''ליאם שכבתי עם אלכס'' אמרתי ממש בשקט, הוא היה בשקט ככה שלא יכולתי להישאר עם עיניים עצומות והסקרנות הרגה אותי אז פקחתי את עיניי.
ליאם הסתכל עליי, הוא שתק..
הוא רק בהה בי.
''אתה משקר או אומר את האמת?'' הוא שאל ונאנחתי.
''אני אומר את האמת'' אמרתי, לא רציתי להודות בזה אבל אין מה לעשות.. הוא צריך לדעת.
''ולמה.... למה אתה מספר לי?'' הוא שאל.
''כי... אני חייב... כי יצאתי בן זונה מטורף.. ומגיע לך לדעת את זה'' אמרתי וליאם נשען על הקיר ועצם את עיניו.
''אין לי מה להגיד לך'' ליאם אמר והסתכלתי עליו.
''אני ממש מצטער ליאם... אני ממש ממש ממש מצטער... אני אהיה כנה איתך.. למרות שהאלכוהול שלט בדם של שנינו.. אני הייתי מודע למה שעשיתי.. ידעתי שאתה תכעס.. כל הזמן ידעתי'' אמרתי.
''אני לא כועס עלייך'' ליאם אמר והסתכלתי עליו בפליאה.
''אתה לא?'' שאלתי מבולבל והוא הניד בראשו קלות.
''אני רק מאוכזב ממך ודיי פגוע'' הוא אמר בשקט... משום מה זה יותר גרוע מכועס. (הוא כמו אמא)
''סליחה'' אמרתי.
''אתה יודע? בחיים לא הייתי מנחש שתתקע לי כזה סכין בגב'' הוא אמר ושתקתי..
לא מצאתי מה להגיד.
''אני מעריך את זה שאתה עומד מולי וכנה איתי.. אבל... אני נאלץ להסכים עם השאר'' ליאם נאנח.
''מאיזו בחינה?'' שאלתי בבלבול. ''אתה באמת אגואיסט ואני ממש עצוב בשבילך לואי'' הוא אמר.
''עצוב בשבילי?'' לא הבנתי לאן השיחה הולכת פתאום. ''כן.. עצוב.. כי אני הייתי היחיד שנשאר לך וגם אותי איבדת.. אני מצטער ש.. הגעת למצב הזה.. אבל אתה דיי אשם בזה...'' ליאם אמר ועצמתי את עיניי..
שיט.
''איבדתי אותך אה?'' שאלתי באנחה. ''ציפית שאני אמשיך להיות איתך בסדר? אחרי שהלכת ושכבת עם הבחורה שאני אוהב? שאיבדתי באשמתך? נו באמת לואי'' ליאם אמר.
''סליחה'' אמרתי בשתיקה. ''תשמע לואי, אין לי מה להגיד לך ואין לי מושג מה אתה מנסה לעשות... אתה סוג של איבדת את כולנו.. כמובן שאם תצטרך משהו אנחנו לא נפנה לך עורף אבל... אני לא יודע כבר מה להגיד לך.. זה כאילו אתה מנסה שכולנו נעזוב אותך. כאילו אתה מנסה להרוס לעצמך את החיים'' ליאם אמר.
''ג'ף אמר לי את זה.. ג'ף אמר לי שאני איכשהו אצליח למצוא דרך לפגוע בך.. הכל היה לי מול העיניים'' אמרתי בעצב.
''צר לי בשבילך'' ליאם אמר. ''אז זהו? אני לבד בעולם?'' שאלתי והוא הנהן בצער.
''בגדת באמון שלי... מצטער לואי'' ליאם אמר בשקט והשפלתי את פניי, אני לא יכול אפילו להתווכח..
הוא צודק.
''סליחה'' אמרתי בעצב, ליאם התקרב אליי... ואז עבר אותי והלך משם.
שיט שיט שיט שיט שיט
שיט
מזל טוב לואי..נשארת לבד.
התיישבתי על הרצפה וקברתי את עצמי בתוך עצמי.
כל פעם מחדש אתה מוצא דרך אחרת לשבור שיא מבחינת החברים שלך.
''פשש אני מוריד בפנייך את הכובע'' קיריל הופיע. ''מה עכשיו?'' שאלתי באנחה את קיריל.
''מה אתה מנסה לעשות לואי? להרוג את עצמך?'' הוא שאל.
''כנראה'' אמרתי בעצב. ''למה אתה עושה את זה? איבדת את כולם'' קיריל אמר.
''אני לא התכוונתי'' אמרתי. ''ידעת שזה יפגע בליאם.. עשית את זה בכל זאת'' הוא אמר ונייל יצא גם למסדרון ומצא אותי על הרצפה.
''למה ליאם יצא מפה נסער ומנגב את העיניים שלו כאילו הוא בוכה?'' נייל שאל... הוא בכה בגללי?
''אתה מסתכל על הסיבה'' אמרתי בצער.
''גם בליאם הצלחת לפגוע? פשששש'' נייל אמר בהתרשמות צינית.
''נייל זה לא מתאים, גם ככה אני מרגיש כמו חרא'' אמרתי.
''בצדק, כל הכבוד לואי.. איבדת את כולנו.. אחלה דרך להמשיך בחיים'' הוא אמר.
''לא בחרתי בזה.. זה פשוט קרה'' אמרתי ונייל נאנח ושתק, שמעתי שהוא מתיישב על הרצפה מולי.
''אתה ממש מדאיג אותי לואי'' נייל אמר בעצב והסתכלתי עליו בפליאה.
''אל תעשה את זה עכשיו נייל, אריק אמר לי שאתה רוצה לעזוב את הלהקה, אל תעשה כאילו פתאום אכפת לך.. אתה יודע שלהקה זה הדבר היחיד שיש לי בעולם'' אמרתי בכעס.
''אתה פשוט לא מבין אה? היה לך הכל.. היו לך 4 חברים שהם היו כמו המשפחה שלך.. הלהקה הייתה דבר שולי.. נכון לעכשיו היא כל מה שנשאר לך.. אבל לפני זה היה לך גם משפחה'' נייל אמר.
''ונטשתם אותי... כי קצת קשה לי'' אמרתי ונייל גיחך.
''זה מדהים...א תה לא מוכן לקלוט את המציאות... אנחנו נטשנו אותך? לואי אתה שם לב לאיך שאתה פוגע בקרובים שלך? אתה פצצת לי את הצורה לואי!'' נייל אמר בטון תוקפני.
''אתם פשוט לא מבינים ש... שקשה לי'' אמרתי.
''זה שקשה לך לא נותן לך אישור לדרוך על כולם לואי.. אני מצטער שזה יצא ככה אבל אין מה לעשות.. איבדת הכל.. כולל את הלהקה כי הודעתי כבר לאריק שאני לא רוצה להיות בלהקה יותר'' נייל אמר והנדתי בראשי.
''אל תעזוב את הלהקה..'' אמרתי. ''למה לא? כדי להמשיך לסבול אותך? להיפגע ממך?'' הוא שאל.
''כי הלהקה הו היא החיים שלך... אני אעזוב את הלהקה.. עדיף לכם'' אמרתי בעצב ועצמתי את עיניי, אני לא רציתי לעזוב את הלהקה.. היא החיים שלי.. אבל בלי נייל אין להקה..
''לואי מה אתה עושה לעצמך? למה אתה כלכך מדרדר? לאן אתה מנסה להגיע?'' הוא שאל ושתקתי.
''אני לא יודע'' אמרתי.
''אתה מאושר ממה שנהיה ממך?'' הוא שאל והנדתי בראשי.
''איך נתת לעצמך לדרדר ככה? הסיגריות.... האלכוהול.... הכל'' הוא אמר.
''חפשתי דרכים להשתחרר...'' אמרתי.
''אני לא מבין אותך...זה כאילו אתה מחפש בכוח לריב עם כולם.. לאבד את כולם..'' הוא אמר ושתקתי.
''אתה באמת התחלת עם סמים'' הוא אמר, לא שאל והסתכלתי עליו בפליאה, איך הוא יודע? ליאם סיפר לו?
''מאיפה אתה....?'' שאלתי בהיסוס. ''אני מכיר אותך טוב לואי, יותר מידי טוב... אני שמתי לב שהתחלת לקחת סמים.. פשוט זה כבר היה אבוד לעצור אותך'' נייל אמר והסתכלתי עליו בהלם.. הוא יודע כל הזמן הזה שאני לוקח סמים והוא לא אמר כלום.
''ידעת שאני לוקח סמים ואפילו לא ניסית לעצור אותי? ואתה קורא לעצמך חבר?'' שאלתי בגיחוך ונייל הסתכל עליי בהלם.
''אתה משהו לא יאמן לואי! אתה אשכרה חושב רק על עצמך! אתה החלטת להתחיל לקחת את הסמים, אתה בחור בוגר בשביל לבחור את ההחלטות שלך! ציפית שאני אגיד לך משהו? אתה ידעת מהתחלת שזה טעות.. לא הייתי צריך להגיד כלום'' הוא אמר בכעס.
''אתה שמת לב לכל ההידרדרות שלי ולא יכולת להגיד כלום?'' שאלתי בהלם.
''שמע לואי..ברגע שגיליתי עלייך ועל ג'ף ישר אמרתי לך שזה טעות ענקית... הלילה עם זאין בכלל לא נושא לדיבור.. לאן אתה רוצה להגיע לואי?'' נייל שאל.
''הגעתי גם לליאם'' אמרתי בעצב ונייל הפעם הסתכל עליי מבולבל.
''ללי?'' הוא שאל. ''באחד הימים... אני... פשוט נישקתי אותו'' אמרתי.
''והוא זרם? הוא הומו גם?'' נייל שאל והנדתי בראשי.
''הוא זז מיד.. הסביר לי שזה לא לעניין'' אמרתי ונייל גיחך.. אוקי.. למה הוא גיחך?
''אני אשכרה היחיד שלא ניסית לנשק? היחיד שלא חשקת בו איכשהו אה?'' נייל שאל בגיחוך ולא עניתי אפילו.
''עזוב... פשוט.... אל תעזוב את הלהקה נייל'' אמרתי.
''למה לא? כדי להמשיך לסבול אותך? כדי שכולם ימשיכו לסבול אותך?'' הוא שאל.
''אני אעזוב אם אתה רוצה.... פשוט אל תעזוב אתה'' אמרתי ונייל הניד בראשו.
''אל תעזוב את הלהקה, היא לא תהיה אותו דבר בלעדייך... קח לך את הזמן שלך לבד לואי.. בכל מקרה אתה לבד'' נייל אמר וקם מהרצפה.
''לך תזדיין'' אמרתי לנייל. ''באמת הופתעתי שלא ניסית לריב איתי הפעם.. אתה כלכך אתה לואי'' נייל אמר והסתכל בי בגיחוך.
''שיהיו לך חיים נפלאים'' נייל אמר והלך משם... לעזאזל לואי.
חזרתי לבית שלי ברגל, גיליתי ששכחתי לקחת את הארנק.. מפתיע.
אני צריך לשכוח הכל... אני צריך לעבור כבר את התקופה הזאת.. לסיים את הסיוט הזה.
לקחתי בקבוק וודקה חדש והתחלתי לשתות אותו.. זה לא עוזר.. אני יודע שזה לא עוזר.
אני צריך משהו אחר..
אני יודע גם מה אני צריך.
אבל ליאם לא מאפשר לי... הוא יכעס עליי.
בעצם הוא עכשיו כבר כועס עליי, זה אומר שאני יכול לעשות מה שאני רוצה!
ליאם על הזין שלי! הוא אמר שהוא לא ינטוש אותי והוא נטש אותי!
אני צריך את וזה ואני זקוק לזה.
יצאתי מהבית שוב ביחד עם הבקבוק שעוד לא סיימתי והתחלתי לצעוד לכיוון המועדון שם אני קונה את הסמים שלי.
אחרי הליכה שלדעתי לקחה לי נצח הגעתי למועדון.
''באת לשלם?'' שאל הבחור שהוא נראלי המנהיג של החבורה.
''אני אשלם לכם.. אני מבטיח.. אני צריך עוד מנה עכשיו'' אמרתי.
''הרבה זמן לא היית כאן, הבטחת שתשלם, למה נראה לך שאתה תחזור ככה פתאום לא תביא לנו כסף ותיקח עוד?'' הוא שאל.
''חבר שלי לא נתן לי להגיע לפה.. אבל נמאס לי מחבר שלי, אני זקוק למנה הזאת!'' אמרתי.
''אתה חייב לנו מספיק כסף לואי, אתה בטוח שיש לך איך לשלם?'' בחור אחר שאל.
''אני מפורסם, אני עשיר.. מה נראה לך?'' שאלתי והם הסתכלו אחד על השני.
''כדי לך מאוד לשלם לנו בקרוב'' הוא אמר. ''אז אני יכול לקנות סמים?'' שאלתי והם הנהנו.
''אני רוצה את כל מה שיש לכם, יש לי תקופה קשה אני זקוק לסמים האלה'' אמרתי.
''יש לנו הרבה היום, לא יהיה לך מספיק לשלם על הכל'' אחד מהם אמר.
''אני עשיר, אם לא מיליונר... אל תדאגו למצב הכספי שלי.. פשוט תביאו לי הכל'' אמרתי.
''אנחנו מלווים אותך עכשיו לכספומט הקרוב, תוציא לנו את הסכום המירבי שאתה יכול להוציא היום, אנחנו רואים לראות שיש לך כסף'' הוא אמר.
''אוקי..כמה כל מה שיש לכם היום יוצא?'' שאלתי. ''100,000 דולר'' הוא אמר והסתכלתי עליו בהלם.....
''אוקי'' אמרתי והם ארגנו לי את כל מה שהם הצליחו לספק
''תשתמש בזה בתבונה, זה הרבה חומר..הלוואי ולי היה מספיק כסף לקנות את כל זה'' בחור אחר אמר והנהנתי.
''בואו'' כל החבורה ליוותה אותי ביחד איתם לכיוון הכספומט הקרוב.
הכנסתי את הכרטיס אשראי שלי לתוך המכונית והוצאתי 2000 דולר, זה כל מה שאפשר.
''קחו'' אמרתי ולקחתי את הפתקית של החשבונית. ''כמה נשאר לך בחשבון?'' שאל הסוג של המנהיג שלהם.
''יש לי מספיק כסף'' אמרתי וקימטתי את הדף ודחפתי לכיס שלי.
''נלווה אותך גם לבית שלך כי עם כמות כזאת של סמים יכולים לרצוח אותך רק בשבילם'' הוא אמר והנהנתי, כל החבורה הזאת ליוותה אותי לבית שלי, דיי לא אהבתי את הרעיון שהם רואים איפה אני גר..אבל הם צודקים.
''זהו זה, כאן זה הבית'' אמרתי וניגשתי לדלת עם השקית השחורה והגדולה שלי.
''תזכור לואי, אתה חייב לשלם לנו!'' הוא אמר והנהנתי, נכנסתי לבית שלי ונשכבתי על הספה.
למה אתה מחכה לואי? יש לך פאקינג סמים!!
סידרתי לי שורה מאורגנת על נייר קטן ולקחתי קש, הסנפתי הכל בשאיפה אחת.
אוי זה חומר טוב!
לקחתי חשיש והתחלתי לגלגל בתוך נייר והדלקתי את הג'וינט...אדיר!!
זיינתי את הבחורה של היום על הקיר, היא צרחה כמו משוגעת. אחרי שהיא גמרה כמה פעמים העפתי אותה מהבית שלי והדלקתי את הג'וינט שגילגלתי לעצמי.
פאק פאק פאק פאק!!!!
מה עובר עלייך לואי?!?! פאק!
''פשש לואי, המצב שלך..נפלא!'' קיריל הופיע פתאום, בדיוק איך שהג'וינט נגמר.
''מה אתה רוצה?'' שאלתי.
''מה עובר עלייך? תראה את עצמך'' הוא אמר ועשיתי לו זין.
''נפלת על השכל... השתגעת לחלוטין'' קיריל אמר.
''לך תזדיין'' אמרתי וחיפשתי בשקית משהו נוסף לעשן.
''איפה חברים שלך לואי?'' קיריל שאל. ''נטשו אותי'' אמרתי. ''נטשו אותך או אתה נטשת אותם?'' קיריל שאל ונעלם, למה הוא תמיד הורס את הכיף?
''מתי תשלם לנו לואי?'' הבחור שאל. ''אני מבטיח לשלם לכם'' אמרתי, הם היו בבית שלי... כולם.
''מתי? אתה כל פעם מחדש דוחה את זה... מתי תשלם? אנחנו רוצים לראות כסף'' הוא אמר.
''אני אשלם, מבטיח'' אמרתי והם התקרבו אליי יותר, אני הלכתי אחורה עד שנכנסתי בקיר מאחוריי.
''אתה תשלם, זה בטוח'' אמר בחור אחד ושפשף את אגרופו... אוי לא.
''ורק בשביל לוודא שאתה לשלם.. נסביר לך מה נעשה לך אם לא תשלם'' הוא אמר והוריד לפרצופי אגרוף כואב וכל האוויר בגוף שלי השתחרר.
בחור אחר העיף אגרוף לבטן שלי ונפלתי על רגליי, הם המשיכו..הם חבטו בי, בעטו בי, הכו אותי בעוצמה.
צעקותיי לעזרה ורחמים לא עזרו, הח'ברה האלה פירקו את גופי לגורמים.
טאם
טאם
טאם
הייי *מנופפת לכולם*
אני חיה, אם דאגתם..
העבודה הרסה את חיי החברה שלי וכתוצאה מזה את קצת העדכונים שלי, אז סליחה שחיכיתם כלכך הרבה..
אגב, זוכרים שדברנו על פרודוקטיביות? סיימתי משהו כמה 11 ציורים ביום שבת.. (כולל אחד לתחרות, בתקווה שאזכה)
אני אנסה לעדכן בערב כי היום אני יוצאת מהעבודה מוקדם, כלומר בסביבות 7 בערב (רק 12 שעות היום, ווהוו)
זהו, ביי