לוסי-
התחלתי להיזכר במה שקרה לפני שהתעלפתי, אני וסטיב התווכחנו ואמרתי לו שאתן לו סטירה, או שנתתי?
אני חושבת שנתתי לבוס שלי סטירה.
אחרי שנתתי לסטיב סטירה אני נלחצתי והתעלפתי, במטושטש אני זוכרת שבחלום הקצר שהיה לי כשהתעלפתי אז סטיב הרג אותי, אני לא זוכרת מה הוא אמר שם.
איך זה הגיע למצב שכרגע אני מנצלת את ההתעלפות שלי כדי לחבק את סטיב, אלוהים אני לא בסדר.
"אני מצטערת שנתתי לך סטירה" מלמלתי וסטיב שם את היד שלו על הגב שלי, "זה כאב בוניטה" הוא חיזק את האשמה שחשתי, "אני כל כך מצטערת לא חשבתי ו-" נקטעתי כשגיחוך הרעיד את הגוף של סטיב.
הורדתי את הידיים שלי מסטיב למרות שהייתי רוצה להמשיך להרגיש את גופו תחת גופי.
"מה מצחיק?" שאלתי אותו והחיוך היפהפיה שלו החליש אותי יותר, "לא נתת לי סטירה, את רצית אבל לא נתת" התעלמתי ממה שהוא אמר, אני ממש קרובה אליו ואני עדיין עליו.
כחכחתי בגרון שלי, "יופי.." בלעתי את הרוק שלי כי רציתי לעשות משהו שסטיב לא יקבל בטוב.
"התעלפת פעם ראשונה?" הוא שאל והנהנתי, "אני אפילו חלמתי שהרגת אותי" אמרתי לו בחיוך קטן כדי להקליל את האווירה, החיוך שלו ירד ועשיתי בדיוק ההפך מלהקליל את האווירה.
"אני לא רוצה שתפחדי ממני לוסי, אני בחיים לא אפגע בך. תביני את זה." סטיב נהיה רציני והגרון שלי התייבש, עכשיו אני באמת צריכה מים.
הוא נראה כל כך טוב כשהוא רציני, השיער הבלונדיני שלו בהיר ודורש שאעביר את ידיי שם, הלסת החדה שלו דורשת שאני..
"לוסי, את בסדר? תנשמי." הוא אמר והרגשתי מבולבלת, "אני בסדר למה?" השפלתי את המבט שלי וניסיתי להרגיע את עצמי, אני חייבת להפסיק לחשוב עליו ככה.
סטיב שם את היד שלו על הסנטר שלי וגרם לי להביט בו, "כי התחלת לנשום מהר יותר, כאילו שחמצן לא נכנס לך לריאות" הוא הסביר, טוב זה כנראה באשמתו.
איך חמצן יכול להיכנס לי לריאות כשאני עליו, במיוחד כשהוא שם את היד שלו על הסנטר שלי ומסתכל עליי בצורה קטלנית שכזאת.
"את לא בסדר, את שוב נהיית אדומה. אני מלחיץ אותך?" הוא באמת לא קולט באיזה מצב הוא שם אותי?
רכנתי אליו ונישקתי אותו, שמתי יד על החזה שלו ויד סביב העורף שלו, להט כבש את הגוף שלי וסטיב ניתק את הנשיקה בתוך כמה שניות אחדות בכך שהזיז את הסנטר שלי לאחור עם היד שלו.
"מה את עושה?" הוא שאל בקול מוזר, עכשיו יש לי עוד סיבה להתעלף.
"א-א-א-אני" אני לא יכולה לדבר, האצבעות שלו שמחזיקות את הסנטר שלי התחזקו וסטיב משך אותי קדימה ונישק אותי, לא ציפיתי לזה.
שמתי את הידיים שלי סביב העורף שלו כשהוא כבש את הפה שלי, הנשיקה איתו מסבירה הכל עליו.
הוא מוביל אותי בצורה של איך הוא אוהב את זה, מה הוא רוצה שאני אעשה ובאיזו רמת חוזק.
הוא אפילו מתערב באיך שאני מנשקת אותו.
נישקתי אותו יותר חזק והוא החזיר לי באותו מטבע, הנשיקה שלו עוד רגע עילפה אותי מהחוזק שלה.
אנחנו רבים באמצעות נשיקה, סטיב מוכיח לי שלא כדי לי ללכת נגדו, הוא גורם לי לרצות יותר מהנשיקה הזאת.
ניתקתי את הנשיקה ונשארתי חסרת מילים, סטיב עם פרצוף קשוח וסומק על הפנים שלו, הוא מסמיק וזה הדבר הכי יפה שראיתי.
"אתה אוהב את זה סטיב?" הרגשתי את הגוף שלו מתקשח תחתיי והוא צמצם את עיניו, לא הבנתי מה גרם לשינוי הזה.
הוא מתחרט?
באתי לקום ממנו והוא שם יד על הגב שלי ועצר אותי, הוא נעמד ואז במאית שניה הרים אותי עליו, הרגליים שלי נכרכו סביבו והוא הדביק את הגב שלי לקיר.
"את יודעת איך לקרוא לי." הקול שלו אפוף חרמנות, לא שמתי לב למה שהוא אמר כי הייתי עסוקה בטון של הקול שלו.
"סטיב אני חייבת לגעת בך יות-" הוא לחץ על השד שלי, נקטעתי והרגליים שלי התהדקו סביבו.
"אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה בוניטה" הוא חפן שד אחד, מוציא אותי מדעתי עד כדי כך שאני לא יכולה לחשוב למה הוא מתכוון.
"סטיב בבקשה תן לי לגעת ב-" הוא העביר את הכף יד שלו בין הרגליים שלי וגניחה נפלטה מהפה שלי, שיעשה את זה שוב, עכשיו.
"איך את קוראת לי?" הבנתי את הכוונה שלו, אני לא הולכת לעשות את זה עכשיו, לא אתן לו להרגיש את תחושת העליונות שהוא רוצה להרגיש.
"אני קוראת לך סטיב" הוא שם לב שהבנתי את הכוונה שלו, התגריתי בו והוא שם יד ליד הראש שלי, הוא קירב את הראש שלו לשלי וכמעט נמעכתי בקיר.
"את תוציאי את זה מהפה שלך בוניטה, השאלה היא מה יגרם לך עד אז" אני באמת רוצה לתת לו סטירה, שיפסיק לדבר וינשק אותי עד שאפסיק לנשום.
"אני לא, ססססטיב" גיחכתי והוא הוריד אותי מעליו, הוא רציני?
הוא הבוס של ארגון נגד פשעים ועכשיו הוא מבצע את הפשע הכי גדול שהעולם ידע.
להפסיק לספק אישה כשהיא הייתה קרובה לקצה.
הוא שילב את את הידיים שלו, אני גם יכולה לשחק במשחק הזה.
אני לא צריכה שהוא יגע בי כדי להגיע לקצה, מספיק רק לראות אותו.
את השאר אני אבצע בעצמי, זה אולי לא יהיה כמו הנגיעות שלו אבל זה עדיף מלהיכנע לו.
ראיתי את הזקפה שלו מבעד למכנסיים, אני לא היחידה שתסבול מחוסר המגע בינינו.
חפנתי את שדיי מולו בזמן שאני סורקת אותו מהכף רגל עד ראש, את הגובה, את השרירים ואת הקשיחות שלו.
נשכתי את השפה שלי, אני צריכה למשוך את זה קצת.
השדיים שלי רגישים בגלל שמאז שנפרדתי מקארל לא אוננתי או הייתי באקט מיני.
סטיב נראה כועס, חייכתי והוא התקדם אליי, הוא תפס את הידיים שלי ולקח אותי לאחור.
הגב שלי נתקל בקיר והוא הפריד את הידיים שלי לצדדים, "מה אתה חושב שאתה עושה?!" נאבקתי בו והוא לא נתן לי לתלוש את הידיים שלי מהאחיזה שלו.
"לא נותן לך לרמות, אני מעדיף יושר" הוא אמר והסטיב שבו צץ החוצה, אפילו בדברים כאלה?
אני מרחמת על הנשים שהיו איתו.
החזה שלו נלחץ לשדיים שלי, זה לא מספיק בכלל בגלל החליפה המציקה שלו.
אם הייתי יכולה להוריד אותה, לראות את הגוף היפה שלו..
"תוריד את הידיים שלך ממני" המשכתי להיאבק והוא קירב את הראש שלו לאוזן שלי.
בבקשה לא מילים מלוכלכות, בבקשה בבקשה בבקשה.
זו החולשה הכי גדולה שלי.
"אני אוריד את הידיים שלי ומה? תגרמי לעצמך לגמור כשאת מסתכלת עליי? את לא רוצה שאני אעשה את זה עם הידיים שלי? אביא אותך לקצה, אגרום לך לראות כוכבים. אני יכול לעשות יותר מזה.. בדיוק על השולחן עבודה שלי. כל פעם שתיכנסי לכאן את תיזכרי שהתפוצצת עליו" המילים האלה גרמו לי לנטוף מים.
"רק מילה אחת בוניטה ואת תקבלי כל מה שאת רוצה" הוא הפסיק ללחוש והסתכל עליי, אני חייבת.
לא אכפת לי כבר אם אני נכנעת לו, כל מה שהוא הציע נשמע יותר מדי טוב.