תודה על 26k!🌈
"אז מה הפרס שלך?" שאל טאה את גונגקוק שבדיוק יצא מהשירותים, "הוסוק עדיין לא אמר לי" השיב ונשכב לצידו, מסתכל עליו.
"מה נראה לך שזה יהיה?" שאל טאה בסקרנות וגונגקוק הרים את כתפיו כלא יודע, "אני מקווה שמשהו טוב!" קרא בתקווה וטאה ציחקק ונישק לראשו.
-
"הוסוקי" עיניו של גימין זרחו שהוסוק נכנס בדלת חדרם ובשניות התרומם לישיבה על המיטה. הוסוק ציחקק מעט והתיישב לצידו, "התגעגעת בייבי?" שאל בחיוך וליטף את פניו.
גימין התענג על כל נגיעה, והנהנן, "מאוד.." מלמל בכנות והוסוק חייך ונישק לשפתיו, "אני מצטער שאני תמיד נעלם" אמר הוסוק בכנות וגימין הנהנן בשקט ובעצב.
"אתה יודע מה המתנה שאתן לקוקי על המשימה?" שאל הוסוק שהתרומם על רגליו, הולך להחליף בגדים, גימין הסתכל עליו בסקרנות, "מה זה יהיה?", "סיור בממלכת המכשפים" השיב הוסוק וגימין פער את עיניו, "מה?! למה אני לא קיבלתי מתנה כזאת כשניצחתי?!" שאל בקנאה.
[ממלכת המכשפים זה חלק בארמון האליוואל שאף אחד חוץ ממכשפים עליונים ומתמחים יכולים להכנס אליו, יש סיורים שם אך זה עולה הון שלא לכל אחד יש, זה מקום בו הכל מכושף, הכל סובב סביב קסם]
הוסוק ציחקק, "אל תדאג בייבי, זה סיור זוגי, הוא בטוח יקח אותך" הסביר הוסוק ולגימין היו ספקות על כך, לא באמת נותן טיפת אמונה שגונגקוק יקח אותו, הוא ישר יבחר בטאה.
"כן.." גיחך גימין בשקר.
-
"אומייגד אני לא מאמין!!!" צרח גונגקוק באושר בזמן שקרא את הגלויה שהוסוק שלח לחדרו, בה רשום מה הפרס בו זכה ושני הכרטיסים, "מה יש בייבי?" שאל טאה שבדיוק יצא מהמקלחת, גונגקוק רץ אליו, קופץ עליו בחיבוק ומשתולל בידיו, "וואו וואו תרגע אנחנו ניפול!" אמר טאהיונג בבהלה וציחקוק, מפיל אותו על המיטה.
"תראה!!" צעק באושר הקטן והראה לו את הכרטיסים, טאה פער את עיניו בקנאה, "פאקינג שיט למה לא קיבלתי כזה?!" שאל בהלם וגנב את הכרטיסים מידיו של הקטן,
"זה כרטיסים זוגיים" אמר גונגקוק בחיוך, רומז לטאה, טאה הסתכל עליו וגיחך, "אני??" שאל באושר וגונגקוק הנהנן בחיוך, "ברור שאתה!!" אמר בציחקוק.
"אני פשוט חולה עלייך!" מחץ טאה את פרצופו של הקטן בידיו, טורף את שפתיו בציחקוק.
-
"למה אנחנו פה בעצם?" שאל טאה שלצידו עמדו גימין וגונגקוק, מסתכלים על הוסוק שעומד מולם על מגרש האימונים.
"היום מתחילים משימה על זמן אמת, אתם תתקפו שד בעצמכם, ביחד" הסביר הוסוק והם פערו את עיניהם, "אתה באמת חושב שנצליח להביס שד?!" צרח טאה בהלם, מפחד על חייו.
"לא, אבל בשביל זה מתאמנים" אמר בישירות, גורם לגונגקוק לגחך מעט מהתגובה הכנה והישירה, "ולמה רק אנחנו כאן? איפה שאר הצוות?" שאל גימין בבלבול, "בחרתי אתכם כניסוי למשימה הזאת, וגם כי אתם הכי צריכים עזרה, הפעולות שלכם במשימות קרובות לאפס ובשלב הזה אתם צריכים להיות לפחות בשבע" הסביר הוסוק,
"מה? איך זה הגיוני אם ניצחתי כבר פעמיים במשימות?" שאל גונגקוק בבלבול, "שוב, הפעולות שלכם הן אלה ששואפות לאפס, לא הכוח שלכם, עד עכשיו אתה ניצחת לא בגלל הפעולות שעשית, אלא בגלל שחוזק הכוח שלך התגבר על המכשול, במלחמה, אי אפשר לקחת סיכון ולהסתמך רק על חוזק הכוח" הסביר הוסוק וגונגקוק כחכך בגרונו במבוכה, מהנהנן בהבנה.
"אבל אנחנו יכולים למות!" אמר גימין בפחד, מפחד להלחם נגד שד, "אני אצפה בכם כל הזמן, אם אראה שזה מסתבך, אתערב, אין לכם מה לדאוג" הסביר הוסוק, לא באמת מרגיע אותם.
"טוב, תתחממו, אני הולך לשחרר אחד מהשדים שתפסתי לא מזמן" הלך הוסוק, נכנס לחדר בצד מגרש האימונים,
שלושתם הסתכלו אחד על השני בפחד, לא באמת מוכנים לזה, מפוחדים, "בואו נעבוד כצוות, שאף אחד לא יפגע.." מלמל גימין, מפחד להרגיש גלגל שלישי, יודע שבזמן אמת, מתי שהוא יהיה בסכנה ואחד מהם גם כן, הם יבחרו להגן קודם על השני.
הם הנהנו בהסכמה.
רעש של נפילת דברים נשמע מהחדר אליו הוסוק נכנס שלפתע יצא עם שד קשור בחוט זהב מנצנץ דרך הצוואר, כמו כלב.
[מסביב לעולמות יש כ10 פריטי זהב מנצנצים, פריטים אלה מכושפים על ידי המכשפים הראשונים, מה שאומר שפריטים אלה בני יותר ממאות אלפי שנים, הפריטים האלה מכושפים וחסינים בפני שד, מה שאומר ששד לא עובר דרכם, אלא נכלא בהם]
השד נלחם בו, נמשך אחריו כמו כלב, מנסה לנשוך את הוסוק ולשרוט אותו, לפגוע בו, אך לא מצליח מאחר וידו של הוסוק הידקה את החוט סביב צווארו וחנקה אותו.
"תכירו את השד שלכם למשימה הזאת" עצר מולם, במרחק מסויים כדי שהשד לא יגיע אליהם, למרות שניסה, מריח אותם ובשנייה מנסה לרוץ אליהם, לאכול אותם, אך תקוע במקומו מצווארו בעזרת החוט.
"י-יש מצב שגין קורא לי?? כן כן אני שומע את גין!!" אמר גונגקוק בלחץ, בא ללכת משם ולנסות להתחמק, הוסוק עצר אותו בגיחוך, "גין מבשל עם נאמגון, לא יעבוד לכם, קדימה, למקומות" סימן הוסוק בחיוך משועשע, מסמן להם להתרחק.
הוסוק הקיש בידיו וסביב מגרש האימונים נוצר מגן שקוף ומרובע, ככה שהשד לא יברח ליער.
הוסוק משך את החוט מצווארו, משחרר אותו ועף למעלה, משאיר אותם לבד לגמרי עם שד ברחבה.
"א-אני רוצה לחדר שלי!!" צרח גימין בפחד, מתרחק מהשד שהתחיל לרוץ אליהם במהירות לא נורמלית, בשנייה גונגקוק ניסה לירות בו עם כדורי הברזל שלו, אך הכדורים עברו דרך השד.
עיניו של גימין השתנו לצבע אדום ושיניו יצאו, מרים את ידיו ומנסה לירות חצים מידיו לראשו של השד, אך גם הם עברו דרכו.
טאה בהה בשד והתרכז בלחץ, ולאחר כמה שניות אש בערה על רגלו של השד, אך לא הייתה נראת כאילו הזיזה לו. תוך שנייה השד הגיע אל גונגקוק, מצמיד אותו למגן השקוף ובא לנשוך את צווארך ולאכול אותו "לא!!" צרח בבהלה גונגקוק, מנסה להעיף אותו, מיד גימין עף אליהם, מתרכז חזק, לא מסכים לשד לפגוע בגימין ויורה חצים על ביטנו של השד, החצים שיצאו מידיו לא היו בצבע הרגיל שלהם, אלא ציבעם היה סגול והם נצצו, חודרות לתוך ביטנו של השד ונישארות שם, ולפתע התפצצו כמו פצצה בתוך ביטנו, גורמות לחור להיווצר בגופו של השד.
הוסוק שעף למעלה חייך, גאה בגימין. גימין הצליח במשימה.
גימין פער את עיניו, לא מבין מה יצא מידיו הרגע, זה בחיים לא קרה לפני.
באותו זמן שגימין ירה חצים לביטנו של השד ופוצץ אותה, טאה בהה ברגלו של השד שדחפה את גונגקוק למגן, מתרכז חזק ותוך כמה שניות אש עלתה על רגלו של השד, אך הפעם גם היא, בצבע שונה. צבעה היה תכלת זוהר ולבן, שורפת את רגליו של השד שצרח את צרחותיו המחרידות, נופל וכל מה שנותר במגרש זה מעט מביטנו, צווארך וראשו.
טאה פער את עיניו, מנער את ראשו ולא מבין מה לעזאזל יצר הרגע.
הוסוק חייך גם הפעם, טאה הצליח במשימה.
בשנייה שהשד נפל לרצפה, גונגקוק ניצל זאת והתרחק ממנו ומהמגן השקוף, עיניו הפכו לאפורות לגמרי, טיפה ריחף על הדשא שברק יצא מרגליו ומידיו, בדיוק כמו בחלומו של הוסוק, הוא הרים את ידו וכיוון לראשו של השד, יורה כדור ענק שמסביבו ברקים, מפוצץ את ראשו של השד ובכך מסיים את משימתם.
מחיאות כפיים נשמעו מעליהם, מרימים את מבטם למקור הרעש ורואים את הוסוק יורד אליהם בריחוף איטי ומוחא כפיים בחיוך, נוחת על הרצפה ומתקדם אליהם.
"כל הכבוד, ניצחתם במשימה" אמר בחיוך והם התנשפו בבהלה, עדיין בהלם ממה שקרה פה.
"מה לעזאזל יצא לי מהעיניים?!"
"מה לעזאזל יצא לי מהידיים?!"
שאלו טאה וגימין באותו הזמן בהלם שגונגקוק עמד לידם בהלם, שותק ומנסה לעכל.
הוסוק גיחך והסתכל עליהם, "הבאתם את הכוח שלכם למצב סיטו-
[מצב סיטו זה השלב האחרון של הכוח שלכם, לכל כוח יש 3 שלבים, השלב הראשון, השלב שבו הכוח שלך משתלב עם הנפש התאומה שלך ושלב הסיטו- השלב האחרון והחזק ביותר]
"מצב מה??" שאלו בבלבול, "מצב סיטו, זה השלב האחרון בכוחכם והחזק ביותר" הסביר הוסוק והרים את ידו שלפתע ספר הסיינדר הופיע בידו.
העמודים נפתחו מעצמם ונעצרו על עמוד בו הופיעו הסברים:
שלב דה(de)- השלב הראשון והחלש ביותר לכוחך.
שלב תאום- השלב בו כוחך משתלב עם הנפש התאומה שלך.
שלב הסיטו- השלב האחרון והחזק ביותר.
"איך הגענו לשלב האחרון?" שאל הקטן בבלבול והוסןק סגר כת הספר, מקיש בידיו והספר נעלם כלא היה.
"שהתת מודע שלכם מבין שאדם שאתה אוהב בסכנה, אתה מוכן לעשות הכל בשבילו, הלחץ שלכם התרכז לידכם, או למקור הכוח שלכם שבמקרה של טאה זה עיניו, ונטען עד שהתמלא לגמרי." הסביר הוסוק.
"אז אתה אומר שבעצם כשאנחנו בלחץ, אנחנו יותר חזקים?" שאל גימין בבלבול והוסוק ציחקק מעט, "כן ולא, מתי שאתם בלחץ הכוח שלכם מתרכז למקור שלכם ונטען, אם תשתמשו באותו רגע בחכמה הוא יהיה הכי חזק, אך אם לא, תהיו חלשים כמו בהתחלה" הסביר הוסוק.
"סיימנו להיום, לכו להתקלח ולהרגע מהערב" שיחרר אותם והם הנהנו בהלם, עדיין מעכלים, "הוסוקי, אתה בא לחדר?" שאל גימין בתקווה והוסוק נישק לראשו, "אני אבוא בקרוב, רק אלך לבדוק מה עם הארוחת ערב בייבי" אמר וגימין חייך מעט, מהנהנן והולך חדרם.
-
"אתה בסדר?" שאל טאה את גונגקוק, בכל זאת, הוא הותקף על ידי שד. "כן.. סתם חושב" נשכב על המיטה והסתכל על התקרה בהלם, חושב שוב על הסיטואציה-
נקודת מבטו של גונגקוק באותו רגע:
לפתע הודבקתי למגן השקוף על ידיי השד, הקול הרעב שיצא מפיו, הסתכלתי עליו מקרוב, גופי משותק מפחד, דמעות עלו לעיניי מפחד, מתפלל שהוסוק יתערב לפני שאהפוך לארוחת בוקר לשד הלא נחמד שמולי שלפתע ראיתי את גימין קופץ מאחורי השד ללא כל היסוס ומחשבה ובשנייה מתחיל לירות עליו חצים סגולים נוצצים שפוצצו את ביטנו של השד, המהירות בה הוא קפץ ללא היסוס אל השד כדי להציל אותי, אפילו לא חשב פעמיים על עצמו ואם לא יצליח והשד יסתובב ויתקוף אותו, הוא לא חשב, רק הציל אותי. שלפתע הסתכלתי על עיניו שצבעם הפך לסגול, צבע שלא היה לו לפני.
חזרה למציאות:
"הדרך שבה גימין קפץ על השד והציל אותי.. בלי לחשוב פעמיים.." מלמל הקטן בהלם, בוהה בקיר שהסיטואציה רצה שוב ושוב בראשו.
טאה הסתכל עליו, "הוא אוהב אותך, רואים שהוא יעשה הכל בשבילך" אמר טאה ואמר נכון. גימין יקריב גם את חייו בשביל גונגקוק, למרות ששכח אותו.
"כן.." מלמל הקטן.
"תגיד טאה.. אתה תכעס אם אקח את גימין לסיור שהוסוק נתן לי לממלכת המכשפים?" שאל לפתע גונגקוק וטאה היה טיפה מאוכזב, רצה להיות שם אך ההחלטה לא בידיו, הוא הנהנן בחיוך, "תלכו ותהנו", "תודה טאה" אמר גונגקוק בחיוך ורץ אל חדרו של גונגקוק והוסוק.
-
"אני גאה בך על היום, מאוד בייבי" ליטף הוסוק את שערו של גימין כשראשו היה מונח על חזהו, הוסוק מסתכל על התקרה וגימין לכיוון בו פניו פונות.
חיוך עלה על פניו של גימין, כמה התגעגע לרגעים האלה, "אני עדיין לא מעכל מה שהלך שם" גיכח מעט ושיחק בחולצתו של הבכיר, "הכוח שלך חזק גימין, אתה רק צריך ללמוד להשתמש בו" הסביר הוסוק וגימין חייך, מסכים איתו עכשיו לגמרי ללא ספקות.
דפיקות נשמעו על דלת חדרם ובלי שאפילו הספיקו לענות הדלת נפתחה ודרכה נכנס גונגקוק הקטן בחיוך מתרגש, "גימין!" קרא בחיוך ונעמד מולם, גימין התרומם מחזהו של הוסוק והתיישב מעט על המיטה וכך גם הוסוק.
"מה יש?" שאל גימין בבלבול וגונגקוק הוציא את הגלויה שהוסוק שלח לו עם הכרטיסים על הגלויה הודבקו הכרטיסים, "תרצה לבוא איתי לממלכת המכשפים?" שאל גונגקוק בחיוך מתרגש, מקווה לתשובה חיובית, מדמיין כבר את הכיף שיעברו ביחד.
"א-אני??" שאל בהלם גימין, ליבו פועם לפתע חזק ומהר בלחץ והתרגשות, "כן!" הנהנן הקטן בחיוך מתרגש, מקפץ במקומו, "א-אתה לא לוקח את טאה איתך?" שאל גימין בבלבול והלם, "אני רוצה ללכת איתך" אמר גונגקוק בחיוך, מעלה חיוך ענקי בפניו של גימין שקפץ עליו בחיבוק, מפיל אותם לרצפה.
"ברור שאלך איתך!"
אני יודעת שהפרק קצר ואני מצטערת,
אני בתקופה מאוד עמוסה נפשית לכן אני מנסה לכתוב כמה שיותר ולא לאבד את הרעיונות.
תודה על כל התגובות החמות, זה באמת מחמם לי את הלב ועוזר לי לכתוב❣︎
אם יש שאלות אשמח לענות על כולן, מקווה שאהבתם ✍︎
הוסוק רשמית מנסה להרוג אותנו.
_adi_agassi✌