פרק 5

3.2K 180 37
                                    

שבוע וחצי אחר כך, נפגשתי עם נייל בערב להופעה של ברונו מארס.

כל כך התלהבתי לשמוע שאנחנו ניהיה בהופעה שלו,הוא אחד האמנים הגדולים אי פעם!

התיישבנו במקומות שנתנו לנו והרגשתי די מובכת.

הילדה שישבה לידי הביטה בי בלי הפסקה וחייכה אלי,אמא שלה חייכה אלי והחמיאה לי שאני דומה לאחת הדוגמניות מהתוכנית 'טופ מודל הבאה'.

״את בסדר?״ לחש נייל לאוזני.

״אני חושבת שאני יהיה חירשת אבל אני אנסה להנות מזה.״ אמרתי לו עם חיוך חלש.

״אטמי אוזניים?״ הוא הציע לי.

״אני אשמח.״ אמרתי ולקחתי ממנו את אטמי האוזניים,שמתי אותם בעדינות בתוך האוזניים וחיכיתי שתתחיל ההופעה.

״אני מצטער שקיבלנו מקום גרוע,אבל אל דאגי..אחרי זה נוכל לפגוש אותו בעצמו.״ הוא אמר וחייך.

״זה לא עד כך גרוע וחוץ מזה, אני די נהנת להיות איתך פה.״ אמרתי וחייכתי.

״זה חלק מהתוכנית של סיימון או שאת מנסה להיות חמודה?״ הוא שאל וצחק.

״לא זה ולא זה.״ אמרתי, ״ברצינות! אני היחידה במשפחה שאוהבת את ברונו מארס,רייצ׳ל יותר מידי עסוקה בעבודה שלה ואף פעם אין לי עם מי ללכת.״ הסברתי לו.

״את יודעת שהייתי אמור ללכת עם אשלי?״ הוא שאל ואפילו לא עצר כדי לשמוע את התשובה שלי, ״אבל בחרתי בסוף להזמין אותך.״

״והסיבה היא..?״ שאלתי אותו במביכות.

אבל לפני שהוא הספיק לומר,ההופעה התחילה וכולם התחילו לצרוח.

כולם צרחו וצעקו,התחילו לשיר איתו ואף זרקו עליו פרחים וחטיפים.

לקראת הסוף,נייל ביקש שנלך כי אז לא נוכל לצאת מפה לפגוש את ברונו מארס בעצמו.

רצנו למאחורי הקלעים אבל למהרבה הצער אמרו שהוא חייב לנסוע במהירות ליעד הבא אז לא הצלחנו להיפגש או לראות אותו.

״מצטער שלא הצלחנו.״ אמר נייל בעצב,הוא בעט באבנים שהיו ודממו בחנייה.

״זה בסדר..,זה לא שציוויתי עליך.״ אמרתי לו וניסיתי לעודד אותו.

הוא נשם, ״אני בכלל מצטער על הכל,שהכל הלך גרוע.״ הוא אמר.

״לא נכון..זה היה כיף.״ אמרתי, ״נייל,זה שלא הצלחנו להתראות איתו לא אומר שפיספסנו אותו,אולי בעתיד..מי יודע,נוכל לראות אותו.״ אמרתי לו והוא רק חייך.

מאוחר יותר ביום הזה,

ההנהלה ביקשה שאני אישן עם הבנים בדירה הענקית שלהם.

״א-אה,זה החדר הפנוי אז..כשתצטרכי משהו,אני איהיה ממול.״ אמר נייל.

נכנסתי לדלת שהוא אמר ולמען האמת,הוא היה מסודר ומרווח.

ואז נזכרתי שלא היה לי בכלל בגדים.

יצאתי מהחדר בשקט,לא רציתי לאחרים להפריע להם לישון.

לפני שהספקתי לדפוק על הדלת,מישהו קרא לי.

״מי את?״ שאל הבחור. היה לו שיער מתולתל ועיניים ירוקות,גבה ורזה.

עמדתי לדבר אבל הוא קטע אותי, ״מה את עושה פה בשעה כזאת? את מעריצה שפרצת אלינו?״ הוא שאל ותוך כדי קיווץ את עיניו.

״מה? לא..ממ..-,אני לינה. נייל סיפר לכם,לא?״

״אה..היי,נעים להכיר. אני הארי.״ הוא התקרב אלי ולחץ את ידי.

הנהנתי את ראשי,הוא צחק..״סליחה על מקודם,לא ידעתי.״ הוא אמר.

״אז את צריכה משהו?״ הוא שאל אותי.

״ההנהלה קבעה שאני אישן הלילה פה ולא בדיוק הבאתי בגדים לשינה. אני בדיוק הולכת לנייל אז..-״ הוא קטע אותי.

״אני יכול להביא לך,בואי איתי.״ הוא אמר ומשך את ידי לחדרו.

החדר שלו היה שונה מהחדר שלי רק באותו גודל ורוחב.

הוא שלף מהארון שלו חולצה שלו ומכנסיים קצרות ורודות וזה קצת הלחיץ אותי.

למה יש לו מכנסי בנות ורודות בארון שלו?

״זה של אחותי,ג׳מה. היא שכחה אותן פה.״ הוא אמר יכריחו הוא קרא את מחשבותי.

״תודה. נעים להכיר אותך.״ אמרתי ולחצתי את ידו שוב.

״חלומות מתוקים,לינה.״ הוא חייך.

כשיצאתי משם פגשתי את נייל וזה הכי מביך שיש.

הוא היה בלי חולצה,אי אפשר להגיד שהוא לא היה סקסי.

הוא כיווץ את עיניו, ״אשלי?״ הוא שאל.

״למען האמת זאת לינה.״ אמרתי וחייכתי חיוך רחב.

אני דומה לאשלי? זאת מחמאה למרות שידעתי בליבי שאני שונאת אותה.

״אה..לינה? למה יצאת מהחדר של הארי?״ הוא שאל מבולבל,שיערו היה פרוע ועיניו היו מתוחות.

״הוא הלווה לי פיג׳מה.״ אמרתי לו.

״יכולת לבקש ממני..״ הוא מילמל.

״הוא תפס אותי בדיוק..-״ הוא קטע את דברי.

״זה בסדר,לין. רק אל תתעסקי איתו יותר מידי.״ הוא אמר וחזר לחדר שלו.

הופה מישהו פה מקנא! נייל? רוצה לספר לנו משהו?

חחחח היי!

רק רציתי לומר לכן שאני כל כך מודה לכן ואני יודעת שהפרק הזה לא יצא הכי שיש אבל אני מקווה שלפחות הבנתם אותו..

תמשיכו להצביע ולהגיב(:

אוהבת,קים

He Stole My Heart - N.HWhere stories live. Discover now