השעה הייתה כבר חצות,וחמישים ושתיים דקות.
כבר עברו יומים מאז הפגישה המפתיעה עם נייל והוא לא צילצל כמו שהוא הבטיח אבל אני מניחה שזה בגלל שהוא עסוק ושיש לו קריירה מה שלי זה חסר.
חשבתי ללכת אליו הבוקר לאחוזה לראות מה שלום כולם ובמיוחד לדעת מה קורה איתו אבל אני לא בטוחה שזה רעיון הכי טוב.
רייצ׳ל חושבת שזה רעיון נחמד אבל היא חושבת שלא יכניסו אותי בגלל הקטע עם ההנהלה אז היא הציעה שהם יבואו אלינו,אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.
ג׳ייק לא הפסיק להתקשר ואני רק ניתקתי..אני מרגישה שאני לא צריכה לדבר איתו אבל אני כן יודעת שאני צריכה להגיד לו את האמת.
הבעיה שאני לא יודעת איך להגיד אז אני בוחרת לשתוק ולא לומר דבר.
לפתע שמעתי את צלצול הפלאפון שלי שקטע את מחשבותי לרגע,התלבטתי אם לראות מי זה או פשוט להתעלם.
החלטתי לעשות צד ולראות מי זה להפתעתי זה היה נייל ולא ג׳ייק.
עניתי במהירות,״נייל.״
״את נשמעת מופתעת.״ הוא אמר בקול עמוק כזה.
״לא ציפיתי שתתקשר...״
״בכל מקרה,מה שלומך?״ הוא שאל בנעימות.
״כרגיל ואיתך?״ השבתי לו.
״בסדר...טוב.״ הוא אמר נשמע קצת עייף.
״דיברת כבר עם ההנהלה?״ שאלתי אותו והבנתי שלא אחרי שהוא לא דיבר כמעט דקה וחצי.
״אז זה לא?״ שאלתי אחרי שהוא שתק הרבה.
״לין...אני דיברתי איתם אבל זה לא הלך טוב כמו שציפיתי.״ הוא אמר ושמעתי את העצב בקולו.
״מה הם עשו לך?״ שאלתי מעוניינת.
״כלום.״ הוא אמר,״לא ציפיתי שזה יהיה כל כך קל.״ אמרתי וחייכתי אף על פי שהוא לא יכל לראות זאת.
״איך עשית את זה? מה אמרת להם?״ שאלתי בהתרגשות.
״איימתי שאני אצא מהלהקה שזה ברור שאני לא אעשה את זה אבל הם לקחו את זה קשה והסכימו.״ הוא אמר. ״הם הסכימו להפסיק לגבי אשלי.״ הוא הוסיף.
״אשלי?״ שאלתי,״חשבתי שסיכמנו שתדבר איתם עלי ולא עליה.״ אמרתי קצת בכעס.
קבענו משהו והוא עושה משהו אחר,זה בהחלט מרגיז אותי.
״זה לא כזה פשוט.״ אמר נייל,״לא סיפרתי להם מילה על מה שקרה בפארק אף על פי שאני יודע שהם יודעים על זה.״
הוא התכוון לומר שהוא מתבייש בי?
״או יופי.״ גנחתי מכעס,״אז מה רצית? בסוף אתה עוד תגיד לי שבסוף לא נפרדתם.״ אמרתי בכעס.
״את כועסת?״ הוא שאל את השאלה הכי סתומה ששמעתי,הרי הוא יודע שאני כן.
זעמתי,״תראה נייל,באמת חשבתי שאתה תעשה משהו אבל טעיתי ואתה יודע מה? אני לא רוצה לראות אותך או לדבר איתך עד המוות ואפילו אחרי זה.״ אמרתי וניתקתי בלי לומר מילה נוספת.
שמעתי דפיקת דלת ופתחתי אותה להפתעתי זה הארי וברגע שראיתי שזה הוא קפצתי ממקומי.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי קצת עדיין מבוהלת.
״שמעתי את השיחה שלך עם נייל.״ הוא אמר קצת נשמע מבואס.
״צוטטת לשיחה שלנו?״ נאנחתי ושילבתי את ידי.
״מה אתה בכלל עושה כאן?״ שאלתי לפני שהוא הספיק להגיב לשאלה הקודמת.
״כן צוטטתי כי לא יכולתי להתעלם מהצעקות ולגבי הדבר השני,אני ורייצ׳ל ביחד...אני אמורה כבר לדעת מה אני עושה פה.״ הוא אמר וחייך חיוך מעושה.
״איזה חמד אתה! מגיע עד לפה ומביא לה חיבוק?״ שאלתי תוך כדי שניסיתי להיות נחמדה אז אילצתי חיוך קטן.
היא גילגל את עיניו,״אני יושן איתה.״ הוא הדגיש כל מילה. ״לילה טוב,לי.״ הוא אמר וגם אני בירכתי אותו בלילה טוב ולבסוף,סגרתי את הדלת.
כשכבר הייתי שכובה על המיטה לא הצלחתי לישון,רק חשבתי לעצמי...שהלוואי שהיה לי בן זוג כמו הארי.
דואג ואכפתי שתמיד פה לצידי.
אני כל כך שמחה בשביל ריי,זה כל כך מגיע לרייצ׳ל אחרי כל השנים שהיא לא הפסיקה לדאוג לי.
למה נייל לא כזה? טוב אבל זאת כבר אפשרות פסולה כי איתו אין לי כבר קשר.
וג׳ייק? הוא בטוח כבר שכח ממני מרוב שסיננתי אותו.
ניסיתי להירדם וכל פעם שעמדתי להירדם רעש קטן הפריע לי.
פקחתי את עיני והדבר הראשון שראיתי היה התקרה הלבנה שלי,התהפכתי לצד השני והבטתי בשעון, 1:46 בצהריים.
ישנתי כך כך הרבה? טוב זה ברור...אחרי אתמול,בקושי הצלחתי להירדם.
תוך כדי שציחצחתי שיניים,החלפתי לבגדים נוחים,סירקתי את שיערה לאט לאט נזכרתי במה שקרה אתמול.
ירדתי למטה כשציפיתי לראות את הארי ורייצ׳ל אבל במקומם קיבלתי פתק על המקרר.
'בוקר טוב לין מתוקה,
יצאנו לארוחת צהריים,השארתי לך קצת פנקייקים מהיום בבוקר...לא רציתי להעיר אותך כי הארי סיפר לי שעבר עלייך לילה קשה בקיצור,אני אחזור בקרוב.
נ.ב - היום בשלוש וחצי הריאיון שלך לעבודה החדשה שלך! שמחה בשבילך.
אוהבת -רייצ׳ל'
״עבודה חדשה? מה?״ מילמלתי לעצמי תוך כדי שאני מנסה להיזכר.
אני לא זוכרת שקבעתי לעצמי עבודה חדשה.
כשבדיוק הכנתי לעצמי קפה נזכרתי במה מדובר.
*פלאשבק*
״אני חייבת עבודה חדשה.״ אמרתי לרייצ׳ל.
״טוב אז יש לי כמה הצעות,ההצעה הראשונה זאת מלצרות אבל פעם קודמת לא הצלחת בזה אז זה פסול.
ההצעה שנייה שלי היא רפואה שזה יד הרבה הזמן לקלוט את הכל ואת לא בקטע של זה אז גם זה פסול.
ההצעה האחרונה שלי היא מוכרת איפור בMac. אני רצינית איתך,יש לי חברה והיא סיפרה לי ש-״ קטעתי אותה.
״אני אקח את האחרונה.״ אמרתי והנהנתי בראשי,״יש לך את המספר שלהם?״ שאלתי והיא העבירה לי פתק עם המספר.
אחרי כמה שעות,הם הודיעו לי שאני אבוא לניסיון...סוג של ריאיון ושהם מאוד שמחים שאני רוצה לעבוד איתם.
*סוף פלאשבק*
כשקלטתי שהשעה כבר שתיים,ניסיתי לאכול כמה שיותר את ארוחת הבוקר ואחר כך להתארגן במהירות שזה כלל להתקלח,להתאפר מעט,לבחור בגדים נכונים,ללכת לשם וכל זה עד שלוש וחצי.
נכנסתי לחנות,קיוויתי שאני נראית בסדר והייגנית.
ניגשה אלי בחורה בלודינית וחייכה אלי,״את צריכה עזרה?״ היא הייתה מלאת חן,אפשר היה לראות את זה בפניה.
״אני מחפשת את האחראית של המקום הזה,אני לינה מאקאן הבחורה ש-״ היא קטנה אותי.
״אה הא. כן. בואי איתי.״ היא אמרה,היא אפילו לא שאלה אותי וכבר תפסה את ידי.
נכנסנו לחדר די יפה שהופתעתי שמאחורי החנות הזאת באמת יש חדר בינוני עם ספות ושולחן,בר מים ועוד...
כיאילו זה חדר מנוחה כזה,לא שיש להם הרבה עובדות בחנות.
״ג׳ב ג׳יין,לינה מאקאן הגיעה.״ היא אמרה לבחורה מבוגרת שהתיישבה על אחת הספות.
״את מתוקה.״ היא אמרה ברגע שהתיישבתי,הבחורה הבלונדינית כבר נעלמה לחנות.
״תודה. גם את מאוד נאה.״ ניסיתי כמה שפחות לתת לה מחמאות שלא תחשוב שאני מתחנפת אליה.
״ובכן,אנחנו ניתן היום יום ניסיון ואם תצליחי את תתקבלי. וכמו שאני תמיד אומרת, תהייה נחמד לקונים והם יהיו נחמדים אלייך בסדר?״ היא אמרה לי בקול המבוגר שלה.
״תודה.״ אמרתי והיא הובילה אותי לחנות בחזרה.
הדבר המלחיץ ביותר שג׳יין מנהלת המקום צפתה בי כל הזמן היא בקושי העבירה את המבט שלה לבחורה הבלונדינית שעדיין לא גיליתי את שמה.
לפתע ראיתי מישהי מתקרבת ואמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות שלי אבל אז קלטתי שזאת ונסה. ונסה דוורלוף.
״סליחה שאיחרתי,בוס.״ היא אמרה לג׳יין ונתנה לה נשיקה קטנה הלחי והניחה את התיק שלה לידה.
היא נרתעה במקום כשהיא שמה לב שאני נמצאת מולה.
״טוב שהגעת,אני מאחרת לחבר שלי.״ אמרה בלונדינית ואספה את חפציה.
״דרך אגב,זאת...לינה,העובדת החדשה,טוב בינתיים היא בניסיון וזה. ולינה תכירי את ונסה.״ היא הכירה בנינו אף על פי שהכרנו טוב מאוד את אחת השנייה.
״אנחנו כבר מכירות.״ שנינו אמרנו באותו זמן כשלחצנו את ידינו ביחד.
זה הולך להיות מעניין.