במשך כך הערב ליקקתי את שפתיי כדי לנסות לגרום להם להפסיק לעקצץ. עדיין הרגשתי את שפתיו על שלי.
תפסיקי ללקק את השפתיים אלא אם כן את רוצה שאני ארטיב לך אותם. את רוצה?
הוא שלח.
הסתכלתי על הבר המאולתר.
הוא ישב שם ושתה משקה כהה מכוס נמוכה ורחבה.
סטוקר.
שלחתי לו בחזרה.
הוא הסתכל על הנייד שלו וגיחך.
גיחכתי גם אני וחזרתי לעבוד.
רוב הערב עבר נחמד.
אני וג׳ייסון החלפנו מבטים והודעות עוקצניות.
מדי פעם בחורות באו לפלרטט איתו אך הוא נפנף אותן ברכות.
מתי את מסיימת לעבוד? אני מת לישון.
הוא שלח כשרק כמות אנשים מצומצת נשארה במגרש.
זה בסדר, אתה יכול ללכת אני אסתדר.
נראלך שאני משאיר אותך עם כל החרמנים האלה?!?!
גיחכתי והכנסתי את הטלפון בין המכנס לבטני.
״נו עכשיו רציני, יש לי משחק היום.״ הוא הופיע לידי.
״ג׳ייסון אמרתי לך, אני חייבת להישאר עד אחרון האנשים. המקום מחייב.״ משכתי בכתפיי.
״כבר ארבע וחצי בבוקר! אין להם בית?!״ הוא אמר בכעס.
״טוב, אם אני נשאר, את תבואי למשחק שלי?״ הוא הרים את גבותיו.
״אבל אתה יכול ללכ,״
״אני יודע שאת רוצה שאני אשאר. נו, את באה או כן?״ הוא קטע את דבריי.
״אתה יכול לשכור את שירותיי כצלמת אם אתה רוצה.״
״אני דווקא חשבתי לשכור את שירותייך למטרות אחרות.״ הוא הרים גבה אחת בחיוך תחמני.
״אתה יודע, לרמוז שאני זונה זה לא ממש דרך טובה להתחיל איתי.״
״אז את רוצה שאני אתחיל איתך?״ גלגלתי את עיניי.
״טוב נו, כמה את לוקחת לשעה?״
חבטתי על חזו ופערתי את עיניי.
״כצלמת! כצלמת!״ הוא צחק והרים את ידיו כחף מפשע.
״מפגר.״
----------------
״היי בובי.״ שמעתי את קולה הרך של אחותי הגדולה.
״היי נעמ.״ קראתי לה בשם החיבה שלה.
״תגידי, מה צריך ללבוש למשחק כדורסל?״
שאלתי אותה ונשכבתי על המיטה.
נעמי בהחלטה הייתה האופנתית מבינינו. היא תמיד הייתה לבושה בטוב טעם ורוב הארון שלי היה מורכב מבגדים שקניתי איתה.
"משחק כדורסל? לא ידעתי שאת בקטע."
"אני לא. ג'ייסון נואל הזמין אותי לצלם שם ו..."
"ואוו ואוו, עצרי שניה. אמרת ג'ייסון נואל?" היא שאלה.
"מה עם ג'ייסון נואל?" שמעתי קול מעומעם מהצד שלה.
"ג'ייסון נואל הזמין את אלינור לצלם במשחק." היא אמרה לו.
"מה? תביאי לי אותה." בן אמר והטלפון צרם.
הגברים אצלנו במשפחה די מטורפים על הבוסטון סלטיקס, הקבוצה בה ג'ייסון משחק.
"אלינור. חזרי שנית. ג'ייסון נואל דיבר איתך?" הוא שאל.
"כן."
"איתך אישית? ג'ייסון נואל הכדורסלן?" הוא שאל שוב.
"כן."
"את בטוחה?" הוא שאל. שוב.
"כן. אתה מכיר עוד מישהו שנראה כמוהו?" גלגלתי את עיניי.
"אין מצב. הוא חתיך בטירוף." נעמי אמרה.
"סליחה?" בן שאל.
"אתה יותר מאמי. אתה יותר." היא אמרה לו.
צחקתי קצת ולאחר מכן נעמי הייתה שוב על הקו.
"אז, הוא באמת חתיך הג'ייסון הזה." היא אמרה.
"כן. הוא ממש חתיך." אישרתי את דבריה.
"אז הולך משהו ביניכם?"
"לא נראה לי. זה לא משנה. בקיצור, מה אני צריכה ללבוש?"
"אם זה לא היה משנה, לא היית מתייעצת איתי."
"שתקי מפגרת. אף פעם לא הייתי במשחק כדורסל."
"מה את לוקחת ללב? תלבשי את הג'ינס השחור עם הקרעים בברכיים, והחולצת טישרט לבנה הרחבה, והג'קט ג'ינס, אבל לא ההוא עם הנקודות. ונראה לי שאת האדידס סופרסטאר." היא פירטה לי בפרטי פרטים את הלבוש שלי לשעות הקרובות.
"אוקיי. ולעשות קוקו או להשאיר פזור?" שאלתי אותה בזמן שפתחתי את הארון והוצאתי את הבגדים שהיא מנתה.
"תעשי קוקו. ואת הבננה הקטנה שאת עושה תמיד."
"טוב תודה אחות." אמרתי לה.
"בכיף בוב." היא אמרה וניתקה.
נכנסתי להתקלח ולאחר מכן ייבשתי את השיער שלי בפן.
לבשתי את הבגדים שהכנתי עוד מקודם ומרחתי מייקאפ ושפתון.
לא היה לי מושג למה השקעתי ככה. אנימניחה שרציתי שהוא ישים לב אליי. שזה פשוט מטופש.
-הבן אדם הכי מושלם עלי האדמות
בואי מוקדם יותר ואני אביא לך כרטיס מעבר.
אוקיי.
שלחתי לו בחזרה ופניתי לאסוף את שיערי הגלי.
לאחר שווידאתי מול המראה שהכל מונח במקומו, יצאתי מביתי כשהמצלמה על כתפי והטלפון שלי בידי.
הנחתי את הארנק בתוך התיק של המצלמה כדי שלא אצטרך להיסחב איתו.
אני פה.
סימסתי לג'ייסון כשחניתי באחד מהמקומות הבודדים שנותרו פנויים.
התורים היו כל כך ארוכים שלא יכולתי לראות את דלת הכניסה.
צלצול טלפון.
"איפה את?" ג'ייסון שאל אותי.
"בתור השני."
"מה את מפגרת? עד שתיכנסי יתחיל המשחק. בואי לדלת." הוא אמר וניתק.
עקבתי אחר הוראותיו ועקפתי את כל התור כאשר אנשים צועקים עליי ומתלוננים.
"סליחה גברת תחכי בבקשה בתור." אמר לי הכרטיסן.
באתי לפצות את פי כשג'ייסון הופיע מאחוריו.
"זה בסדר היא איתי."
נכנסתי כשמאחוריי אנשים הוציאו טלפונים וניסו לצלם אותו.
הוא חיבק אותי וקבר את ראשו בצווארי.
"את לא יכולה להיות עם שיער אסוף לידי אלינור." הוא לחש.
"אתה לא אמור להיות בחדר הלבשה ולהירגע או משהו כזה?" גיחכתי כדי להפיג את המבוכה.
"רציתי לראות אותך לפני המשחק. זה מה שמרגיע אותי." הוא חייך אליי.
גלגלתי את עיניי אך לא יכולתי שלא לחייך.
"בראד!" ג'ייסון קרא למישהו שעמד עם חליפה ודיבר עם אחד השחקנים בפתחה של דלת ההלבשה כשהתקדמנו פנימה.
האיש טפח על שכמו של השחקן והוא נכנס חזרה לחדר ההלבשה.
"בראד, אלינור." הוא הכיר בינינו.
"היי." חייכתי חיוך גדול. רושם ראשוני תמיד היה לי חשוב.
"זאת הבחורה?" הוא שאל את ג'קסון והניח את ידיו על מותניו.
ג'ייסון הנהנן ובראד בחן אותי.
"בראד." ג'ייסון אמר לו במבט מזהיר.
"בסדר. שתיגש לג'רי. הוא יסדיר איתה פרטים. אתה, כנס פנימה." הוא הצביע על ג'ייסון ונכנס גם כן אל חדר ההלבשה.
"בואי." ג'ייסון שם את ידו על גבי והוביל אותי למגרש.
"אתה צריך ללכת. זה בסדר אני יכולה להסתדר לבד." אמרתי לו.
"את יודעת נגד מי אנחנו משחקים?" הוא הרים גבה.
"אממ, לא." אמרתי לאחר השתהות קצרה.
"בדיוק. אני לא משאיר אותך פה לבד."
"ג'רי." הוא אמר לבחור עגלגל ומקריח שעמד בשולי המגרש.
"נואל. למה אתה לא בחדר הלבשה עדיין?" הוא התכוון לנזוף בו אך ראו שהוא לא באמת התכוון לכך.
"אני עכשיו הולך. ג'רי זאת אלינור. הצלמת." הוא הכיר בינינו.
"היי מתוקה." הוא לחץ את ידי.
"את תסתדרי?" ג'ייסון לחש לי.
הנהנתי בחיוך קטן כדי להרגיע אותו.
"אוקיי. נתראה בסוף המשחק." הוא נשק ללחיי והלך.
"מה, אתם ביחד?" ג'רי שאל אותי.
"לא לא, ממש לא." מיהרתי לנענע בראשי.
"אוקיי." הוא חייך אליי.
הלכתי איתו אל תיק המסמכים שלו וסידרנו כמה דברים לגבי העבודה והשכר שלי. מסתבר שג'ייסון אירגן שאני אהיה הצלמת הקבועה שלהם ונאלצתי לחתום על חוזה שמחייב אותי לבוא לכל משחק. מה שאומר שאני עושה המון כסף. המון.
התיישבתי בכיסא ששמור לי והמשחק התחיל.
השתדלתי לצלם את הקבוצה הנכונה וגם את המאמן והאוהדים.
יחסית למשחק הכדורסל הראשון שלי אני חושבת שעשיתי עבודה לא רעה.
ג'ייסון כל המשחק העיף אליי מבטים ואני דאגתי להחזיר לו בקריצות מעודדות, חיוכים ותמונות. שכמובן יצאו יפות כל הזמן.
כל פעם שהוא קלע סל ליבי קפץ משמחה וחיוכי גדל.
לא הייתי כל כך מופתעת כשנותרו חמש שניות לסוף והבוסטון סלטיקס היו ביתרון ג'ייסון עמד על קו השלשה ושניה לפני שזרק, הוא הסתכל עליי וקרץ. כאילו אומר, הסל הזה בשבילך. לחיי האדימו ואני השתדלתי להתרכז בתמונה שניסיתי לצלם.
המשחק נגמר וכל הקהל צהל כשבוסטון ניצחו.
ג'ייסון הקיף את המגרש ואז רץ אליי וחיבק אותי כשהוא מרים אותי מעל הרצפה.
"איכס אתה רטוב!" צעקתי עליו וצחקתי.
הוא תפס את לחיי ונישק את לחיי בחוזקה. לאחר מכן הוא רץ וכרע ברך באמצע המגרש עם כל הקבוצה.
בראד מלמל כמה דברים ולאחר מכן סימן צלב על גופו וכך גם כל הקבוצה.
הם רצו אל חדר ההלבשה ואני צילמתי עוד כמה תמונות של ההנהלה והקהל ואז הכנסתי את המצלמה לתיק בזמן שהמגרש התרוקן לו די מהר.
עניתי לכמה הודעות בטלפון שלי כשג'ייסון חצה את המגרש לעברי.
"מזל טוב!" צהלתי והלכתי לכיוונו כשהמצלמה תלויה על כתפי.
עליתי על אצבעותיי וכרכתי את ידיי סביב צווארו בחיבוק חם.
"או. עכשיו אפשר לחבק אותך." הקנטתי אותו.
הוא ציחקק.
"יאללה את באה? אני מת מרעב." הוא שאל אותי והעביר יד בשיער הדבש שלו.
״באה לאן?״ כיווצתי את גבותיי.
״לאכול.״ הוא אמר כלא מבין מה אני שואלת בכלל.
״אמממ, טוב.״ משכתי בכתפיי והתקדמנו אל עבר היציאה.
״מה את עושה?״ הוא שאל כשהלכתי למכונית שלי שעכשיו עמדה כמעט לבדה במגרש חניה.
״אמממ, לאוטו שלי.״ הצבעתי על ברטה.
״בואי ימשוגעת. אני אקפיץ אותך לפה בסוף.״ כיווצתי את גבותיי אך בכל זאת נכנסתי למכונית ספורט האהובה עליי.
״ותפסיקי להגיד אמממ כל הזמן. באלי להשתיק אותך. ולא בדרך מילולית.״ הוא הסתכל עליי ושוב עינו התכהו. לא ידעתי שעיניים כאלה שחורות יכולות להתכהות עוד יותר אבל, ג׳ייסון נואל יכול הכל.
״אתה חייב להפסיק לזרוק לי הערות מיניות. אני עוד אחשוב שאתה רוצה אותי.״ גיכחתי.
״רגע. את לא חושבת שאני רוצה אותך?״ הוא עצר בצד הכביש.
״אתה יכול להשיג כל בחורה שרק תחשוב עליה. יצאת עם דוגמניות של ויקטוריה סיקרט. מה אתה צריך אותי.״ עכשיו הסתכלתי עליו. פניו שילבו בלבול ותדהמה.
״אלי, אני באמת לא מבין אותך. את האישה הכי יפה שראיתי. לא משנה עם איזה דוגמנית יצאתי או עם איזה שחקנית אני אצא. את תמיד תהיי האישה הכי יפה בעולם.״ עיניו התרוצצו בין שפתיי לעיניי.
״טוב תסע, התחלתי להיות רעבה.״ חייכתי חיוך קטן והסתכלתי על הכביש. זו הפעם הראשונה שהוא קרא לי אלי.
הוא גיחך וחייך חיוך צידי.
״אוי אלינור, את הולכת לעשות לי חיים קשים מה?״ הוא נאנח.
״אין לך מושג עד כמה.״