שלושה ימים עברו במהירות,מייסי היא הדבר הכי קשה להשגחה.
נייל סיפר לי שהוא פגש אותה במהלך הימים במסעדות יוקרה יחד עם ונסה דוורלוף.
עדיין לא הבנתי מה הקשר בינהם אבל לא רציתי באמת לדעת,האמת שפחדתי.
בקרוב זה הולך להסתיים,אמרתי לעצמי.
אני די דואגת לאישה המבוגרת,משהו גרם לי לרחם עלייה.
למה מייסי וונסה צריכות כסף?
קטעתי את מחשבותי שנכנסתי לרכב של נייל בדרך לקחת את הורי משדה התעופה.
״את מתרגשת?״ הוא שאל אותי.
״אני די מפחדת בשביל מייסי...״ אמרתי לו.
הוא הדליק את הרדיו וחייך כשהתחיל להתנגן השיר.
״למה אתה מחייך?״ שאלתי והתחלתי לחייך ללא סיבה.
״את באמת צריכה לשמוע קצת שירים שלנו.״ אמר נייל.
״אה..אוי,אני מצטערת.״ אמרתי קצת מבוישת מהמקרה. ״מבטיחה לצרוח בפעם הבאה שאני יזהה שיר שלכם.״ קרצתי לעברו.
הוא רק גיחך והמשיך לנסוע בדרכינו לשדה התעופה.
כשהגענו לשדה התעופה,חיכינו במקום לאנשים שנוחתים מהמטוס.
ברגע שזיהיתי את הורי,נופפתי להם וצעקתי לעברם.
הופתעתי ששיערה הלבן של אמא שלי הפך לשחור ואילו אבא נשאר כמו שאני זוכרת.
ההורים שלי לא עד כדי כך זקנים,הם הולידו אותי כשאמא שלי הייתה בסך הכל 19 בקולג׳.
הסיפור די מביך אז עדיף שאני לא אספר.
אמא שלי הראשונה שבאה לחבק אותי.
״בת שלי! כמה זמן לא ראיתי אותך.״ היא אמרה במבטא מנושא.
״אמא...״ מילמלתי וחיבקתי אותה בחוזקה.
אחר כך עברתי לאבא שלי.
״אותך לא ראיתי שנים.״ הוא אמר וחייך.
״ואלייך התגעגעתי הרבה.״ השלמתי את המשפט ובלי לחכות חיבקתי איתו.
תוך כדי שמתי לב שאמא שלי חקרה את נייל.
״אתה יודע מה הצבע האהוב עלייה?״ היא שאלה ונעצה מבט.
נייל רק הסמיק מעט וענה לשאלות כיאילו הוא אני. ״סגול,גב׳ מאקאן.״
״תקרא לי ליאה.״ היא אמרה וחייכה אליו.
אחרי ההכירות הקטנה שעשיתי בין הורי לנייל שהלך ממש טוב הלכנו לאכול צהריים 'בנדדוס-דאלאס'
״אתם יודעים למה בחרתי דווקא את המסעדה הזאת?״ שאלתי אותם כשהתיישבנו במקומות.
״כי את יודעת שאני אוהב נדדוס.״ הוא אמר וקרץ אלי.
צחקתי, ״זה קרוב לבית,לא הרבה ללכת.״
אבא התפרץ בצחוק.
תמיד היה לי קשר טוב עם אבא ובמיוחד תמיד אהבנו לצחוק על דברים שטותיים.
אמא רק חייכה והחלה במהירות להזמין מהמלצרית.
אחר כך כשנייל ואבא הזמינו.
אמא התחילה לדבר,״אז שמעתי שלך ולרייצ׳ל יש קולקציית בגדים פה.״ היא אמרה וחייכה חיוך קטן לעברי.
״כן...הוא די מצליח.״ חייכתי חיוך קטן לעברה.
״את יודע שתמיד רציתי שתהייה כמו סבתא שלך,האמת היא שציפיתי שמייסי תיהיה מעצבת אופנה כמו סבתך...אבל אני שמחה שאת כזאת.״ היא אמרה וראיתי שפניה צרחו את המילה 'גאה'.
רק חייכתי והודתי לה בנישקה על הלחי.
״מה בשבילך,עלמה צעירה?״ שאלה המלצרית.
״הנדדוס המקורי שלכם ואקח מים.״ אמרתי,״תודה.״ הוספתי במהירות.
היא חייכה והלכה.
אחרי המסעדה,נתתי להם מקום בבית שלי ושל רייצ׳ל בדיוק בחדר שמייסי שמה את המזוודה שלה.
״זאת המזוודה שלה?״ שאלה אימי כשהכניסה את שתי המזוודות.
״אמ...כן,היא לא לקחה איתה את המזוודה לונסה,כנראה.״ אמרתי קצת מבולבלת.
אמא התחילה לפתוח את המזוודה בלי לשאול אותי אפילו אבל לא התנגדתי.
הדבר הראשון שראינו - סיגריות.
אמא הביטה בי ופערה את עינייה.
״היא מעשנת?״ היא כמעט צעקה.
״חשבתי שהרשת לה? ככה היא אמרה לי...״ הרגשתי עוד יותר מבולבלת.
״הילדה הזאת בסכנה!״ היא מילמלה.
בזמן שאמא שלי ירדה למטה לעלות את התיק שלה,חיטטתי קצת פנימה ומצאתי ניירת.
'30 קופסאות סיגריות עבור ונסה דוורלוף' היה כתוב,זיהיתי את החתימה של ונסה שהיא תמיד חפרה לי עליו כשהיינו ביחד חברות טובות.
״אמא!״ קראתי לה ישר כשהיא נכנסה לחדר. ״אני לא חושבת שמייסי היא המעשנת...״ מילמלתי והראתי לה את הדף במהירות.
״למה...למה היא כזאת,לינה?״ פנייה הפכו לפנים מאוכזבות ובאמת הבנתי אותה.
מייסי לא עבריינית אבל היא תמיד הייתה בן אדם טוב עם טעויות קטנות...לא כאלה מסוכנות.
״את רוצה שאני אזרוק אותם?״ שאלתי את אימי והיא הנידה את ראשה.
״אל תדאגי לזה,אני כבר ידאג לזה..״ היא אמרה.
הנהנתי את ראשי ויצאתי מהחדר,ירדתי במורד המדרגות וכל כך שמחתי לראות את אבא שלי יחד עם נייל.
הם צפו במשחק פוטבול וצעקו כל פעם שקרא משהו טוב.
כשהייתי יותר קטנה,נהגתי לראות כמעט כל משחק עם אבא שלי...זה היה כיף.
זה לא שנגמר,פשוט התבגרתי ואין לי כל כך זמן.
המחשבות שלי נקטעו כשהצילצול פעמון הדלת נשמע.
פניהם של אבא שלי ושל נייל היו לעבר הדלת ואילו אמא שלי ירדה לכיוונינו.
רצתי במהירות ופתחתי את הדלת בעדינות.
הופתעתי לראות אותה,לא באמת ציפיתי שהיא תחזור.
מייסי.
היי!
כפי שאתם שמים לב,אני ממשיכה את הסיפור ואני מקווה שתאהבו אותו!
וממליצה לכולם לקרוא את הסיפור החדש שלי summer 09
אני ממש מצטערת שיצא פרק קצר,מבטיחה לפצות על זה ואני אעלה פרק נוסף מחר(:
תמשיכו להצביע ולהגיב<3
שבת שלום -קים