11. האמת

1.8K 95 83
                                    


נ. מ. הארי

הקיץ היה חלומי
רוב הזמן הייתי במחנה יופיטר
אבל הגעתי הרבה למחנה החצויים כדי לבקר את השאר

אני חושב שהיום הכי טוב בקיץ, היה יום אמצע הקיץ

הרמיוני הגיעה למחנה יופיטר ושנינו הלכנו לגן בכחוס
ישבנו ודיברנו, דיברנו מלא
בסופו של דבר, אנחנו התנשקנו

פייפר וריינה השתגעו כשסיפרנו להם
ריינה שמחה בשבילי, והיא אמרה להרמיוני להתנהג יפה או שהיא תקצוץ אותה לחתיכות
הרמיוני צחקה ואמרה שהיא לא תהרוג אותי

אז כן, הקיץ היה נפלא
אבל עכשיו הקיץ מגיע לסופו, וצריך לחזור להוגוורטס

"הארי אתה מוכן?" שאלה אותי ריינה, היא עזרה לי לארוז
"אני חושב" אמרתי

"מה קרה?" היא שאלה "מה מדאיג אותך?"
"אני לא מודאג" אמרתי
"כן אתה כן" היא אמרה "אתה עושה פרצוף מודאג"
"אני סתם חושב" אמרתי
"כן בטח, אולי תספר לי מה מציק לך?"

אוף
"אני חושב על הנבואה" אמרתי "לפי הנבואה אני אצטרך להרוג את וולדמורט, אני יודע שהוא רשע אבל אף פעם לא הרגתי מישהו"

ריינה התיישבה לידי
"הארי אי אפשר להתנגד לנבואות, אם הנבואה אומרת שאתה תהרוג אותו, אז אתה תהרוג אותו"

"את לא מעודדת" רטנתי
"הארי, אני רק מנסה להגיד שאתה תעשה את זה, ואתה תצליח" היא אמרה

"אבל אף פעם לא הרגתי מישהו! אני יודע שאת הרגת מפלצות אבל אני לא! אין לי מספיק אומץ להרוג מישהו, לא משנה כמה הוא רע"

"הארי" היא אמרה ברכות "וולדמורט הוא רע נכון?"
הנהנתי
"אז תחשוב על זה ככה; אם לא תהרוג אותו, הוא יהרוג את כל מי שאתה אוהב, בלי רחמים"

שתקתי, עדיין לא הבנתי וכנראה שריינה הבינה את זה
"הארי אני בטוחה, שבשנייה שהרגע יגיע, אתה תדע מה לעשות"

היא נתנה לי חיבוק קצר
"אני צריכה ללכת, אתה תסתדר בלעדיי?"
"בטח" אמרתי

ריינה יצאה ואני נשכבתי על המיטה חושב על מה שמחכה לנו

*****

אנחנו כבר שבוע בהוגוורטס וכבר עכשיו דמבלדור קרא לי למשרד שלו
"מה נראה לך שעשית?" שאלה אותי הרמיוני
"אני לא יודע" עניתי "אבל יש רק דרך אחת לגלות"

עליתי ודפקתי בדלת
"כן" אמר דמבלדור
נכנסתי פנימה

"אה, הארי, מצוין" הוא אמר
"עשיתי משהו רע אדוני?" שאלתי בחשש

הוא לא ענה לי
התחלתי לפחד

"הארי למה לא היית אצל הדודים שלך בחופשת הקיץ?" הוא שאל אותי פתאום

לפני שהקרב מתחילWhere stories live. Discover now