נ.מ יונגי
"הוא אמר-'אני פאקינג יוצא עם כיפי'?"
לא הפסקתי לצחוק.
טאהיונג היה זה שהתקשר אלי בהתלהבות כדי לספר לי מה קרה בבר שעבדו ביום הקודם ואת הפליטת עצבים שהייתה לג'ימין נגד הבחורה שהתחילה איתו.
-"כן! היית צריך לראות את זה!" טאהיונג ענה ויכולתי לדמיין את הדמעות מצחוק על חברו.
"ומה איתו עכשיו?" שאלתי, לפתע חושש שהיה עצוב מתוך מבוכה או שסתם השתכר והרגיש בחילה מתגוררת אצלו.
-"אה, הטמבל נעל את עצמו בשירותים."
נאנחתי, "למה?"
-"כי הוא טמבל שנפל." הוא התחיל לשהק ואני רק נאלצתי לכחכך בגרוני כדי שיאמר את האמת;
-"צילמתי אותו ואיימתי לשלוח לכל מי שאנחנו מכירים." אמר בחשש,
-"ואז הוא דרש שאמחק את הסרטון או שלא יצא מהשירותים ויאכל." הוסיף ואני נשפתי כי זה הדבר היחידי שעלה בדעתי לעשות באותו הרגע, ולאחר מכן ביקשתי בעדינות שימחק.
"תמחק את הסרטון או שאדאג להתנקם בך."
-"חה! מה אתה כבר יכול לעשות?!" אומנם הוא ניסה להישמע בטוח בעצמו אך לגמרי יכולתי לשמוע את הלחץ בקולו.
אה, והוא שיהק.
"אתה יודע מה אני יכול לעשות."
ניתקתי את השיחה באימרה הזאת בתקווה שימחק מבלי לשאול מה יכולתי לעשות ונחרדתי לגלות שלא ביקשתי את הסרטון קודם,
"רגע טאהיונג." כן, התקשרתי שוב.
-"אתה מושחט ואני לא מוחק את הסרטון! מוזמן לגלות לג'ונגקוק שגנבתי לו בגדים, לא אכפת לי!" טאהיונג ישר תקף ויכולתי לשמוע ברקע את בן זוגו שואל אם גנב לו בגדים.
-"ג'יזס קוקיקוק, אתה לא רואה שאני בשיחה?!"
ג'-"טאה גנבת לי בגדים?!"
-"רק מה ששמת בכביסה!" פינוקיו צרח בחזרה וכיחכך בגרונו,
-"קיצקץ, איפה היינו?"
נאנחתי בשביזות; "דיברנו על הסרטון..."
-"אה כן כן, אתה מושחט ואני לא מוחק את הסר-." הוא קבע חלקית והחל לשהק פתאום, מפתיע אותי כיוון שעד לפני שניה אמר את אותו הדבר ולא שיקר.
"טאהיונג?" שאלתי בחשש.
-"יונגי, רוצה לשמוע עובדה מדאיגה על התסמונת שלי?" לא עניתי, רק המתנתי והוא הבין.
-"אני משהק גם כשאני צריך להסתתר."
הוא ניתק והשאיר דממה בטלפון.
התלבטתי אם למהר ולהתקשר שוב כדי לוודא שלא הבנתי נכון אבל אז נזכרתי שזה טאהיונג,
אז לא התקשרתי לבדוק.
זה בטח סתם משהו מטופש, אני לא אלך.
...
"הו היי יונגי היונג!" חרא שלי,
"היי ג'ונגקוק, הכל בסדר?" הסתכלתי מסביב, מחפש בעיני את טאהיונג שבגללו עזבתי את יום החופש שלי מול הטלוויזיה ובאתי לדירה 12.
"כן בטח." הוא ענה קצרות וסימן לי להיכנס לבית, בפוקר פייס מוחלט התחלתי להתעצבן על בן זוגו ולאחר מכן על עצמי שנבהלתי.
"טאהיונג בסדר?"
"לא יודע, אני חושב שהוא בחדר שלי אבל לא שמעתי ממנו מאז השיחה, למה?" בחנתי את פרצופו, מנסה להבין אם שיקר לי אך כל מה שעשה זה לצפות בטלוויזיה בהתעניינות,
אז קפצתי ממקומי.
"אני חושב שקרה משהו לטיפש." הצהרתי בלחץ והוא גיחך בשקט,
"אל תדאג אני בטוח שג'ימין בסדר."
"דיברתי על טאהיונג!" קמתי ממקומי והלכתי במהירות לעבר החדר של ג'ונגקוק, הוא עקב אחרי בשקט וצפה בי פותח את הדלת,
צפה בי מכוסה בקונפנטי.
נ.מ ג'ונגקוק.
"מזל טוב!" & "יום הולדת שמח!"
השותפים לדירה 13 הסתכלו על אחד השני בכעס, מתקרבים לאחד השני באיום ואני נדרכתי;
"היי טמבל." פינוקיו התחיל,
"כן מסריחולי?" ו...הגמד ענה.
"לא סיכמנו שצועקים מזל טוב?" טאהיונג שאל בזמן שהתקרב בצורה מסוכנת לשני,
"לא, למה נראלך?!"
"מה יא חרא?!"
"למה שלעזאזל נאחל לבן אדם מזל טוב? כאילו תחשוב בהיגיון, זה כללי מידי! הוא עלול לחשוב שאיחלת לו מזל טוב על זה שהצליח לחרבן!" ג'ימין הסביר בתוקפנות, נותן לוויכוח שהרס את אלמנט ההפתעה ממזמן להמשיך,
אבל באופן מגוחך היה אפילו יותר מעניין.
"אה כן? א-אממ," פינוקיו לא הצליח לחשוב מה לענות כי בראשו הטיעון היה משכנע.
לכן, המהלך הבא שעשה גרם לעשר דקות של מריבה.
"יונגי קח, תראה את הסרטון!"
"אמאשךך זונההה!"
ואנחנו? פשוט הסתכלנו בהשגחה, לוודא שאף אחד לא יהרוג את השני,
מתעדכנים בדברים רנדומלים ומידי פעם קופצים בבהלה כשנפלו.
"נו לא טאה! זה היום בו המליטו את יוןיון!"
"ילדו גמד, ילדו."
"נו כן, אמאשלו ילדה אותו היום."
"נכון, נכון! מחילה אז יאללה בוא נשיר לו." טאהיונג ספר עד שלוש והם התחילו לשיר בקולי קולות, מוחאים כפיים ורוקדים להם.
"חברים," יונגי קרא אבל הם המשיכו בשלהם,
"הלו, שומעים?" הם המשיכו,
"זה לא היום הולדת שלי."
"הוא אמר מה עכשיו?" ג'ימין שאל, עוצר את הריקוד ומסתכל על בן זוגי בבילבול.
"זה לא היום הולדת שלי בייבי, זה של ג'ונגקוק."
"הוא אמר מה עכשיו?!" הפעם טאהיונג היה זה שצעק בהפתעה, מסתכל עלי ואז מסתכל חזרה על כל החדר הערוך שארגנתי איתם וחזרה אלי.
"קוקיקוק."
"כן נסיך?" שאלתי בחצי חיוך,
"יש לך יום הולדת?"
"לא, לי יש יום הולדת!" הגמד הטיפש ענה במקומי וכולנו נאנחנו,
"אתה מבחינתך יש לך יום הולדת כל יום."
"צודק טאהטאה, צודק. תמשיכו בדרמה!"
"יש לך יום הולדת?" פינוקיו שאל אותי שוב ואני הושטתי את ידי אליו, מסמן לו להיכנס לחיבוק וככה הוא עשה, עדיין שומר על קשר עין איתי.
"כן, ותודה שארגנתם לי את זה."
"תאכל חרא!" ג'ימין קרא,
"היי, שמור על הפה זה הבן זוג שלי." הרגשתי את הלוקה בתסמונת זז בין ידיי וחיזקתי את החיבוק.
"הוא יתגרש ממני בסוף."
"מעניין לי ת'תחת, אני אוהב להפתיע אנשים והוא הרס את זה." טאהיונג נמשך ממני ובמקום זאת החולצה שלי נתפסה על ידי חברו שהיה נראה שבור לב.
"הרקולס יא פליצה אחרי ביצה."
"כן ג'ימין?"
"אתה יודע עד כמה מדהים אני בלתכנן ימי הולדת?!" הוא צעק ויכולתי להרגיש רוק על פניי,
"אני הכי טוב בזה בעולם." סיים ושניה אחרי טאהיונג פרץ בצחוק,
"לא אתה לא!" חשף.
"הוא משקר! אני טוב בזה!"
"אני פאקינג פינוקיו!"
"עוד פעם זה מזכיר את התסמונת שלו..." הגמד מילמל לעצמו ואז הצהיר בקול,
"אתה זונה, הרקולס."
"אל תיקח את זה אישי, אני פשוט ממש לא רציתי שאתה, פארק ג'ימין, זה שעומד מולי וגר עם טאהיונג בדירה- יארגן לי מסיבה." שילבתי את ידי על החזה והוא נחר בבוז,
"לא אישי עלק."
"הנקודה היא שזה היום הולדת שלי ואני מעדיף שאתה יודע... גורילה לא תקפוץ לי מהעוגה." הסברתי והוא עיוות את פניו,
"מה אני דפוק? גורילה? הייתי מוציא משם אם כבר קופיף."
"אתה מבין על מה הוא מדבר?!" אוי לא פינוקיו.
"אמאשך! מה אתה צועק?!"
"סתום ת'תחת! בגללך הוא לא נתן לי לארגן לו יום הולדת!" הווריד כעס של טאהיונג ביצבץ לו בצוואר ואני נאנחתי.
"האמת בייבי, לא אמרתי לך כי אתה פשוט אוכל הכל תמיד לפני הזמן." הוא הינהן,
"פייר מספיק, סיימתי את המרשמלו."
נ.מ כללית.
חופשה; הזמן בו אדם יכול להנות מקצת שקט או אפילו רעש שהוא בוחר להכניס, מין הפסקה שאמורה לתת לבן אדם את החופש להיות בחופש.
בערך.
"מה לא במובן באני מקדימה?!"
"אולי החלק בו אתה לא מקדימה?!"
"עוף מפה!"
"לא רוצה, סע מכאן-"
"סתמו, יונגי מקדימה." רק אחרי מספר דקות בין הצעירים הקרובים יותר, ג'ונגקוק בחר בחבר הכי טוב שלו להיות זה שישב לצידו אפילו שלא ביקש בכלל.
"טוב לא צריך אתכם!" ג'ימין קרא בקול, מתיישב ליד טאהיונג ומחבק אותו,
"אני וטאהטאה נעשה כיף כאן מאחורה!"
"הוו כןן!"
"ואתם יודעים איך יקראו לנו?!" יונגי נאנח,
"חבורת נעליים?"
"כן! חבור- רגע לא, יקראו לנו:" הנמוך בניהם ניסה ליצר דרמה שעניינה רק את טאהיונג,
"כן כן כן, כאן וימין מדברים!"
-
איכות פרק...?😂
אבל ממש התגעגעתי לספר הזה שפשוט ישבתי וכתבתי את הפרק,
מקווה מאוד שתאהבו❤️
פרק הבא יעלה מתי שאוכל.