכן!״ צעקתי כדי שישמע ומזגתי לתוך שתי צלחות קצת מהפסטה
״אני בא!״ הוא קרא ולאחר כמה שניות התיישב מולי, זה נראה כאילו משהו מציק לו, כאילו הוא רוצה לומר למשהו אבל עוצר את עצמו
״קרה משהו?״ שאלתי ולקחתי ביס
״האמת שכן...״ הוא מלמל והשפיל את ראשי
״מה קרה?״ שאלתי והחזקתי את ידו
״מייקל...״ הוא אמר ונראה עצוב ״אני יודע שאמרתי שאני לא אתייחס אליו אבל אני מרגיש כאילו הוא עדיין רוצה אותך״ לא יכלתי שלא להיות שמח מכך שהוא אמר את זה, הוא מקנא...
״לואי אתה לא צריך לחשוב עליו טוב? אמרתי לך כבר שהיינו ביחד ממש מעט זמן ואפילו לא אהבתי אותו, הוא חתיכת זבל״ לואי חייך חיוך קטן והנהן, נראה שנרגע קצת ״חוץ מזה אתה לא צריך לקנא אני רק שלך״ אמרתי כבדרך אגב וצחקתי שראיתי את המבט העצבני שהיה לו על הפנים
״אני ממש לא מקנא!״ הוא קבע ושילב את ידי
״מה שתגיד״ צחקתי ״עכשיו תן לי נשיקה ותתחיל לאכול כבר״ אמרתי ונשענתי עם ידי קדימה על השולחן, הוא גלגל את עיניו וחייך חיוך קטן לפניי שנישק אותי נשיקה מהירה. הוא הרים את המזלג שלו והכניס מעט פסטה לפה
״טעים?״ שאלתי, הוא חייך והנהן במהירות. צחקתי על כך שהוא נראה כמו ילד קטן ומתלהב אבל אני מאושר, כל כך פאקינג מאושר!