מה זאת אומרת? אתה רוצה?" שאל טאה בודק אם הבין נכון.
"א-"
<i'm on a hellvator>
"סליחה, רגע" התנצל טאה וענה לטלפון. "הלוו?"
"טאה, זה אני-הוסוק. אני וגאונגין הולכים לקניון, רוצים לבוא גם?" שאל הוסוק. "רוצים?" שאל טאה לא מבין. "אתה וקוקי", "מתי?", "עכשיו?"
"סבבה אנחנו בדרך. ביי" ניתק טאה את השיחה הלא מרתקת.
"הוסוק וגאונגין הולכים לקניון והזמינו אותנו, קיצר הולכים למה אני מת לגלידה!" אסף טאהיונג את דבריו שזה האוזניות והטלפון. "סבבה", "רוצה לאכול לפניי? שלא נטחן שם סתם את כל הקניון" הציע טאהיונג. "הם לא מחכים לנו?" שאל הקטן. "יחכו" אמר טאה בסנוביות. "אוקיי" צחקק הנכה.
-
"נוו איפה הם הסתומים האלהה!?!" נאנח הוסוק בעצבים שהוא וגאונגין מחכים להם בכניסת הקניון כבר חצי שעה. "עד כדאי כך רע לך איתי?" צחקק הקטן. "יאא חס ושלום ממש לא!" נבהל הגדול שפגע בקטן. "זה היה בצחוק היונג" צחק הקטן על חברו שנבהל. "מפגר" גלגל הגדול את עיניו.
"גאונגין" שמעו צעקה לפתע מאחוריהם והסתובבו, רואים את היונגין וצאן עם גלידות בידיהם. "היונג" חייך הקטן שראה את חברו הטוב. "מה אתם עושים כאן?" שאל גאונגין עומד מול ההיונגים שלו עם הוסוק. "אוכלים גלידה. היינו רעבים רצח לגלידה וכל הזוגות המאוהבים והקיטשיים תקועים בדייטים ולא הסכימו לבוא איתנו" גלגל צאן את עיניו. היונגין וגאונגין העבירו בניהם מבט אחריי המשפט של צאן.
"טוב, אנחנו נלך" צאן אמר מוציא את גאונגין והיונגין מהבועה בה שקעו בזמן שבהו אחד בשני. "רוצה לק?" שאל היונגין מאחר וקלט את המבט של הקטן על הגלידה שלו. הקטן הנהן בנחישות והניח את ידו על היד של היונגין שאחזה בגלידה וליקק את גלידת המסטיק הטעימה והמתוקה. היונגין הסתכל על חברו שהתענג על הטעם המתוק והטעים של הגלידה וחייך בחמימות.
הוא אוהב את הקטן, מעבר לידידות אך הוא יודע שלא יהיה לו סיכוי עם הקטן התמים ובגלל זה לא עושה שום צעד. הוא אוהב אותו כבר שנים ולא עשה עם זה כלום.. אבל עכשיו הוא באמת לא מתכוון לעשות צעד כי הוא רואה איך גאונגין התקרב להוסוק, והוא יודע שבסוף הוא ירצה את הוסוק וזה קרב אבוד.
"קח את הגלידה, זה טעים לך אני רואה" צחקק היונגין והציע לקטן. "אני אקח אותו לאכול גלידה כבר, תאכל, תהנה אתה" חייך הוסוק ושם את ידו על כתפו של הקטן והיונגין קימט את פניו למעיט שנייה מקנאה אך החזיר לחיוך מזוייף והנהן. "ביי לכם" אמר צאן מתחיל ללכת. היונגין החזיר את הגלידה לחלקו גורם לידו של גאונגין להפרד מידו ולחום ידייהם להעלם בשניות.
"ביי הוסוק, ביי קטני" חייך היונגין בחמימות לקטן שאהב ונתן לו חיבוק מוחץ והלך.
-
"תתקשר אליהם בנתיים" התחילו ללכת השתיים לכיוון חנות הגלידה. הוסוק הוציא את הטלפון והתקשר לחברו. "איפה אתם חמורים!?" שאל הוסוק עצבני. "בכניסה לקניון תנשום אחי"
"אנחנו מחכים לכם פה כמעט שעה! מה להרגע?!" שאל הוסוק עצבני. "טוב טוב אבל אנחנו פה אז תנשום סוס ותלך לקנות גלידה"
"הקטן כבר בחנות גלידה" אמר הוסוק שראה את הקטן מצמיד את ראשו לזכוכית של מקרר הגלידות ומסתכל על הגלידות ברעב. "טוב אנחנו בדרך, ביי"
-
"שלום לחמורים שהסכימו להגיע!" קם הוסוק וקרא בצניות. "תנשום הוסוק איחרנו בקצת לא ביג דיל", "50 דקות זה לא קצת!!" התלונן הוסוק.
"טוב הקטן הזה מאוד נואש לגלידה. תקנה לו לפניי שהוא מלקק את הזכוכית" הצביע טאה על הקטן שהמשיך לבהות בגלידות.
"איזה גלידה אתה רוצה קוקי?" שאל טאה את חברו. "אממ, עוגיות?" שאל הצעיר בהיסוס.
"סבבה עוגיות. חכה כאן" הלך טאה לכיוון גאונגין והוסוק שקנו גלידה. "גלידה אחת מסטיק ואחת וניל עוגיות" נתן טאה את הכסף למוכר אומר לו את מה שהם רוצים.
"קח קוקי" הושיט הבוגר את הגביע גלידה של גונגקוק אליו והתיישב לידו מתחיל לאכול את הגלידה שלו. "מה לקחת?" שאל קוקי שראה שלגאונגין וטאה יש אותו צבע גלידה. "מסטיק" עיניו של גאונגין נצצו. "נכון שזה טעים?!" שאל גאונגין מתרגש. "איןן הטעם של היונגין היונג תמיד משתלם" צחקק הקטן שנזכר בחברו האהוב.
"רוצה לטעום קוקי?" שאל טאה וקירב את גלידתו לכיוון הקטן. "הממ" הנהן הקטן והניח את ידו על ידו של טאה שהחזיקה בגביע. בדיוק כמו שגאונגין והיונגין "החזיקו" ידיים.
"וואי זה טעים!" אמר קוקי מופתע. "ממה אתה מופתע בדיוק?" צחקק הגדול לא מבין. "סתם, בדרך כלל מסטיק זה טעם של ילדים קטנים אז בטח זה מתוק מדי וזה, אבל כנראה שזה ממש לא נכוןן" ליקק גונגקוק עוד קצת את הגלידה ואחר כך עזב אותה לנפשה מאחר ולא רצה לגמור את כל הגלידה של חברו.
"אם כל כך טעים לך, בוא נתחלק" הציע הבוגר לקטן שמיד הנהן והסכים. "אני אלך להביא כוס" קם טאהיונג מהמקום משאיר את שתי הגלידות בידיו של הקטן. גונגקוק המשיך ללק את הגלידת מסטיק בזמן שטאה מביא להם כוס שישפכו אליה את כדורי הגלידות. "קח" הושיט טאה את הכוס והקטן במהירות העביר את שתי כדורי הגלידה לכוס והתחיל לאכול.
"איזה חמודיםם" אמר גאונגין שהסתכל על זוג הבחורים שאכלו מאותו כוס גלידה. פניו של גונגקוק התחממו ונצבעו בחמישים גוונים של אדום וטאה חייך והסמיק גם הוא.
-
גימין נכנס לחדר של גין רואה אותו שוכב במיטה ישן. "גין" קרא גימין. "אני ישןן!" אמר גין והתכרבל במיטה יותר. "אני חיייב לדבר עם מישהו" התיישב גימין על המיטה של הגדול.
"תנסה אנשים ערים!" הציע הגדול והסתובב, מפנה את גבו לקטן. "אתה אמור להיות במשמרת עכשיו! אתה שוכב על המיטת חולים!"
"יש חוק שאוסר עליי?", "אני משתוקק לדבר עם הוסוק, אני לא יכול ככה יותר" שפך גימין מליבו והתעלם מדבריו של חברו הטיפש. "גימין, שחרר אותו, הוא פגוע ממך, הוא צריך זמן" נאנח גין ביאוש לתוך הכרית.
"גייןןן!!" נכנס גיסונג לחדר. "נוו מה נשמע?! הכרזתם עליי מלחמה?!" שאל גין ביאוש מבין שלישון לא יצליח. "שתוק גין ותתחיל לעבוד"
-
"גאונגין, אני צריך לדבר איתך" קרא גונגקוק שגמר את הגלידה שלו ושל טאה. "אוקיי, בוא לבחוץ" קם גאונגין ולקח איתו את גונגקוק לבחוץ. "מה יש להם שתיהם?" שאל הוסוק לא מבין. "לא יודע, קוקי היה נראה רציני" הרים טאה את גבותיו. "כן.."
-
"מה קרה היונג?" חייך הקטן לחברו. "קרה היום משהו בבית של טאה.." התחיל קוקי לשפוך את הטרדותיו. "מה קרה?" שאל גאונגין מתיישב על קצה המזרקה שבקניון וגונגקוק יושב מולו. "שאלתי את טאה משהו וזה איכשהו הוביל לזה שדיברנו על הנשיקה הראשונה שלנו. ושאלתי את טאה אם הוא רוצה לחוות אותה איתי והוא התחכם ושאל ההפך ושהוא שאל אותי אם אני רוצה, אני באמת ידעתי את התשובה.." בילגן הגדול את כל הסיפור מאחר ולא יכל לספר לחברו את אהבתו של טאה להוסוק.
"מה התשובה הייתה?", "כן" ענה הגדול. "אתה אוהב אותו?" שאל הקטן לא מבין. "אני מתחיל להתאהב בו, אבל הוא רוצה מישהו אחר.. הרי מי ירצה מישהו כמוני?", "מישהו כמוך?" שאל הקטן מבולבל.
"קוקי, אתה מושלם! תסתכל על עצמך! אתה יפה כל כך מבפנים ובחוץ, זה שאתה לא יכול ללכת לא אומר שאתה בן אדם שונה, זה אומר שאתה מיוחד, אתה הרבה יותר חכם מכל מי שאני מכיר, חזק הרבה יותר מהם גם אם אתה לא יכול ללכת. אתה התמודדת עם בריונות כל כך הרבה זמן ולא פגעת בעצמך אפילו לא פעם אחת, כי אתה חזק! ומי שלא ירצה מישהו כמוך אז הוא דפוק ולא ראוי למישהו כמוך! שמעת?!" נאם הקטן. "ג'ואי אתה מלאך, פשוט מלאך" חייך הגדול לחברו שהסמיק וחייך. מהכינוי החדש שחברו נתן לו.
"אתה תלחם עליו?" שאל הקטן. "על טאה?",
"כן, תלחם בבן אדם שהוא אוהב. תשיג אותו",
"זה בדיוק מה שאני הולך לעשות." קבע לעצמו הנכה.
זה הפרק להיום, מקווה שנהנתם💗
ומפה מתחיל כל האקשן. אני מתרגשת!!
מוכנים?😏
אם אתם רוצים לראות איך החבורה של גאונגין נראת, יש דמויות של כל אחד מהם בסיפור ווינגס.(הגילאים שם לא נכונים!)
אני מחפשת מישהו שיודע לעצב כריכות, כמו הכריכה ששירשור עיצבה לי בסיפור ווינגס Jungkookwife10.
בקיצור אם אתם מכירים מישהו שמעצב כריכות ויכול לעזור לי בבקשה תרשמו לי בפרטי💜
תודה על 3.36 אלף קוראים, אתם לא מבינים כמה זה משמח אותי וכמה אני מעריכה את זה, כי אני יחסית חדשה בזה ולדעת שאוהבים את הסיפור שלי נותן לי השראה ללהמשיך לכתוב💗
מצפה לתגובות והצבעות.
_adi_agassi✌