לפני הפרק רציתי לעשות לכם קצת רקע שיהיה ברור
יהלום לוין- בת 16 וחצי לומדת בבצפר שהייתה בו מלודי, החברה הכי טובה של מלודי כבר 4 חודשים ואין לה חבר, לא קותה ולא מעשנת ילדה טובה, לא יוצאת הרבה ואוהבת ללמוד ולעשות שופינג. לא חסר לה כסף 2 ההורים שלה עורכי דין גדולים
זאת יהלום
ביאטריס דין-בת 17 חברה של בר דומרני האח החורג של רועי ונועם (יהיה לכם הסבר עליו בהמשך הפרק)
היא גם זאבה ולומדת בבצפר ציבורי, יש לה 2 אחיות אחת בת 3 ואחת בת 12 אין לה הרבה כסף אבל יש לה בשביל מה שהיא צריכה.
זאת ביאטריס
רק שיש לה שיער בלונדיני הכל חלק ועיניים חומות
בר דווין- קיצור של דומרני בשבילו.
בן 18 עשיר. האח החןרג של רועי ונועם, קיבל את הגנים של הזאב מאבא שלו .
אמא שלו זונה שהולכת אחרי כל מי שיש לו כסף, היא נעלמה לפני שלוש שנים ואף אחד לא בקשר איתה
זה בר
למי שלא זוכרת אני ישים פה גם את מלודי ורועי.
זאת מלודי(תחשבו שהשיער שלה ממש ארוך- אני יוסיף גם תמונה של השיער שלה)
וזה רועי
ועכשיו לפרקקקק❤❤
קריאה מהנה!
************
"מה אתה עושה פה?"רועי שאל את בר
"חזרתי לפני שנתיים"הוא ענה לו ושניהם עם קול קר כמו רובוט
"דיברת עם אבא?"הוא שאל ואני וביאטריס פערנו את עינינו. הוא לא אמר אבא שלי הוא אמר אבא. כאילו של שניהם
"אתה יודע שלא"הוא אמר
"ועם הזונה?"רועי אמר
"בטוח שלא"הוא אמר בגיחוך מזלזל
"מי זאת הזונה?"ביאטריס שאלה בשקט
"אמא שלי"בר אמר בקור והיא שתקה
"אתם אחים?"שאלתי מתפרצת והוא הוריד את ראשו אלי
"כן"בר ענה לי והסתכלתי על רועי
"לא"רועי אמר באותו זמן והם הסתכלו אחד על השני
"אח חורג"בר תיקן ורועי נאנח
"מי יותר גדול?"שאלתי בלי להסתכל על רועי והרגשתי את מבטו עלי
"אני"רועי ענה
"אותו אבא לא אותה אמא"בר אמר כאילו מדקלם את זה
"אני לא אשם שאמא שלך זונה"רועי אמר
"גם אני לא אשם בזה"בר אמר
"מה עם אמא שלך?"שאלתי את רועי
"היא עדיין חיה"רועי אמר וראו שהוא עצבני וממש לוהט
"עדיין"הוא מלמל
"אני חושבת שאתם צריכים לבוא אלינו" אמרתי לבר וביאטריס
"עכשיו"הוספתי בקצת כעס
"אנחנו נשמח"ביאטריס אמרה והעפתי את ידיו של רועי ממני ושמעתי אותו נאנח והלכתי לאוטו
"עדיין גר באותו מקום?"בר שאל
"היית מת"רועי זרק לעברו בקור
"לינתניות 87"אמרתי לו את הכתובת והוא גיחך ונכנס לאוטו שלו והתיישבתי ליד הנהג בשקט ובכעס על זה שלא ידעתי מזה כלום והייתי כל כך פגועה שהוא אפילו לא טרח להסביר לי או לספר לי ואז רועי נכנס לאוטו והתחיל לנסוע
"את כועסת?"רועי שאל כשהגענו אחרי שכל הנסיעה הייתה שקטה,לא עניתי לו ויצאתי מהאוטו וביאטריס ובר גם הגיעו
"הבאתי אותכם לפה כדי שתוכלו לדבר בלי כל הרעש והאנשים.
ביאטריס תיהיה איתי עד שתסיימו" אמרתי ברישמיות ולקחתי את ידה ונכנסתי לבית ומיה קפצה עלי וביאטריס נבהלה
"היא לא מזיקה"אמרתי והרמתי אותה לוקחת אותה ואת ביאטריס לחדרי
"את רוצה לישון פה?"שאלתי אותה והיא חייכה אלי
"אני לא רוצה להכביד עלייך גברתי"היא אמרה לי
"את לא .באמת. אני קצת בודדה פה. יש לי רק 2 חברות והיא המנקה ואחת מהלימודים שבאה כל יומיים וקראי לי מלודי"אמרתי והיא חייכה
"אני אשמח רק שאני לא בטוחה שבר יתן לי אמרתי לו שאני יהיה איתו כי הוא חזר אתמול מהעבודה שלו"היא אמרה
"הוו בר ישאר פה אל תדאגי. עד שאני לא יברר את העניין הזה אף אחד לא זז מפה" אמרתי
"קחי"אמרתי מגישה לה פיגמה והתיישבנו על המיטה הגדולה שלי לבושות בפיגמות ורואות טלוויזיה
"בואי ניקח משהו לאכול ונודיע לבר שאת ישנה פה"אמרתי וקמנו יורדות למטה והולכות למטבח עם האוברול פיגמה שלנו
"לינה את יכולה בבקשה להכין לנו 2 שוקו חם ולשים לי אותו בשידה בחדר?"שאלתי אותה והיא הנהנה במהירות דנה בדייט אז יש לנו את לינה כמחליפה
"תודה"אמרתי והלכתי לסלון וכשנכנסנו הם שתקו והסתכלו עלינו
"בר. ביאטריס נשארת לישון פה היום"אמרתי ורועי הסתכל עלי אבל אני לא הסתכלתי עליו
"איפה היא תישן גברתי?"הוא שאל
"כן איפה היא תישן?"רועי שאל
"1 לא חסר בבית הזה חדרי שינה
2 היא ישנה איתי. בחדר שלי"אמרתי וביאטריס חייכה כאילו יש לה חברה ראשונה
"אתה תישן בחדר האורחים בקומה השנייה"אמרתי
"מי אמר שהוא נשאר לישון פה?"רועי שאל
"אני"הרמתי את קולי בכעס והסתכלתי עליו פעם ראשונה מאז המועדון והוא נאנח והנהן
"אל תתקרב לחדר שלי"אמרתי לרועי בכעס ועליתי למעלה וביאטריס עלתה כמה דקות אחריי
"אני חושבת שאת תיהי החברה החדשה שלי"אמרתי לביאטריס והיא חייכה
"אין לי חברות. אבל עכשיו יש לי.
אני מחשיבה אותך כאחת כזאת"היא אמרה וחייכתי
"קחי"הגשתי לה את השוקו
"תודה"היא אמרה ונשכבנו במיטה ועשינו מרתון סרטים עד שהיא נרדמה
'אנחנו צריכים לדבר'שמעתי בראשי ונאנחתי בכעס. השעה 1 וחצי בלילה וכולם ישנים למה הוא ער? למה אני ערה?
'יש דבר כזה שנקרא בוקר'שידרתי לו בחזרה
'אני לא נרדם בלעדייך'הוא התלונן ונאנחתי בכעס ותאמת אין לי על מה לכעוס כי גם אני לא נרדמת בלעדיו
"1 בלילה רועי"נאנחתי בעצבים כשנכנסתי לחדרו
"1 בפאקינג לילה"אמרתי שוב
"את עוד כועסת?"הוא שאל
"על מה? על זה שאנחנו עומדים להתחתן ורק עכשיו ידעתי שיש לך אח חורג ושאף פעם לא פגשתי תהורים שלך? כן אני עדיין כועסת" אמרתי בציניות והוא נאנח ומשך אותי אליו מחבק אותי במיטה
"למה לא סיפרת לי??"שאלתי
"לא יודע"הוא אמר וקבר את ראשו בצווארי
"מאז שגילינו שהוא מאמא אחרת הוא התחיל להתנהג שונה והיינו קשורים פעם יותק ממה שהייתי קשור לנועם אבל לפני 5 שנים, כשגילינו, רבנו ממש קשה, ובדיוק הזונה הזאת נעלמה והוא עזב לעיר אחרת."הוא אמר
"ומה נועם אומר על כל זה?"שאלתי
"לא דיברתי איתו עדיין"הוא אמר
"אני צריכה לחזור לחדר"אמרתי עדיין פגועה וקמתי אבל הוא משך אותי וסיבב אותנו ככה שהיינו שכובים כמו כפיות
"די רועי"אמרתי וניסיתי לזוז ואז הדמעות הגיעו, כל מה שהיה לי מהמועדון יצא והוא סיבב אותי אליו
"את בוכה בגללי? פאק לא מלודי לא"הוא אמר ונראה שכואב לו שאני בוכה
"אני מצטער אני בן זונה אל תבכי בבקשה מלודי"הוא אמר וניגבתי את אפי והוא חיבק אותי אליו
"די מלכה שלי אני אוהב אותך יותר מהחיים שלי"הוא אמר וחיבקתי את גופו והוא הרים את ראשי והפסקתי לבכות והוא נישק את דמעותי ואת שפתיי
"אפשר שתומר מחר יבוא לפה?"שאלתי את רועי והוא חייך
"אני ישלח לו הודעה בבוקר"הוא אמר והנהנתי
"אני אוהב אותך"הוא איר לי לפני שנרדמתי
"אני אוהבת אותך"אמרתי לו ונרדמתי על כתפו והוא כיסה אותי בשמיכה
********
מ'לודיייייי'צרחו לי בראש וקמתי עצבנית
"מהההההה"צעקתי בקול ושמעתי ריצות
'רועי אמר שאסור להיכנס לחדר שלו אז אני מעירה אותך מהחדררר'היא שידרה לי והדלת נפתחה ורועי נכנס
"מה קרה?"הוא שאל
"ביאטריס עשתה לי השקמה"אמרתי ונאנחתי קמה מהמיטה שלו ויוצאת מהחדר כשהוא מנשק את שפתי וצובט את התחת שלי
"אתה רוצה מכות?"שאלתי
"הייתי שמח אבל אני באמצע שיחה,אם יש משהו חשוב אני במשרד"הוא אמר והנהנתי
"אתה עם בר?"שאלתי והוא הנהן ואז נישק את שפתי ועלה לקומה ה3 שזה המשרד שלו
"מה ביאטריס מההההה"צעקתי בעייפות ונשכבתי במיטה שלי לידה
"סורי שצרחתי חזק😂😂😂"היא אמרה לא מפסיקה לצחוק
"השקמה ממש"אמרתי
"אני יתלבש ונלך לאכול"אמרתי לה והיא הנהנה
"אני יחכה לך בסלון"היא אמרה וירדה למטה
שמתי טרנינג של אדידס וגופייה צמודה של אדידס וצחצחתי וירדתי למטה
"מיה"צעקתי והיא רצה אלי מהקומה ה3
"מה עשית שם?"שאלתי אותה והיא נבחה וירדנו למטה וישבנו בשולחן והתחלנו לאכול
******
כעבור שלוש שעות.
"אני משועממת"אמרתי כשישבתי על הספה עם ביאטריס וראינו סרט
"אח שלך בדרך"פתאום שמעתי את רועי והסתובבתי רואה את בר נועם ורועי יורדים למטה
"הכל טוב?"שאלתי והוא הנהן ונישק את המצח שלי ובר נישק את ביאטריס על השפתיים והיא כמוני הסתגלה עליהם במבט חושד
"הכל טוב?"היא שאלה את בר והוא הנהן אליה ונועם נישק את הלחי שלי והתקדם לדלת
"יש לי אישה בביייתתתתת"נועם צעק ויצא וצחקנו
"אני חושב שאנחנו נלך"בר אמר וביאטריס קמה
"אני יחליף בגדים"היא אמרה
"את יכולה לקחת משלי"אמרתי לה לפני שהיא עלתה והיא הנהנה
"האוטו שלך עם דלק?"רועי שאל את בר והוא הנהן
"תזכור תתאריך"הוא אמר לו והסתכלתי על שניהם מבולבלת ורועי נישק את שפתיי ומיה קפצה עליו
"זוזי כבר ינדחפת"אמרתי לה בכעס והורדתי אותה מהספה והוא הרים אותה על הידיים והיא ליקקה אותו
"תומרררר"צעקתי וקפצתי עליו כשהוא נכנס בדלת ולא שיחרתי אותו והואחיבק אותי
"מה שלום הזאבה הקטנה שלי?"הוא שאל וחיבקתי אתו מסרבת לשחרר
"מלודי אני חושב שהוא צריך לנשום"רועי אמר ובר גיחך
"שלא ינשום"אמרתי לא משחררת ונישקתי אתהלחי שלו מלא פעמים
"התגעגעתי אלייך"אמרתי והוא חייך ונישק את הלחי שלי והניח אותי על הרצפה
"שלום יפייפיה שלי"הוא אמר לי וחיבק את רועי ואת בר
"לא ראינו אותך הרבה זמן"תומר אמר לבר והוא גיחך
"הייתי בסביבה"בר אמר וצחק
"טוב אנחנו נזוז"הוא אמר וביאטריס ירדה עם גופייה וגינס והתקדמה אלי
"ביי תבואו לבקר"אמרתי לה והתחבקנו והיא לחצה את ידו של רועי ויצאה ובר חיבק אותי ולחץ את ידו של רועי ואת של תומר ויצא
"אז למה הייתי צריך לעזוב את האישה הקטנה שלי כדי לבוא לאחות הקטנה שלי?" הוא שאל
"כי לא ראית את אחותך כמעט חודשיים והיא מתחתנת עוד שבועיים"אמרתי בכעס מזוייף
"אני פה לחצי שעה קטנה. מה באלך לעשות"הוא שאל
"אז תלך אם אתה ממהר אתה לא עושה לי טובה שאתה בא לפה"אמרתי בכעס ועליתי לחדר טורקת את הדלת
"היא צודקת אחי לאן אתה ממהר?"שמעתי את רועי שואל אותו
"יש לי אישה בהריון אחי מה אני יכול לעשות?"הוא שאל
"יש לך אישה והיא בהריון ואני לא יודעת את זה?"צעקתחי מחדרי בכעס וירדתי למטה מעיפה את ידי ורועי תפס אותה ברגע האחרון מושך אותי אליו ומרחיק אותי מתומר
"אתה האח הכי חרא שיכלתי לבקש בחיים" צעקתי עליו והוא נאנח
"זה לא ככה מלודי תקשיבי"הוא אמר
"לך "קטעתי אותו
"מלו"הוא אמר
"לך"קטעתי אותו בצעקה ורועי חיבק את מותניי ומשך אותי אליו ותומר יצא בכעס מהבית כשהוא בועט בדלת
"אני שונאת אותו"אמרתי בבכי. למה אני בכיינית כל כך?
"מה יש מאמי? היו לו עיניינים אחרים. כמובן זה לא מצדיק את זה שהוא לא סיפר לך אבל היו לו דברים לסדר"הוא אמר
"אתה ידעת מזה?"שאלתי והתרחקתי ממנו
"מה זה משנה עכשיו?"הוא שאל ותפס את ידי וזזתי ממנו
"ידעת או לא?"שאלתי והסתכלתי על עיניו והוא השפיל את מבטו וגיכחתי בזלזול והרמתי את עיני מסתכלת עליו
"ולחשוב שאמרנו בלי שקרים"אמרתי ויצאתי מהבית משנה צורה והוא רץ אחרי
"מלודי כנסי הביתה"הוא אמר
"מלודי"הוא אמר והשערים באו להיפתח
"סגרו"הוא צעק עליהם והם התחילו לסגור ותפסתי תנופה וקפצתי מעל החומה מתיישבת למעלה ומסתכלת עליו
"נו מלודי את לא צריכה לברוח כל הזמן" הוא אמר
'מי אמר משהו על לברוח?'שידרתי לו
'אז מה את עושה עכשיו?'הוא שידר לי
'מוציאה עצבים'אמרתי וקפצתי לצד השני של החומה והתחלתי לרוץ ליער
אחרי שעה הגעתי אליו והתיישבתי מתנשמת ונחה על הדשא
'גברת מלודי'שידרו לי וקמתי מהר מסתובבת
'אני בנגמין'הוא אמר
'אני מהשבט הצפוני'הוא אמר
'ומה רצונך?'שאלתי
'אני פה בשביל למסור לך הודעה'הוא אמר
'תתרחקי מילדו של אחיך. אישתו היא בת אדם ולא זאב. בנו מקולל'הוא אמר ונעלם.
מה לעזאזל?