״אז מה את באמת עושה פה?״ שאלה ונסה ונתנה לי דחיפה קטנה.
״אל תדחפי אותי וכמו שאת רואה אני עובדת פה בדיוק כמוך.״ אמרתי ושילבתי את ידיי.
״את באמת להתעלל בי לא?״ היא שאלה אבל יותר נכון היה ההפך,היא זאת שלא הפסיקה לדבר אלי.
״לינה יש לך הפסקה חצי שעה!״ ג׳יין הודיעה לי והנהנתי בראשי.
הלכתי לכיוון החדר המוזר שאני קוראת לו 'חדר מנוחה',עמדתי להיכנס אבל משהו עצר אותי.
שמעתי מישהי צועקת,״ונסה!״ והקול שלה היה מוכר אז הסתובבתי לראות מי זאת.
וזאת לא הייתה הפתעה בשבילי,אשלי בדיוק נישקה אותה הלחי והביאה לה שקית.
עיני התרחבו כששמתי לב שהבחור שעומד בחוץ הוא נייל,הסטתי את מבטי במהירות כשהוא התחיל להתקדם פנימה.
אבל זה היה מאוחר מידי,אשלי צעקה את שמי ״לינה! כמה טוב לראות אותך.״ היא אמרה וחייכה חיוך מאולץ.
לא אמרתי כלום חוץ מזה שחייכתי לה זיוף,נייל הרים את מבטו וקצת נבהל שתפסתי אותו מסתובב עם אשלי אחרי שהוא אמר שהוא נפרד ממנה.
הרגשתי כיאילו העולם עומד לקרוס אבל החזקתי את עצמי ואמרתי לעצמי שהכל יהיה בסדר.
אני לא מאמינה שאחרי שנתתי בו אימון הוא שוב שובר אותו כמו בפעמים הקודמים.
אולי אני פשוט צריכה להפסיק לתת אמון לאנשים ולסמוך עליהם?
הסתובבתי לכיוון השני והסתכלתי על ונסה שלא הבינה כלום,גילגל את עיניה ולחשה משהו לאשלי.
אשלי מיד הנהנה בראשה ולחשה,״ברור.״ המילה היחידה ששמעתי.
אשלי נפרדה ממנה בנשיקה על הלחי שלה,נייל נופף לונסה ולגמרי התעלם ממני.
מה שגרם לי לשנוא אותו עוד יותר.
בדיוק שעמדתי לצלצל לרייצ׳ל,היא צילצלה אלי באותו רגע.
״מ״ח!״ צעקתי בלחישה.
״מה? לינה? את שם?״
״כן! מ״ח. אני חייבת לספר לך משהו.״ אמרתי לה.
״מ״ח? ממש חם?״ היא שאלה וגילגלתי את עיני.
״מצב חרום.״ אמרתי במהירות וניסיתי להעיר אותה מהטיפשות.
״אה אוקיי.״ היא אמרה,״אני בדרך לג׳ייק,ספרי לי אחר כך?״
״מה? מה את עושה אצלו? כלומר,למה את הולכת אליו?״ שאלתי אותה.
״הוא אמר שהוא חייב לדבר איתי,אני אספר לך אחר כך,ביי לין. תהני בעבודה החדשה שלך.״ היא אמרה.
ולפני שהיא ניתקה הספקתי לומר,״אני עדיין בניסיון!״
הכנתי את הפלאפון שלי במהירות לתיק ובדיוק ג׳יין נכנסה.
״לינה.״ היא אמרה וחייכה אלי בנחמדות.
״היי..״ אמרתי ולאט לאט התיישבתי על הספה מולה.
״איך להגיד את זה...״ היא אמרה ושיחקה קצת עם העט שלה.
הבנתי שזה משהו רע,אני מפוטרת ביום הראשון שלי....טוב זה לא נקרא יום ראשון כי זה היה בכלל ניסיון.
כנראה שאין לי מזל.
״זה בסדר,אני מבינה....גם ככה ידעתי מהתחלה.״ אמרתי ואספתי את חפציי.
״על מה את מדברת,עלמתי?״ היא שאלה,מנסה כמה שפחות להכאיב לי...כנראה.
״זה בסדר...אני לא צריכה את כל הקטעים שעכשיו תגידי לי שאני לא מספיק טובה,הבנתי את זה.״ אמרתי ותפסתי בתיק שלי.
״גב׳ מאקאן! עצרי! את התקבלת!״ היא אמרה והנהנה את ראשה באותו רגע.
״מה?״ צעקתי,״לא נכון! את רצינית איתי?״ שאלתי אותה והיא המשיכה להנהנן.
הנחתי את התיק שלי ברצפה וחייכתי,״סתם עשיתי את עצמי...את יודעת,אני תמיד ידעתי שאני אתקבל.״ אמרתי בגאווה.
היא חייכה ויצאה מהחדר.
״איזה פדיחות.״ מילמלתי לעצמי.
פתחתי את הדלת והופתעתי לראות את הארי יושב על הספה וצופה במשחק כדורגל.
סגרתי את הדלת בחוזקה כדי שהיא ישים לב אלי וזה הצליח.
הוא סובב את ראשו,״היי לין.״ הוא אמר.
״ומה אתה עושה פה?״ שאלתי אותו בקשיחות בלי דברים מיותרים.
״צופה במשחק.״ הוא אמר והצביע על הטלוויזיה.
״לא לא.״ הנדתי בראשי,״הארי,איך נכנסת לפה?״
״אה לגבי זה..ריי הביאה לי מפתח שגם אני אוכל להיכנס לפה מידי פעם.״ הוא אמר ושילב את ידיו.
״אה...״ הנהנתי בראשי ועשיתי את עצמי כיאילו זה לא מפריע לי בכלל והצטרפתי אליו כשישבתי לידו,״אני אהרוג את חברה שלך!״ צעקתי אליו בצחוק.
״חשבתי שהיא תהייה פה,מסתבר שהיא לא.״ הוא אמר כתירוץ.
״מי מול מי?״ שאלתי את הארי תוך כדי שהבאתי לנו כמה נישנושים.
״ארגנטינה נגד הולנד.״ הוא אמר וחטף ממני את החטיף.
״שמעתי שאת ונייל-״ הוא אמר אחרי כמה שניות אבל קטעתי אותו לפני שהוא הספיק לומר את ההמשך.
עצרתי אותו,״אין כזה אני ונייל.״ אמרתי בקול רם.
הוא הרים את גבותיו וחשתי שהוא לא הבין למה התכוונתי אבל העיקר שהוא שתק ולא אמר מילה נוספת על זה.
״לין...״ הוא התחיל לומר. ״נייל מאוד אוהב אותך.״
הנדתי בראשי,״אם הוא היה אוהב אותי,הוא היה עושה משהו למעני.״
״לפעמים אין לו אפשרות לא לעשות דברים כאלה ואחרים,לינה.״ אמר הארי וזה גרם לי באמת לחשוב עמוק.
״זה לא משנה כבר...אני סיימתי לעבוד איתם ונייל היה סתם אהבה תקופתית.
הוא צריך להתגבר על זה ואני חושבת שהוא מתגבר על זה כשהוא בעצם עם אשלי.״ חשבתי שאמרתי את זה לעצמי במוח אבל הארי שמע את זה וזה היה סימן שאמרתי את זה בקול רם.
״אז גם ג׳ייק הזה הוא אהבה תקופתית או שזה בכלל אהבת שכחה? כי כולנו יודעים שאת עדיין מרגישה כלפי נייל הכל ואת רק מנסה לשכוח אותו באמצעות ג׳ייק.״ הארי אמר הפעם בקול רם,כמעט צעק.
״לא הוא לא ותמניך את קולך.״ אמרתי והסטתי את מבטי לדלת כשהארי הסיט את שלו לפני....ורייצ׳ל עמדה שמה ולידה עמד ג׳ייק.
״זה נכון?״ שאל ג׳ייק ולא ביזבז זמן.
״אם שמעת את הכל,אני חושבת שאתה כבר יודע מה התשובה שלי.״ אמרתי בעוקצניות.
״אני באמת מרגיש ככה,לינה.״ אמר ג׳ייק והתקרב לספה שבו אני והארי ישבנו.
״מרגיש ככה? מה זה אומר?״ שאלתי אותו למרות שלא היה לי נעים להתכוון איתו מול רייצ׳ל והארי.
״אני מרגיש שאת איתי רק בגלל שאת מנסה לשכוח את הבחור הבלונדיני.״ הוא אמר,פניו וקולו היו רציניות.
״קוראים לו נייל ואל תקרא לו בלונדיני כי הוא בכלל לא באמת בלונדיני.״ ירק הארי בכעס על ג׳ייק.
״הארי!״ קראה רייצ׳ל ולקחה אותו לחדר שלה.
״מצטערת על זה.״ לחשתי ונתתי לו מקום לידי בספה.
״את הולכת לומר משהו לגבי מה שאמרתי מקודם?״ הוא שאל ולקח זמן לענות.
אני צריכה לענות? אני לא צריכה לענות?
כל כך הרבה אפשריות עלו בראשי.
״כן אני הולכת לענות לך.״ אמרתי רצינית,״אז כן,אני איתך כי אני מנסה לשכוח מישהו...אבל זה לא רק ככה. יום אחרי יום אני מגלה שאתה בחור מקסים וחמוד,באמת. אני לא רוצה לפגוע בך....אבל כן,עדיין יש לי קצת רגשות כלפי המישהו הזה.״
״נייל.״ הוא אמר וחייך חיוך חלש.
״עדיף לא לומר את שמו.״ אמרתי בלחש וחייכתי אליו חיוך חלש.
״אני שמח שאת אומרת לי את האמת.״ הוא אמר ועדיין המשיך לחייך את חיוכו החלש.
״אני שמחה שאתה מבין אותי.״ אמרתי והתחבקנו שנינו.
לפעמים אחרי שאתה נותן אמון באנשים וזה נשבר...אתה לא סומך אליהם יותר אבל יש את אלה שמבינים,שנותנים לך גב ועוזרים לך.
בהם צריך לתת אמון.