נ. מ. הארי
מחר חוזרים להוגוורטס ואני קצת מאוכזב, אני אתגעגע לאימונים, וזה שאנשים מאמינים למה שאני אומר ולא צוחקים עליי
אבל הכי אני אתגעגע לאחותי, לריינה
הלכתי לביתן מספר 7 כי הייתי צריך לדבר עם הרמיוני
"היי ויל" אמרתי כשהוא פתח את הדלת "הרמיוני כאן?"
הוא הנהן ואז צעק לתוך הביתן "הרמיוני מחפשים אותך!"
הרמיוני יצאה והלכנו לאגם
"את תתגעגעי?" שאלתי
"ברור" היא אמרה "אבל אני חושבת ששיגרה זה דבר טוב, ככה יש לך משהו לצפות לו"
"למה הכי תתגעגעי?" שאלתי שוב
"לזה שאף אחד לא צוחק על השם שלי" היא אמרה
חייכתי, ונזכרתי ביום ההוא
במדורה, ביום הראשון שלנו, אנבת' סיפרה עלינו ואמרה שכבר הכירו בנו וביקשה שנגיד איך קוראים לנו
הרמיוני הייתה מתוחה, כי תמיד צחקו על השם שלה, אבל כשהיא אמרה שקוראים לה הרמיוני, אף אחד לא צחק,
אחרי זה הרמיוני שאלה את אנבת' למה לא צחקו עליה
בתגובה אנבת' לקחה לפייפר את הפיגיון שלה "את יודעת של מי היה הפיגיון במקור?"
הרמיוני הנהנה "של הלנה מטרויה"
"נכון" אמרה אנבת' והחזירה את הפיגיון לפייפר
"על פי המיתוסים, הלנה עזבה את בעלה למען פאריס"
"אני מכירה את הסיפור" אמרה הרמיוני
"כנראה שלא את כולו" אמרה אנבת'
"כי הלנה לא עזבה רק את בעלה, היא עזבה גם את הילדה שלהם שהייתה רק בת 9" אנבת' עצרה והסתכלה על הרמיוני
"לילדה קראו הרמיוני" אמרה אנבת'
(סוף פלאשבק)
"איך את לא ידעת את זה?" שאלתי
"כן ממש חור בהשכלה" צחקה הרמיוני
היא שמה עליי ראש ושנינו צפינו בהשתקפות של הירח במים
מחר חוזרים להוגוורטס
ומחר גם הצרות חוזרות
*****
זמן הבגרויות הגיע
ואיתן הגיע גם הלחץ
הכל התחיל בסדר עד לבחינה בתולדות הקסם
באמצע הבחינה היה לי חיזיון
ראיתי את מחלקת המיסתורין במשרד הקסמים, ובמרכזה ראיתי את וולדמורט מענה את סיריוס
וכל הזמן הוא שאל אותו "איפה זה?"
סיריוס לא ענה לו, אז וולדמורט המשיך
כשזה נגמר קמתי, תפסתי את הייזל, ג'ייסון וליאו ורצתי לכיתה אחרת נכנסתי לשם ושלפתי את הרמיוני, אנבת', פרסי, פייפר ופרנק
"מה קרה?" שאלה הרמיוני
סיפרתי להם על החיזיון שהיה לי
"חייבים להציל את סיריוס" אמרתי
"הארי אנחנו לא יודעים אם זה אמיתי" אמרה הרמיוני "מה אם וולדמורט שתל לך את זה?"
"יש לנו דרך לבדוק אם זה אמיתי או לא?" שאלתי "דרך מהירה אם אפשר"
הרמיוני שתקה "לא נראה לי"
"אז הולכים" קבעתי
"בואו נזוז" אמר פרסי
"לא" אמרה אנבת'
"מה?" התפלאתי
"פרסי אתה נשאר כאן" היא אמרה "גם אם הארי טועה וגם אם הוא צודק, אסור לך ללכת"
"מה?" הוא שאל "למה?"
"אוי פרסי תחשוב" אמרתי "וולדמורט רוצה אותך, אנבת' צודקת אסור לך לבוא"
"אני יודע, אבל אני לא נוטש את החברים שלי כשהם צריכים אותי, חוץ מזה הוא לא יתפוס אותי בלי קרב"
אנבת' ופרסי ניהלו קרב מבטים, פרסי ניצח
"בסדר, בואו נזוז" היא רטנה
יצאנו החוצה ופרסי שרק לפאגסוסים, עלינו עליהם ועפנו לכיוון לונדון
ברגע שהגענו התחלנו לרוץ למחלקת המיסתורין ואז רצנו למרכז
לא היה שום דבר שם, סיריוס לא היה וגם לא וולדמורט
ראיתי כדור בדולח שנושא את שמי ולקחתי אותו
שנייה אחרי זה שמתי קול
"תראו תראו, מה יש לנו כאן" אמר לוציוס מאלפוי
"איפה סיריוס?" שאלתי
"אה, זה" חייך לוציוס "אתה ראית את מה שאדון האופל רצה שתראה"
הבנתי שרימו אותי
וזה עיצבן אותי
כי סתם סיכנתי את החברים שלי וסתם גררתי לפה את פרסי
"אתה הנכד של אדון האופל, לא?" הצביע לוציוס על פרסי
"ומה אם כן?" סינן פרסי
"אל לך להיות איתם, הצטרף אלינו, אל אדון האופל" אמר לו לוציוס
"תמשיך לחלום" אמר לו פרסי
"נסדר את זה אחר כך" אמר לוציוס וחזק להסתכל עליי
"פוטר תביא לי את הנבואה" הוא אמר
"ומה אם לא?" שאלתי
"אנחנו נהרוג את החברים שלך"
הסתכלתי על פרסי והוא הנהן
ואז הפלתי את הכדור והוא נשבר לרסיסים
"אופס" אמרתי
חשבתי שהם יתקפו אותנו ישר אבל במקום זה שמעתי קול של מישהו
"אה, זה הנכד של אדון האופל" אמרה בלטריקס לסטריינג' "זמן רב אדון האופל מחכה לבואך"
"יופי" אמר פרסי בקול משועמם "שימשיך לחכות"
ידעתי מה יקרה עכשיו אז סימנתי לכולם להתחיל לברוח
רצנו במהירות חומקים מהקללות של אוכלי המוות
יצאנו ממחלקת המיסתורין וראינו שהגיעה התגבורת
לופין, סיריוס, טונקס ושקאלבולט הצטרפו לקרב
בשלב כלשהו ראיתי את בלטריקס לסטריינג' משגרת את הקללה ההורגת לכיוונו של סיריוס
סיריוס נפל חסר חיים
"לאאאאאא!" צעקתי
ג'ייסון ופרסי הסתובבו אליי
"אצה רוצה לנקום?" שאל אותי פרסי בשקט
הנהנתי
פרסי יצר מערבולת מים והעיף אותה על בלטריקס
מיד אחרי זה ג'ייסון זימן ברק אבל בלטריקס הצליחה לחמוק ממנו
חלק קטן ממני, זיהה שפרסי וג'ייסון החזיקו את השרביטים שלכם, כדי שאף אחד לא יחשוב שהם עשו את זה בדרך אחרת
כעבור רגע לקרב הצטרף וולדמורט
"הארי פוטר" חייך וולדמורט את חייכו המרושע "אנו נפגשים שוב"
הוא הסתובב לכיוונו של פרסי "הצטרף אליי פרסי ג'קסון, זה ייעודך"
"החלטתי שאני מחליט מה הייעוד שלי" אמר פרסי
ואז פרסי נעמד לפני "נראה אותך" הוא אמר
"פרסי, לא" אמרתי "אתה לא עמדת מולו, אתה לא מכיר אותו, אני כן תן לי לעשות את זה, זה הקרב שלי"
"אתה טועה הארי" הוא אמר "זה הקרב של שנינו, וחוץ מזה הוא עוד לא נלחם מולי"
ואז הגיע דמבלדור
"ערב טוב, טום" אמר דמבלדור
עיניו של וולדמורט נצצו באדום מרושע
את מה שקרה אחרי זה אני כמעט ולא זוכר
אני זוכר רק כאב עצום ואז עצמתי עיניים
כשהתעוררתי, הייתי במרפאה
פרסי, ג'ייסון, פייפר, ליאו, אנבת', פרנק הייזל, והרמיוני היו לצידי
"איך אתה מרגיש?" שאלה אותי הייזל "ולמקרה שאתה שואל, זה לא היה חלום"
"סיריוס - " התחלתי להגיד
"אני מצטער הארי" אמר ג'ייסון "הייתי צריך לכוון את הברק טוב יותר" הוא אמר
"הארי תזכור, אתה לא לבד" אמרה פייפר "אנחנו נעזור לך, גם אנחנו חווינו אובדן"
"לפחות זה לא היה לחינם" אמרה הרמיוני "שר הקסמים הספיק לראות את וולדמורט ולהבין שהוא טעה"
"יופי" אמרתי בקול חדגוני
"הארי אנחנו נעזור לך" אמרה אנבת' "ואני בטוחה שגם ריינה תעזור"
נכון, ריינה
"אני רוצה לדבר איתה" אמרתי
"אני מבינה הארי" אמרה אנבת' "אבל כרגע זה לא רעיון טוב, עוד רגע דמבלדור וצוות המורים יגיע לכאן ולא נראה לי שזה טוב שהם יראו אירסנט"
חייכתי חיוך קטן
"ניתן לך לנוח" אמר פרסי "אבל נבוא כל כך הרבה עד שימאס לך"
"הרמיוני" לחשתי "את יכולה להישאר?" שאלתי אותה
היא הנהנה והתיישבנו לידי
"כמו בקיץ" אמרתי והיא הבינה
היא נכנסה למיטה ונשכבה לידי
אחרי כמה ימים הגיע סוף השנה
ארזתי את הדברים שלי ויצאתי החוצה והלכתי לכיוונם של פרסי, ליאו וג'ייסון
"היי" אמרתי
"מה נשמע?" שאל ליאו
"יהיה בסדר" אמרתי
אחרי רגע הגיעו פרנק והייזל ואחריהם פייפר, אנבת' והרמיוני
"סוף סוף קיץ" אמרה הייזל
כולנו חייכנו
עלינו על הרכבת ומשם אנחנו נמשיך למחנה
"אתה מחכה לפגוש את ריינה?" שאלה אותי פייפר
"כן, אני חושב שהיא תצליח לעודד אותי" אמרתי "בלי להעליב"
"הארי אין בזה שום דבר מעליב" אמרה פייפר "לכל בנאדם יש אדם אחד שמבין אותו טוב יותר מכל אדם אחר"
חייכתי, היא צודקת
הסתכלתי בחלון,
הקיץ הגיע
ועם הקיץ מגיעות גם הצרות
זה הולך להיות קיץ קשה
אבל לא נורא נעבור אותו,
יהיה בסדר
אז הנה הפרק
רציתי לעלות אותו כבר אתמול אבל רגע לפני שהעליתי אותו נמחק לי הכל ואז נכנסתי לדיכאון
הפרק קצת קצר כי לא רציתי למרוח אותו
אני מקווה שאהבתם את הפרק
ולכו לקרוא את הפאפניק
האמת על סניילי
אחותי כתבה את הפאפניק ואני רק מפרסמת אותו, אבל היא כתבה
וזהוווו
שיהיה לכם יום כחול מלא בנצנצים✨