תדלגו קצת בסרטון ותשמעו❤️
-
"פינוקיו... תרד ממני."
"לא!"
"פינוקיו, תרד!"
"לא!!"
"קים טאהיונג, תרד ממני."
"ג'ון ג'ונגקוק, לא!"
"תרד ממני לפני שהוא יצליח לנעול את עצמו בבית שלי!!" ג'ונגקוק יכל בקלות להקים את טאהיונג ממנו מבלי הרבה מאמץ, אך מנע מעצמו לעשות את זה מתוך חיבה לשני.
וגם בגלל ידו השבורה.
"מצטער קוקיקוק, אבל זה בדיוק המטרה."
"אני הולך להרוג אותו." דירה 12 נאנח לבסוף, מוותר ופשוט מחבק את בן זוגו אליו כשידו עדיין אוחזת בטלפון המנופץ.
"אל תדאג," חייך הלוקה,
"הטמבל הזה יחזיר לך."
"אני מקווה שאתה לא משקר."
"אני פאקינג- לא משנה! פרשתי!" טאהיונג קם בהפגנתיות, לא מצליח להבין איך השני יכל לשכוח את זה כשקרא לו רק בשם התסמונת.
"היי לא! אני צוחק!" החיוך התנוסס על פניו והוא קם, מושיט את ידיו ומושך את השני לחיבוק.
"אני אוהב אותך, פינוקיו."
"באמת?"
"כן."
"עד כמה אתה אוהב אותי ג'ונגקוק?"
"אני כל-כך אוהב אותך שאני..." דירה 12 עצר, מנסה לחשוב על מה יכל להביא לשני כהוכחה, "אני כל-כך אוהב אותך, שאני אפילו לא יכול למצוא דרך לתאר."
"לי יש רעיון!" פינוקיו חייך וניתק את החיבוק, מניח את ידיו סביב צווארו של השני.
"תן לי ולג'ימין לאפר אותך."
"לא."
נ.מ ג'ונגקוק
"נוו בבקשה!"
"אתם לא הולכים לאפר אותי טאה."
"אני באמת אבכה," הוא איים, מפתיע אותי ולא משהק, "ואני יותר גרוע מג'ימין."
"פינוקיו..." נאנחתי כשעשה מולי את עיניי הכלבלב שלו. הוא לא ידע שעשה את זה, וזה מה שהקשה עלי יותר.
"אני עדיין רוצה להרוג את ג'ימין." הזכרתי.
"אל תדאג זה יקרה!" הוא שיהק,
"שקר, בכל מקרה! תעשה מה שבא לך אבל אחרי שנאפר אותך!"
"מה יצא לי מזה, בייבי."
הוא הסמיק.
"חבר שמח?" הוא שאל בזהירות ואני חייכתי,
"מה יצא לי מזה פינוקיו."
"אני אנשק כל אזור לפני שאאפר אותך!"
הוא לא שיהק וזה גרם לי לנשוך את שפתי, לקחת את הטלפון של טאהיונג ולשלוח לגמד שומר שלו הודעה.
הזונה שאני אוהב❤️: ג'ימין יא גועל נפש זה ג'ונגקוק, יש לי שאלה.
13.24
קקי של יונה😩❤️: שאל יא חביבי!
13:25
קקי של יונה😩❤️: אה שיט רגע! לקחת לטאהטאה את הטלפון! מה עשית לו?!
13:26
קקי של יונה😩❤️: אל תפגע בו, הוא לא אשם במה שקרה!!
13:26
"אתה קורא לג'ימין קקי של יונה?" שאלתי את פינוקיו שרק עמד בבילבול מולי,
"כן, מה אתה עושה?"
"חכה רק רגע." ביקשתי וחזרתי לטלפון.
הזונה שאני אוהב❤️: תרגע, על הטלפון נתחשבן מאוחר יותר בקבר שלך.
טאהיונג אמר שינשק כל אזור לפני שיאפר אותי ואני מתלבט אם להגיד משהו סוטה בתגובה
13:28
"אני מתייבש פה, ג'ון."
"חכה שניה."
קקי של יונה😩❤️: לאפר??? אני גם רוצה לאפר אותך!!
13:28
הזונה שאני אוהב❤️: תענה על השאלה.
13:28
קקי של יונה😩❤️: אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא רואה פה שום סימן שאלה! רק התלבטות של טמבל שחושב שהבן זוג המסריח שלו תמים😔
13:30
'בן זוג' מוזר, אני אוהב את זה.
קקי של יונה😩❤️: אה וקוק, סיפור מצחיק! ראיתי תמונה שלך עם מישהי בחדר אז... כימעט שברתי את התמונה😂
13:31
"אנחנו חייבים להוציא את ג'ימין מהבית שלי!" תפסתי בידו המעט קרירה של פינוקיו ומשכתי אותו לעבר הדלת.
"אבל בנוגע לאיפור, אם כך, אני רוצה לאפר את הזין שלי." לבסוף אמרתי את זה, מקווה שזכר את ההבטחה שינשק כל אזור שיאפר.
"איבדת את המומנט* קוקיקוק, אבל בטח!"
נ.מ ג'ימין
"הוא שבר לי מה?! פארק!"
"זה ג'ימין המלך בשבילך!" צרחתי חזרה לג'ונגקוק באומץ, יודע שהמפתח של ביתו אצלי וברחתי לשם.
"לא אתה לא!" הוא קם מהמיטה אך טאהיונג התיישב עליו ומנע ממנו לקום אחרי,
כלומר, ''מנע ממנו'' לקום, דגש על ה- ''.
"קום ממני!"
"לא קוקיקוק!"
רצתי לבית שלו ונעלתי אחרי, צוחק בניצחון ומבטיח לתת לטאהיונג יום בלי הצקות כתודה.
כלומר, אני אשתדל.
"בחיי הדירה הזאת מלאה בריח של יאוש." לחשתי לעצמי וקפצתי על הספה,
דופק מעט את ראשי בשידה מאחורי.
"אה! שברתי את הראש-" הסתכלתי סביבי,
"לא משנה, טאהטאה לא כאן." נחתי שוב על הספה, משועמם מתמיד.
"להרקולס חייב להיות פה תמונת פדיחה." זימזמתי, מחפש בעיני משהו מפליל,
ואז מצאתי!
תמונה של ג'ונגקוק מניח יד בחיבה על... בחורה. הוא כל-כך הולך למות,
בן של זונה.
תפסתי בידי את התמונה הנקיה באופן מטריד,
'זה טרי?' בחנתי את האישה שחייכה בשנאה מתוך אמונה לחבר הכי טוב שלי,
מתלבט וכימעט מחליט לשבור את התמונה.
כימעט היא מילת המפתח, כי מתחת ראיתי משפט חמוד כמו החיוך של יון-יון,
'מעבר דירה טוב לך בני! אל תשכח להתקשר❤️
"אה רגע מה?" נחנקתי, מחמיא לאימא שלו על המראה הצעיר ומחזיר את התמונה למקום,
מקבל הודעה מטאהיונג שלבסוף התגלה כהרקולס עם בעיית עצבים.
קקי של יונה😩❤️: אה וקוק, סיפור מצחיק! ראיתי תמונה שלך עם מישהי בחדר אז... כימעט שברתי את התמונה😂
13:31
ההודעה האחרונה ששלחתי לא קיבלה תגובה- מה שלא נתן לי נחת וגרם לי לקחת את הטלפון:
להתקשר.
-"הלו?" הוא כימעט וענה מיד,
"אני מפחד! אני חושב שהוא הולך להרוג אותי! מה אני הולך לעשות? אני בסכנת חיים כאן!" אחזתי בכפכפך בידי, לגמרי מצפה מההרקולס הזה לשבור את הדלת ולהיכנס דרכה.
-"מה? מי?! אתה בסדר?"
"אני בסכנה, אם יקרה לי משהו תדע שאני באמת אוהב אותך יון, יותר מאת טאה." נפרדתי לשלום, נשכב על הרצפה ומקבל את גורלי.
-"אלוהים ג'ימין מה לעזאזל קורה? איפה אתה, אני אזמין משטרה ואבוא!" צחקתי בקול.
"וואו, אשכרה תלשין על חבר שלך למעני?"
-"מה?" המתח בקולו לפתע גרם לי להבין שכנראה וחשב שבאמת הייתי בסכנה כזאת או אחרת.
מגזים, אפשר לחשוב מה כבר אמרתי.
"מה מה? אני אצל הרקולס והוא עצבני עלי רצח, אני הולך למות." סיפרתי והוא נאנח בכעס,
-"אלוהים, חשבתי שכבר קרה לך משהו."
"למה שיקרה לי משהו? אני ג'ימין המלך!" צחקתי בקול, משתתק מעט כששמעתי צעדים מהירים קרבים.
-"לא, אתה הנסיך שלי."
"רגע, ואם אני רוצה להיות נסיכה?! אל תכפה עלי את הפוביות שלך!" לעזאזל, איך הוא בכלל סובל אותי? אני מדבר שטויות כשאני מרוגש,
או שמח,
או אוכל,
או נושם.
-"אתה יכול להיות מה שאתה רוצה כל עוד המילה-'שלי' תיהיה בסוף." הוא לא וויתר ואני בחוסר איפוק שיחררתי צחוק מתרגש, ממשיך לדבר איתו מספר דקות עד שנשמעו דפיקות.
בדרך כלל, לא הייתי פותח את הדלת.
בעצם, בדרך כלל גם לא הייתי קם מהספה בעד שלום עולם.
אבל דיברתי בטלפון.
"רגע! כבר פותח." פתחתי את הדלת והתכוונתי לחזור לספה, תוך שניות פוער את עיני וקולט את הטעות שעשיתי.
"אה!" צעקתי בבהלה כשיד השכן תפסה בכתפי וסובבה אותי אליו בזעם.
"אתה מת היום פארק."
-"למה אני תמיד הבחור בטלפון?!" התסכול המוצדק של יונגי נשמע, לרגע אחד גורם לדעת השכן להיות מוסחת ולי לרוץ לידיו של טאהיונג.
"יונגי, טאה, ג'ונגקוק מנסה להרוג אותי!"
-"ג'ונגקוק, כל מכה שלך טאהיונג מקבל כפול." האיום מבן זוגי אומנם הצחיק אותי אך את פינוקיו קצת פחות.
"איך אני לעזאזל קשור?!"
-"אתה הבן זוג שלו."
-
שאלוהים יעזור לי עם הפרקים, הם פשוט מדורדרים רצח אבל אני ממש בסוף של הלימודים אז אנסה לפצות פרק הבא ולכתוב פרק ארוך ומשעשע יותר❤️