לוסי-
"אני לא אוהב אותך." סטיב פלט מפיו והרגשה כבדה נפלה עליי, ליבי נצבט בגלל מילותיו. זה מוזר איך ארבע מילים הצליחו לגרום לכאב בחזה שלי. תחושה ריקנית חלחלה לתוכי.
חשבתי שהוא אוהב אותי, כל המגע שלו, המילים שלו.. בשביל מה זה היה אם הוא לא אוהב אותי?
"בוניטה זה יותר מזה, אני לא אוהב אותך אלא מאוהב בך." כיווצתי את גבותיי בבלבול, "למה אתה מתכוון?" שאלתי בתהייה. אני לא יודעת בדיוק את המשמעות של מאוהב.
"אני יכול להגיד לך שאני אוהב את המשפחה שלי, את העבודה שלי אבל אותך בוניטה? אני מאוהב בך, רק בך. אהבה זאת מילה חלשה בנוגע למה שאני מרגיש אלייך." העיניים היוקדות מאהבה של סטיב שרפו אותי, "את צדקת כשאמרת שתהיי האובססיה שלי." הגוף שלי התלהט מהחום שבעיניו של סטיב, בקצב הזה אני אצטרך להתקלח שוב.
"אני לא אמרתי שאהיה האובססיה שלך," מלמלתי והוא קם, הרמתי את ראשי כשהוא התנשא מעליי באמצעות הגובה שלו. "אבל כן אפשר להחליף אובססיה אחת באובססיה אחרת." הוא ציטט בדיוק את מה שאמרתי לו כאילו הוא חשב על המילים שלי למשך הרבה זמן.
סטיב עמד מולי וקמתי מהכיסא, אני יכולה להריח את ריח הבוס שלו, את הגבריות שנוטפת ממנו. הוא שם את היד שלו על הגב שלי והצמיד אותי לחזה החשוף שלו, החזה שלו עלה וירד והרגשתי את דפיקות הלב שלו.
"איך אתה זוכר אחד לאחד את מה שאמרתי לך?" קולי היה יציב ולא רועד כמו שהלב שלי רוטט בגופי. "כי המילה הזאת אובססיה.. התמכרות יתר למשהו מסויים. אני התמכרתי לטעם שלך, לנוכחות שלך, התמכרתי אלייך." לא יכולתי להתעלם מזה שהוא דחף את ההגדרה המילונית לאובססיה בדבריו.
לא יכולתי לרסן את החיוך שלי יותר, חייכתי וחיבקתי את הבוס החסר טאקט שלי, שריריו התקשחו תחת גופי ולפני שהוא הצליח לעטוף אותי בחיבוק משלו ניתקתי את המגע בינינו והבטתי בסטיב.
נתתי לו מכה בבטן ונעצתי בו את עיניי, "אתה הבהלת אותי דפוק." הוא גיחך בתגובה לזעם שלי, מי מתחיל להודות באהבתו עם משפט של אני לא אוהב אותך?
“באמת חשבת שאני אגיד שאני לא אוהב אותך?" הרהרתי על השאלה שלו, לא היה לי ספק שהוא יגיד לי שהוא אוהב אותי כך שכשהוא פתח בנאום שלו במילים 'אני לא אוהב אותך.' אני הופתעתי.
סטיב לקח את ההרהור שלי כתשובה חיובית, הוא הניח את ידו מתחת לסנטרי ותפס את הלחיים שלי, הוא גרם לי להביט בעיניים הרציניות שלו. "אני רציני בוניטה, אני אובססיבי אלייך. ההיגיון שלפיו אני הולך אחריו שנים התנפץ לרסיסים כשהכרתי אותך. אני אחצה כל גבול בשבילך ולא אתן לך להיפגע מאנשים." האצבעו שלו רפרפה מעל השפתיים שלי.
"אתה החנון הכי סקסי ומפחיד שהכרתי." לא יכולתי לעצור את הפה שלי מלפלוט את זה, הוא חייך והעביר את עיניו לשפתיי. "הרבה זמן לא קראו לי ככה." הוא אמר וזקרתי גבה, "איך לא קראו לך? סקסי? מפחיד?" עיניו חזרו להתמקד בעיניים שלי.
"חנון." הוא אמר לחש בטון אפל, האווירה נהייתה סמיכה יותר והמתח בינינו התגבר. "עדיין יש בך ספק שאני לא אוהב אותך?" הוא הידק את ידו על התחת שלי ונהניתי מהמגע שלו, הייתי שקועה בנעימות שהוא גורם לי ולא עניתי לו, כמובן שהוא לקח את התשובה שלי כחיובית.
סטיב הרים אותי מהתחת ונבהלתי, כרכתי את רגליי וידיי סביבו, "אז אני אגרום לך להרגיש כמה אני מאוהב בך." הוא לחש באכזריות וניסיתי להשתלט על עצמי מול סטיב הסקסי.
"תגרום לי להרגיש ככה סטיב." הוא לחץ על פלח התחת שלי והחנקתי גניחה, "בוס." הוא הזהיר אותי לא לקרוא לו בשם אחר חוץ מבוס.
~
“מתולתלת את שוב חולמת," קורי שלף אותי ממחשבותיי והקליק באצבעות שלו מול העיניים שלי, עברו כבר שלושה שבועות מאז שאני וסטיב נהיינו באמת ביחד, כל יום מאז נגמר כמעט כשהוא נרדם אצלי בבית על המיטה לידי או לעיתים ממש רחוקות שאנחנו ישנים אצלו על המיטה כמו כריך כי אין מקום.
בפעמים היחידות שישנתי אצל סטיב אז זה נגמר בכך שישנתי עליו ובקושי הצלחתי לישון, לא הצלחתי לעצום עין כשמתחתיי גוף שרירי ולוהט.
"את שוב חולמת!" קורי צעק וקפצתי במקומי בכורסא, שמתי יד על החזה שלי ונשמתי במהירות. הוא מנסה לגרום לי להתקף לב.
"אני לא חולמת," התנגדתי והוא גלגל את עיניו. "בטח שכן. מאז שאת וסטיב ביחד יש לכם קטע להסתכל על משהו ולהיות כמו פסלים." הוא האשים, לא אשמתי שהגבר במשרד תופס את המחשבות שלי.
“כבר שכבתם שוב?" הוא שאל ופערתי את עיניי, מה זו השאלה החודרת לפרטיות הזאת. לרוב כשאני מנסה לשקר אני נלחצת מאוד ושטויות יוצאים לי מהפה.
"שכ-כבנו אנחנו? איך נשכב אם לסטיב אין זין." דמיינתי את עצמי נותנת לי סטירה לראש, כל הכבוד לי, לסטיב אין זין? יותר מכמה פעמים הוא הוכיח לי דברים עם הזין שלו.
"את שקרנית גרועה מתולתלת." אני מודה באשמה, אני לא יודעת לשקר. "מתי ילדים?" קורי שאל בציניות, בזתי לו ונפנפתי בידיי, "ילדים? אני לא חושבת על ילדים בקר-" פערתי את עיניי כשנזכרתי בפעם הראשונה שלי עם סטיב, הוא היה בלי קונדום.
הגלולות! לא לקחתי אותם, שכחתי מהם לגמרי. הם נשארו עם התיק בבית שלי מאז שאני וסטיב נהיינו ביחד.
"מה קרה?" קורי שאל ובלעתי את הרוק שלי, "אני צרי..כה בדיקת הר-ריון." גמגמתי ברעד והחמצן נעלם מהריאות שלי.
אני מרגישה טוב, יותר מדי טוב. אני רק נלחצת. שחזרתי את זה בראשי שוב ושוב.
קורי חייג למישהו, "בוקר טוב מאפין שלי, אני צריך שתקנה ותביא לי בדיקת הריון. אני נמצא במשרד שלי." הוא אמר וניתק, עיוותתי את פניי בבלבול, "מאפין?"
"מה? זה כי פול תמיד בא אליי חם, טרי ומתוק, הוא מגיע ישר מהתנור ואני טורף אותו." קורי משך בכתפיו. אני וסטיב לא היחידים שנהיינו ביחד אלא קורי ופול גם.
קורי סוף סוף השתחרר מהקסם של זאק ונכנס חזק לעולמו של פול.
~
פול נכנס ל'משרד' של קורי ומסר לו את הבדיקת הריון, "אל תגיד לסטיב." לחשתי ופול הנהן. חייכתי חיוך אסיר תודה וברגע שפול הסתובב קורי הפליק לו בתחת.
"אני חושב שאתה גם תצטרך בדיקת הריון," קורי אמר ופול נהיה אדום, הוא יצא מהמשרד של קורי, לא לפני שהוא קרץ לקורי.
"פאק, אני מת עליו." החיוך של קורי היה יפה וטהור, הוא באמת מאושר עם פול. "הנה לך מתולתלת, אם יהיה לי אחיין תגידי לי." גלגלתי את עיניי, נקווה שלא.
החיבור ביני לבין קורי הוא מיוחד, אני מרגישה כאילו יש משהו יותר מידידות בינינו. הוא באמת החבר הכי טוב שאישה יכולה לבקש.
הסתכלתי על הפלסטיק הקטן בידיים שלי שיקבע אם אני בהריון או לא, נשמתי עמוק.
אני לא מוכנה להיות בהריון, אני לא מוכנה לעשות הפלה או להיות אמא.
תרגעי לוסי את לא בהריון, את רק נלחצת. אמרתי בראשי וקמתי, אני הולכת להוכיח לעצמי שאני לא בהריון.