הורדתי את הכתר מראשי והנחתי אותו על השולחן,התיישבתי על אחד הספות שהיו שם ורציתי להיעלם באותו רגע.
״מה קרה לנסיכה הקטנה?״ שאלה רייצ׳ל והתיישבה לידי.
״נייל עמד לנשק אותי אבל עצרתי את זה,״ נאנחתי,חלמתי על זה שיום אחד זה באמת יקרה ונחזור אבל זה בלתי אפשרי.
״מה את מטומטמת?״ היא צעקה בלחישה,״סליחה,אני מתכוונת,מה קורה לך?״
״אני לא יכולה לעשות את זה לג׳ייק. הוא בן אדם טוב ואני לא יכולה לעשות דבר כזה. זה פשוט לא הוגן.״
״תשכחי מג׳ייק! לכי אליו ותנשקי אותו!״ היא אמרה.
הנדתי בראשי,״זה כבר לא יקרה הערב...״
היא משכה אותי לחיבוק וחיבקתי אותה בחוזקה.
כשהתנתקתי ממנה לחשתי לאוזנה,״מי הביא את האלכוהול?״
״אלכוהול? סיכמנו שבסוף לא כי את לא תאהבי את זה.״
״יש שם ארגז של אלכוהול,וכולם נראים שיכורים!״ אמרתי לה בלחץ.
בדיוק נייל יצא מהחדר שהיינו בו והוא ממש התעלם ממני מה שהרגיש לי קצת לא כיף אבל זאת אשמתי...הרי אני עצרתי את כל הקטע הזה.
״הארי!״ היא צעקה ורצה אליו.
השאירה אותי לבדי.
קמתי מהמקום שלי ובדיוק רייצ׳ל חזרה אלי,״אני לא יודעת מי הביא את האלכוהול אבל הארי שיכור ועכשיו הוא יתחיל להתנשק פה עם כל הבנות היפות האלה. דרך אגב מי הן?״
״ליטל מיקס,אחת מהן חברה של זאין.״ אמרתי ובדיוק הארי קפץ משום מקום,״רק אותך אני אנשק.״ הארי אמר בלחישה לרייצ׳ל.
״הארי,הלחצת אותי.״ אמרה רייצ׳ל,״ותפסיק לשתות.״ היא חטפה ממנו את הבקבוק.
״אני הולך לשירותים.״ הוא אמר והלך.
״הוא מלחיץ אותי כשהוא שיכור.״ הודעתי לה והיא צחקה.
״אבל זה היה כל כך חמוד שהוא אמר את מה שהוא אמר.״ היא אמרה וקפצה במקומה מרוב התרגשות.
״כן..״ חייכתי חיוך קטן.
״מה קרה,לין? אני מכירה אותך.״
״כלום...״ נאנחתי,״אני רק- שמחה.״ אילצתי חיוך.
״אני לא מאמינה שאת סוף סוף בת 20!״ היא חייכה וחיבקה אותי.
הפלאפון שלי רטט בידי,סובבתי אותו לכיווני וראיתי שזה ההורים שלי.
״הלו?״ עניתי בהתרגשות.
״הערנו אותך?״ שמעתי את קולה של אימי,הקול הרך והעקשן.
״לא. אני במסיבה. הכינו בשבילי מסיבת הפתעה.״ סיפרתי להם.
״כמה נהדר..איך שם?״ היא שאלה.
״בסדר..״ נאנחתי.
״רק בסדר? אני בטוחה שהוא הולך נהדר כפי שאת אוהבת.״ היא אמרה במהירות,״בכל מקרה,אני ואבא שלך שכרגע ישן מאחלים לך הרבה מזל טוב,ילדתי.״
״תודה.״ מילמלתי וחייכתי אף על פי שהיא לא יכלה לראות את החיוך שלי.
״מייסי רוצה לדבר.״ היא אמרה.
״הלו?״ שמעתי את קולה של מייסי,הוא השתנה מעט.
״היי מייס.״ אמרתי לה.
״יום הולדת שמח לאחות הגדולה!״ היא אמרה בקול מזמר מה שגרם לי קצת לצחוק.
״הי! תכבדי את אחותך,אני שרה מעולה.״ היא אמרה בצחוק.
״תודה מייסי.״ אמרתי ובאותו רגע רציתי למחוץ אותה בחיבוק.
״מתי תבקרי אותנו?״ היא שאלה.
״האמת שאני מתכננת לבקר בקרוב.״סיפרתי לה,״עד שבועיים אני אגיע אלייך.״
״באמת?״ היא שאלה ושמעתי צחקוקים קטנים,״בכל מקרה,אני צריכה ללכת...יש לי בית ספר.״
״תהני ובהצלחה!״ אמרתי לפני שהיא ניתקה.
״מזל טוב.״ היא אמרה וניתקה.
חייכתי ושמחתי באמת לדעת שהמשפחה שלי לא שכחה,למרות שאבא שלי ישן באותו זמן.
הלילה כבר ניהיה מאוחר,הבטתי בשעון הקיר שהיה מכוון על השעה כמעט שלוש לפנות בוקר.
״אני חושבת שכבר מאוחר...״ אמרתי לרייצ׳ל שהסכימה איתי.
לאחר רבע שעה,פיננו את כולם וחזרנו הביתה.
עבר כבר שבוע מאז ה'מסיבת הפתעה' שעשו לי,לא פגשתי את נייל מאז ואפילו ג׳ייק נעלם לי.
״הי,הכל בסדר?״ שאלה רייצ׳ל תוך כדי שהיא סידרה את המגזינים בסלון.
״כן.״ אילצתי חיוך והמשכתי לצפות בתוכנית משעממת.
״אם משהו לא בסדר,תגידי לי.״ היא אמרה והנדתי בראשי.
״איך את והארי?״ שאלתי אותה.
״א..אה בסדר..לא משהו מיוחד.״ היא ענתה והתיישבה לידי על הספה.
״מה קרה? רבתם?״ שאלתי אותו.
״לא!״ היא ענתה במהירות.
״בטוחה?״ שאלתי ונעצתי בה את עיני.
״בטוחה.״ היא אמרה והשפילה את מבטה וחייכה.
״אני יודעת שקרה משהו! ספרי לי!״ התחננתי בפניה.
״אנחנו מאורסים!!!״ היא צעקה.
פרעתי את עיני,״את רצינית? את לא משקרת?״ והיא מיד הנידה בראשה.
״לא שמת לב לטבעת שלי עד שאמרתי לך.״ היא אמרה ונופפה בידה וראיתי את הטבעת היפייפה שלה.
״מזל טוב אחותי!״ כמעט בכיתי באותו רגע וחיבקתי אותה בחוזקה.
״יום יבוא וגם לך זה יקרה.״ היא אמרה וחייכה אלי.
״אני אוהבת כשאת אופטימית אבל אני לא בטוחה שזה יקרה עד אז אני יהיה בת חמישים עם שבעה חתולים ונראית כמו עורב במחזור.״ צחקתי איתה.
היא צחקה יחד איתי עד ששמענו צלצול של הדלת. ריי קמה מהספה והתקדמה לעבר הדלת,היא פתחה אותו באיטיות והארי נכנס פנימה.
״היי!״ הוא אמר כשנכנס,רייצ׳ל נתנה לנו נשיקה קטנה והם התקרבו אלי מחובקים.
״כדאי שאני לא אפריע לכם ואתחיל לארוז.״ אמרתי וחייכתי,הארי הסתכל עלי במבט מבולבל וקלטתי שבטעות אמרתי שאני אתחיל לארוז.
״לארוז?״ הוא שאל.
נאנחתי,אני לא יכולה לשקר להארי. ״אני נוסעת למשפחה שלי.״
״באמת? וואו,זה נהדר בשבילך.״ הוא אמר וחייך. שמחתי שהוא שמח בשבילי.
״איפה את תיהיה ריי בזמן שלינה תעלם?״ שאל הארי.
״אה...בשביל זה הזמנתי אותך. אני אוכל להיות אצלך כמה זמן?״ היא שאלה אותו והוא מיד הסכים.
עליתי לחדר שלי בריצה מהירה והתחלתי לארוז,עוד יומים הטיסה שלי ואפילו לא ארזתי מזוודה.
הכנסתי כמה שיותר דברים כי אני תמיד בן אדם שצריך הרבה דברים למקרה חירום.
חולצות,נעליים,מכנסיים,עגילים וכל מה שנכנס.
כששמעתי דפיקה קטנה על הדלת,התקדמתי לדלת בעודי מקללת בשקט שאני לא מצליחה לסגור את המזוודה הארורה,פתחתי את הדלת ונרתעתי במקום כשראיתי את נייל.
״הי.״ הוא אמר וחייך חיוך קטן.
״היי.״ אמרתי בחזרה.
״אני יכול להיכנס?״ הוא שאל עדיין מחוייך.
״האמת...שלא כרגע. אני צריכה לסיים משהו.״ אמרתי בעדינות כדי שלא יפגע.
״אני רואה שאת אורזת,את צריכה עזרה?״
״לא לא. אני מסתדרת.״ אמרתי וניסיתי לחייך.
״בטוחה?״ הוא שאל וניסה להציץ אל תוך החדר שהיה די מבולגן.
״כן,נייל.״ נאנחתי,כבר לא היה לי כוח לדבר איתו באותו רגע.
״אז לאן את טסה?״ הוא שאל מעוניין.
״אוסטרליה,בחזרה למשפחה.״ אמרתי והפעם הזמנתי אותו להיכנס פנימה.
הוא התיישב על המיטה שלי כיאילו הוא מחכה שאמא שלו תקח אותו מפה.
״באמת? לתמיד?״ הוא שאל.
״לא יודעת...נראה.״ שיקרתי,תכננתי להישאר שם הפעם לתמיד אפילו ריי לא יודעת על זה.
״אה יפה לך.״ הוא אמר והנהנן בראשו.
״לעזור לך?״ הוא שאל כשניסיתי לסגור את הריצ׳רץ׳ של המזוודה.
״טוב,כן...אם אתה רוצה.״ אמרתי ופיניתי לו את המקום.
הופתעתי שהוא סגר במהירות ולי זה לקח שנים. או שהמזוודה פשוט שונאת אותי או שהמזוודה מאוהבת בחשאי בנייל.
אני אלך האפשרות הראשונה.
״לקחת מזוודה די גדולה.״ הוא אמר ונשכב על הגב.
״מה אתה עו-״ קטעתי את עצמי,״כן,אני הולכת להיות שם לא מעט זמן.״
הוא קם על רגליו ואמר,״טוב,אני לא יכול לחכות לזה יותר! תראי.״ הוא זרק לכיווני את האייפון שלו.
תפסתי והסתכלתי על התמונה מוזרה שבו אשלי וג׳ייק החזיקו ידיים והמקום היה סינימה.
״מה? אני לא מבינה כלום.״ אמרתי לו והחזרתי לו את האייפון ליידים.
״זה מופיע בכל האינטרנט,לין.״ הוא אמר,״ג׳ייק בוגד בך.״
״ואשלי בוגדת בך.״ אמרתי לו בחזרה וסירקתי את השיער.
״מה את אומרת על זה?״ הוא שאל וקירב את האייפון שלי לפרצוף שלי,ממש ממש קרוב.
״וואו.״ זייפתי קול מתלהב,״הם התנשקו.״
״אני לא מבין למה את לא משתגעת מזה.״ הוא אמר והניד בראשו.
״מה אכפת לי,נייל? זה לא שזה ישנה משהו אם אני אצעק עליו.״
״אבל הוא הבן זוג שלך...״
״זה כבר נעלם...סוג של. אני לא מדברת איתו הרבה.״ הסברתי לי והוא גילגל את עיניו.
״אז את אומרת שנפרדתם?״ הוא שאל קצת המום.
״מה אתה רוצה,נייל? חשבתי בכלל שכל הזמן הזה אתה לא מדבר איתי!״ אמרתי בכעס.
״תרגעי,נסיכה.״ הוא אמר ומשך אותי אליו.
הוא הצמיד אותי אליו,הייתי כל כך קרובה אליו שיכולתי לשמוע את דפיקות הלב שלו.
״שתדעי,שתחזרי לכאן...אני אחכה לך.״ הוא אמר וחייך אלי.
זייפתי חיוך אליו,ציפיתי שהוא ינשק אותי או שיגרום לי להיות בעננים אבל זה לא קרה.
יכול להיות שאני פשוט יותר רואה סרטים.
אני לא מאמינה שנשאר לפאנפיק עוד פרק אחד,אני עומדת לבכות.
אז מה אתן חושבות שיקרה בפרק האחרון?
תודה על הכל -קים