התיישבתי על הכסא באי נוחות מול בן אחד המנהלים ונייל שישב לידי.
״ובכן התכנסו היום-״ קטעתי את כל בילבולי המוח.
״תגיע לעיקר,בן.״ ביקשתי והוא גילגל את עיניו. הוא פשוט גס רוח.
״מכירים את זה?״ הוא שאל ומיד שלף עיתון.
בהתחלה לא הבנתי כלום ואז הוא נתן לי את העיתון.
תמונה שלי ושל זאין מלפני כמה ימים בליל המסיבה.
התמונה צולמה בשחור לבן או שבכוונה שמו שחור לבן.
הייתי אם אותם בגדים וגם זאין.
זה נראה שהוא סחב אותי פנימה הביתה וזה בדיוק מה שרייצ׳ל סיפרה.
״אני לא הרגשתי טוב וזאין היה צריך להרים אותי.״ אמרתי וניסיתי להראות שאני רצינית.
״ברור לנו,גב׳ מאקאן.״ בן חייך חיוך מוגזם.
הסתכלתי על נייל שלא אמר כלום והתעסק עם ידיו.
״מה אתה אומר על זה,נייל?״ הוא שאל אותו ונייל קירב את ראשו להסתכל קרוב כל התמונה.
״לא טוב.״ הוא מילמל ובן הנהנן בראשו להסכמה.
״את מפוטרת,שיכורה.״ הוא אמר בפתאומיות.
״מה?״ לא הבנתי כלום. זה היה צחוק או ש- מה?
״את מפוטרת,לינה.״ הוא אמר ברצינות.
״אתם לא יכולים לפטר אותי!״ צעקתי והייתי בטוחה שכל הבניין כמעט שמע אותי.
״הו,כן אנחנו יכולים.״ הוא התחיל להתכוון איתי בכוח.
״אתם לא יכולים לפטר אותי כי אני כבר פיטרתי את עצמי מכאן!״ אמרתי בכעס וקמתי מהכסא שגרם לתחת שלי להתכווץ.
״אנחנו שמחים שאת בסדר עם זה. שלום ולא להתראות.״ הוא אמר ופתח את הדלת ליציאה.
שנייה לפני שיצאתי,העזתי להסתכל על נייל.
הוא לא הסתכל...הוא שוב התעסק עם הידיים שלו.
מי היה מאמין שבאמת אהבתי אותו?
יצאתי מהדלת ולא הסתכלתי אחורה אפילו פעם אחת.
צילצלתי לרייצ׳ל כי היא היחידה שיכלה באמת לעזור לי עם זה.
״היי לין.״ היא ענתה ושמעתי צחקוק.
״כאן מדברת מישהי חסרת עבודה.״ צחקתי איתה למרות שזה היה נכון,״תוכלי לאסוף אותי איפה שהבניין של ההנהלה?״
״אני לא מאמינה,לינה. מה קרה? את חייבת לספר לי הכל. אני בדרך.״ היא אמרה במהירות וניתקה.
התיישבתי על המדרכה,מחכה שרייצ׳ל תבוא לאסוף אותי ומכוניות עוברות כל שנייה.
״לינה.״ שמעתי קול לא מזוהה.
DU LIEST GERADE
He Stole My Heart - N.H
Fanfictionלינה מאקאן בת ה-19,מבינה שהיא צריכה עבודה דחופה. אחותה הקטנה מנסה לשכנע אותה להיות מלצרית,הוריה רוצים שתתחיל לימודים רפואיים וחברה הטובה רייצ׳ל מרוצה שהיא חסרת עבודה. תוך כדי שופינג ביום בהיר אחד, רייצ׳ל מצלצלת אליה, מספרת לה על עבודה והיא נמשכת ל...
