"אבל אני מפחדת" היא אמרה בשקט.
"אני יודע אבל אני מבטיח שאף אחד לא יגע בך עד שנגיע הביתה. " אמרתי לה בשקט.
היא חייכה עם דמעות בעיניים ויצאנו לאוטו.
" בוא עמית " אמרתי לו שהוא מקלל אותו תוך כדי שהשוטרים אוזקים אותו.
**נקודת מבט עמית*.
ישבתי באוטו וסרקתי כל פינה בגופה וראיתי איך היא מסתגרת בתוך עצמה וכולה סימנים כחולים, היא לא יכלה שיגעו בה.
היה בא לי כל כך לחבק אותה חזק ולהגיד לה שכל בסדר אבל לא יכולתי, לא הייתי מסוגל ידעתי שזה רק יכאיב לה יותר.
הגענו הביתה וכולם קמו אליה אבל היא התרחקה ישר מכולם.
"הוא אנס אותה " אמרתי לכולם והיא השפילה ראש, לא יכולתי יותר פשוט הלכתי למטבח לא מסוגל לראות אותה ככה.
" עמית" שמעתי קול מאחורי אומר, זה היה הקול שלה, זה שלא שמעתי כבר יומיים ויותר.
"הי" אמרתי לה בשקט.
"הי, " היא אמרה בשקט ועצמה את עיניה.
"אני כל כך רוצה לחבק אותך עכשיו" היא אמרה והלב שלי דהר.
"אז תעשי את זה! " אמרתי.
" אני לא מסוגלת " היא אמרה בקול רועד, כאב לי כל כך לשמוע את זה.
היא אמרה את זה ואחרי כמה שניות הלכה.
הרגשתי שדמעה עומדת ליפול לי, אך לא נתתי לה ליפול.
נ.מ יאן
לא יכולתי לעמוד שם בלי יכולת להגיד לאף אחד כלום, בלי לעשות כלום מרוב פחד, לחזור להרגשה שהייתה לי שם.
פשוט הלכתי לעמית, הוא היחיד שעיניין אותי מכולם, אני פשוט לא הולכת להתכחש לרגשות שלי יותר,
"עמית " אמרתי בשקט, הדבר היחיד שרציתי זה שהוא לא יוותר לי, שהוא יקפוץ עליי בנשיקה סוחפת שלא תיגמר.
" הי" הוא אמר בלחש כדי שלא אשמע את הקול השבור שיש לו.
"הי" עניתי בשקט.
"אני כל כך רוצה לחבק אותך עכשיו" אמרתי בלי חשש, ידעתי שהוא מרגיש אליי אותו הדבר, פשוט ידעתי.
"אז תעשי את זה! " הוא אמר ברצון שאני יעשה את זה.
" אני לא מסוגלת" אמרתי מיואשת מעצמי, פשוט לא יכולתי להתמודד עם זה.
לא יכולתי פשוט הלכתי משם..