כולם אלייך באים ומביעים הערכה,
אומרים שאוהבים אותך,
אין כמוך בעולם.
מחבקים ומנשקים,
צוחקים ומחייכים,
הרי את מושלמת, ללא פגמים.
את נהדרת, ממש מדהימה,
חושבת שאת מיוחדת,
שאת אחת ויחידה.
לא מבינה מה השאר רואים,
רואים מלאך,
בעוד אני רואה מפלצת מבפנים.
מנסה להתחבר עימה,
אך רק נפגעת,
אולי עדיף שאתרחק שוב פעם.
מחייכת ומצחקקת,
עם מסכה חסרת רגשות,
אך את שוב תוקפת, קורעת נפשות.
לא מבינה מה לא בסדר באחרים,
שרואים אופי יפהפה,
בעוד אני רואה חור שחור השואב את נשמתי.