אז לפני שאנחנו נכנסים לדרמות בין לוסי לסטיב בואו ניקח הפסקה, זה פרק בונוס.
---------------------------------------------------------
זאקרי-
אני עומד מול האופנוע שלי עם איידן בידיים שלי, הוא תמיד מתפלא כל פעם מחדש כשהוא רואה את האופנוע.
לפני כמה ימים לקחתי אותו למוסך, הוא תמיד צווח כשראה אופנועים מגיעים.
לעבוד במוסך זו עבודה מתישה, למרות זאת אני עדיין אוהב את העבודה הזאת.
לתקן מכוניות או אופנועים זה הרבה יותר קשוח ממה שאנשים חושבים, צריכים להיות זהירים כי טעות אחת יכולה להשבית את כל הרכב.
"אופנוע.. אני רוצה!" הבן שלי אמר ושלח את ידיו קדימה כדי להתקרב לאופנוע, "אתה תמיד רוצה אופנוע" אמרתי לו והוא רטן בכעס, "אני ואנג'ל באופנוע" הוא חזר על מה שאמר יותר מ1000 פעמים מאז שאנג'ל נולדה.
הוא רוצה לקחת אותה לסיבוב באופנוע, קניתי לו אופנוע קטן לילדים והוא רצה בצבע ורוד- כדי לתת אותו לאנג'ל יותר מאוחר.
מלאני נגד הרעיון שאיידן ירכב על אופנוע, היא מפחדת שיקרה לו משהו.
בכל זאת כשאיידן יגדל הוא ירכב על אופנוע, זה צרוב בנשמה שלו ורכיבה על אופנוע זורם בדם שלו.
יש לו את הגנים שלי, בפעם הראשונה שהוא יעלה על אופנוע הוא ירגיש שכל חייו הוא רכב על אופנוע.
אין למלאני מה לדאוג בקשר לאיידן, היעוד שלו נקבע ברגע שהוא ראה אותי רוכב באופנוע בפעם הראשונה.
"הנה אמא!" הוא צעק כשמלאני חנתה בחניה, לימדתי אותה לנהוג כשהיא הייתה בהריון בחודשים הראשונים שלה, זה לקח קצת זמן.
3 וחצי חודשים זה לקח עד שהיא למדה, בפעמים הראשונות שלה היא כמעט דרסה הולכי רגל.
הייתי לידה כל הזמן, מונע ממנה לעשות טעויות.
"כן איידן, הנה אמא" הורדתי אותו והוא רץ למלאני, היא יצאה מהמכונית, סגרה את הדלת ונעלה את המכונית.
היא שמעה את הריצה של איידן והסתובבה, הוא קפץ והיא הרימה אותו, הלכתי אליהם והסתכלתי על אשתי מעקלת את השפה שלה בעצבים כשהיא הסתכלה על האופנוע שלי.
היא לא הייתה צריכה להיות כאן כדי לדעת מה הראיתי לאיידן, את העתיד שלו בתור רוכב אופנוע.
"זאק, הבטחת שלא תעודד אותו לזה" היא אמרה ואיידן צחק, "אופנוע! אופנוע!" הוא צעק בידיים שלה.
היא חזרה עכשיו מהעבודה שלה.
מלאני פתחה חנות של קוסמטיקה, בהתחלה לא הלך לה אבל עכשיו החנות שלה מצליחה.
"אי אפשר לא לעודד אותו קטנטונת, תראי כמה הוא שמח" נישקתי אותה נשיקה רכה בשפתיים והיא צחקקה מתי שהיא ראתה את איידן עוד רגע מרייר על האופנוע.
"ברי מפחיד אותי" איידן אמר בפחד וקבר את ראשו בכתף של מלאני, "מה הוא אמר לך?" שאלתי את הבן שלי, מאז שבראד שמע שאיידן רוצה שאנג'ל תרכב איתו על אופנוע הוא חושב שהדרך הטובה ביותר לבטל את החלום של איידן זה באמצעות לעשות לו טראומה.
המילים המדויקות שלו היו, "להפחיד אותו קצת" ובראד לא מפחיד קצת.
"הוא א-אמר לי שאם אנג'ל תיסע איתי היא ת-יעלם ולא נמצא אותה יותר" איידן משך באף הקטן שלו והשפה שלו ירדה למטה בעצב.
מלאני-
אני באמת צריכה לעשות שיחה רצינית לבראד, להפחיד את הבן שלי כל פעם מחדש זה חולני.
לפעמים אני תופסת את איידן הולך ללול של אנג'ל כדי לראות שהיא לא נעלמה.
"בוא נכנס פנימה זאק" אמרתי לו והוא הנהן, לפי ההנהון שלו ידעתי שהוא ראה את המבט על פניי, המבט שאומר שהשיחה הזאת צריכה להתקיים עכשיו.
הלכנו לספה ומצאנו את קורי ישן, שמתי עליו את איידן והוא פקח את העיניים.
"זה אתה אלוהים?" קורי שאל ואיידן קיפץ על החזה של קורי ומשך בשיער החום מתולתל שלו, "זה אני!" איידן אמר בצחקוק.
"אני צריכה שתשמור עליו, למה אנג'ל כאן?" שאלתי את קורי כשהבחנתי בלול של אנג'ל במטבח וראיתי אותה ישנה שם.
"כי ההורים שלה עושים משהו ולא רצו להעיר אותה, הם אמרו לי לשמור עליה" ניסיתי להבין איך הוא שומר עליה כשהיא במטבח.
"אבא אתה יכול להביא את אנג'ל לכאן?" איידן שאל את זאק בקול החמוד שלו, זאק הלך להביא את הלול של אנג'ל לסלון.
"בראד שוב הפחיד את איידן, נכון? אני רואה את זה על הפנים שלך" קורי ישר ידע על מה מדובר, "ברי מפחיד אותי" איידן הסכים איתו ושם את הראש שלו על החזה של קורי.
"מלהיות בכלא הפכתי לבייביסיטר ומבייביסיטר הפכתי לכרית" קורי הציג את שינוי האירועים בחייו, התאפקתי לא לצחוק.
זאק הביא את הלול של אנג'ל לכאן, "מלאני תביאי את הטלפון שלך לרגע וזאק תביא לי את אנג'ל" הסתכלתי על זאק והוא הסתכל עליי, איידן כבר נרדם על הגוף של קורי.
"בשביל מה?" שאלתי אותו והוא חייך, "את תראי" הוא אמר וקרץ לי, הוצאתי את הטלפון מהכיס והבאתי לקורי, זאק לקח בעדינות את אנג'ל מהלול ושם אותה ליד קורי בצד השני של הספה כדי שלא תיפול.
קורי הרים את הטלפון וחייך, הוא לחץ על הטלפון ושמעתי רעש של צילום תמונה.
הוא צילם את עצמו עם איידן ישן על החזה שלו ואת אנג'ל ישנה לידו, "תשלחי לי את התמונה" הוא החזיר לי את הטלפון.
הנהנתי ושלחתי לקורי את התמונה, "אני יכולה לדבר איתו לבד" אמרתי לזאק, הוא לא צריך לבוא גם.
"אני גם בא, יש לי כמה דברים להגיד לו" זאק אמר ונאנחתי, הוא עקשן, הבן שלנו בדיוק כמוהו.
בראד-
"תורידי את הבטן שלך למטה, תתחככי בי" קרולינה עשתה כפי שאמרתי, אנחנו במיטה אחרי סשן התעללות בבומרנג, עכשיו שהדפיקות לב של שנינו דוהר, הגיע הזמן להנות.
אני אוהב לראות את העיניים הירוקות שלה שמכלות אותי כל פעם מחדש, במיוחד את המבט של הטורף.
קרולינה מעליי בזמן שאני נשען על המיטה, שמתי את הידיים שלי מאחורי הראש וצפיתי בקרולינה מענה אותי באיטיות כשהיא יושבת על הבטן שלי.
"אתה נראה כל כך טוב כשאתה מזיע" היא אמרה והעבירה את האצבע שלה על הקוביות שלי, המגע הקליל הזה הבעיר את הגוף שלי ורציתי להוציא את הידיים מאחורי הראש ולטרוף אותה כשהיא בחיים.
"את תראי יותר טוב כשתהיי תלויה על בומרנג" היא נשכה את השפה שלה לשמע מה שאמרתי, זה הספיק לי.
משכתי את הידיים מתחת לראשי ושמתי אותם על הגב של קרולינה, הורדתי אותה אליי והיא שמה את הידיים שלה לצידי ראשי, הראש שלה צמוד לראש שלי כשהיא מביטה בי חסרת חמצן.
זה כמו שקרולינה תעשה פלאנק רק מעליי, היא מחזיקה את עצמה עם הרגליים.
הדלת נפתחה וראיתי את מלאני וזאק, העיניים של מלאני נפערו והיא נהייתה אדומה.
קרולינה הסתכלה על הדלת ונראתה מבוהלת, סובבתי את הראש שלה כדי שתמשיך להסתכל עליי והבטתי באחותי ובחבר שלי.
"אם אתם רוצים משהו אתם לא יכולים לחכות לאחר שאספק את אשתי?" הרגליים של קרולינה התמוטטו מרוב מבוכה והיא נפלה על הגוף שלי, שמתי את היד שלי על הגב שלה וליטפתי אותה בעדינות.
עם כמה שהרוצחת שלי השתנתה היא עדיין אותה קרולינה ליד מלאני.
מלאני עצמה את העיניים שלה ושמה את הכפות ידיים על העיניים, "באתי כדי לדבר איתך, תפסיק להפחיד את איידן" היא אמרה וצמצמתי את העיניים שלי, זה לא היה יכול לחכות לאחר כך?
שמתי את היד שלי על התחת של קרולינה ועיסיתי אותו, אני לא רוצה שהכניסה של מלאני וזאק יהיה כמו דלי מים קרים על האש ביני לבין קרולינה.
אז עד היציאה של מלאני וזאק אני אשמור על האש בוערת.
זאק שם יד על המצח שלו והניד את ראשו כשהוא קלט מה אני חושב, קרולינה שמה את הידיים שלה סביבי והנשימות שלה נהיו מהירות יותר.
"ב-בראד אני שומעת אותה! אתה באמת עושה את זה עכשיו?" מלאני שאלה כשהיא ממשיכה לשים את הידיים על העיניים שלה.
"אנחנו נדבר על זה אחר כך מל" אמרתי לה והיא יצאה מהדלת, זאק נשאר והרים גבה.
"אתה רוצה להצטרף?" שאלתי אותו והעיניים של קרולינה נפערו, אני ציני.
רק לי ולבומרנג מותר לזיין את קרולינה.
"אל תפחיד את איידן, תזכור שאנג'ל תגדל איידן יספר לה את הדברים שמפחידים אותו והיא תפחד בעצמה" זאק הטיף לי ויצא מהדלת, הוא סגר את הדלת וחשבתי על זה לרגע.
איידן באמת יכול להפחיד את אנג'ל.
למרות שאני לא מפחיד את איידן, אני רק אומר לו שיקרה משהו אם אנג'ל תעלה איתו על אופנוע.
אני בחיים לא אתן לילדה שלי לעלות על אופנוע או לנסוע באובר.
קרולינה-
בראד שקע במחשבות שלו והיד שלו אוטומטית המשיכה לעסות את התחת שלי, "על מה אתה חושב?" קמתי ממנו והחיוך שלו גרם ללב שלי לדפוק מהר יותר.
"זה לא משנה, את רוצה עוד סשן עם בומרנג?" הוא שאל אותי וקמתי ממנו, "אתה באמת צריך לשאול?" השבתי לו וחייכתי גם אני.
קמנו מהמיטה והלכנו לשק איגרוף, בראד החזיק אותו והתחלתי לתת אגרוף ועוד אגרוף, בעיטה, אגרוף.
"יותר חזק קרולינה, תחשבי שזה מישהו שפגע בבת שלנו" בראד אמר מאחורי השק איגרוף, בעטתי בכל כוחי בשק איגרוף ובראד זז קצת לאחור.
"פאק כן" הוא נראה נלהב, בראד עקף את השק איגרוף והרים אותי מעליו, הרגליים שלי נכרכו על הקוביות שלו ושמתי את הזרועות שלי סביב העורף שלו.
"אני אוהב את המבט המסוכן בעיניים שלך" הוא אמר בחיוך חושף שיניים, קיבלתי את העובדה שאני ובראד זוג לא שפוי ממזמן.
זה לא כזה משנה לי, אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי, כולם יכולים להזדיין.
"אני אוהבת כל דבר בך, מפלצת" אמרתי לו וגיחוך הרעיד את החזה שלו, "אני מפלצת? כנראה. אבל אני המפלצת שלך" אוף איתו, הוא יודע מה להגיד כל הזמן.
"ברור שרק שלי, אני חושבת שהשרשרת אומרת הכל" אנחנו תמיד עונדים את השרשרת והטבעת C♥︎B ולא נפסיק לענוד.
"את מטורפת, משוגעת לעזאזל קרולינה את האישה הכי טובה בעולם" אני לא מופתעת שלהיות מטורפת זה מספר אחד אצל בראד קנדי, הוא הפך אותי לכזאת.
"אני לא מאמינה שאתה אומר את זה, מר אני לא אתן לבת שלי להיות עם גבר בחיים" לעגתי לו בסוף, בראד כבר אמר לי כמה פעמים שהיא לא צריכה חבר בחיים שלה.
הוא יודע שמתישהו היא תביא חבר לבית והוא יצטרך לקבל את זה, למרות שאין סיכוי שבראד קנדי יצליח לקבל את זה שהבת שלו מעוניינת במישהו.
היא נולדה רק החודש וכבר הוא תכנן את כל החיים שלה.
"הייתי אומר שנחצה את הגשר כשנגיע אליו, אבל אני אהרוס את הגשר לפני שאתן לבת שלי להיות עם מישהו" הוא אמר ונישק אותי, המחשבות שלי התרוקנו והחזרתי לבראד נשיקה.
קורי-
"איפה איידן?" מלאני שאלה אותי, לפני כמה דקות שמלאני וזאק הלכו איידן התעורר ורדף אחרי משהו, לא ידעתי אחרי מה.
שמתי את אנג'ל בלול שלה מבלי להעיר אותה וקמתי גם אני.
"הוא כאן בבית, משחק" אמרתי בביטחון עצמי שקרי, אני מקווה שהוא כאן.
ראיתי את זאק בא מאחורי מלאני, העיניים הכחולות האלה יהרגו אותי בסוף.
"אבא! בוא תראה" איידן צעק, מלאני וזאק הלכו לכיווו שממנו הם שמעו את הצעקה של איידן, הלכתי איתם גם.
איידן כפוף מול קיר ונראה שהוא מתעסק במשהו, "מה יש לראות איידן?" זאק שאל אותו ואיידן קם והסתובב אלינו, יש בידיים שלו עכבר.
"תראה איזה חמוד!" איידן צעק והסתכלתי על זאק, הוא נראה כאילו הוא ראה שד.
זאק הלך לאחור ואיידן הלך אליו קדימה עם העכבר ביד שלו, למה זאק מתחמק מאיידן?
"אפשר לשמור אותו?" איידן שאל את זאק וזאק הניד את הראש שלו באיטיות, "אתה בסדר זאק?" מלאני שאלה אותו וזאק לא ענה לה.
זה נראה שהוא בטראנס מבועת.
"בראד, קרולינה תבואו מהר!" היא צעקה, איידן רץ לזאק וזאק התחיל לרוץ גם, הרגשתי מתוסבך שהבן של זאק רודף אחריו וזאק בורח ממנו.
"אבא תלטף אותו!" איידן צעק וצחקק, זאק רץ הכי מהר שהוא יכול, למה הוא בורח מאיידן?
"זאק מה קרה?" מלאני שאלה את זאק בבהלה שוב והוא לא ענה, "איידן תעיף את הדבר הזה מהבית" זאק אמר לו ואיידן נעצר במקום.
"אבל הוא חמוד" איידן אמר בקול עצוב, בראד וקרולינה ירדו במדרגות וזאק נעצר ליד בראד.
"מה קרה מל?" בראד שאל את מלאני, הוא הסתכל על זאק שמכניס לגופו חמצן ועל העכבר ביד של איידן, העיניים שלו התמלאו בהבנה והוא התחיל לצחוק.
"אתה בסדר בייב? אני לא אתן לעכברוש הזה לפגוע בך" בראד אמר לזאק וחיבק אותו, "לך תזד-" זאק הפסיק להגיד בגלל שאיידן נוכח אז הוא רק דחף את בראד.
"מה קרה?" שאלתי אותם ובראד הסתכל עליי עם חיוך רחב על הפנים, "זאק מפחד מעכברים" בראד ענה וראיתי שגם קרולינה וגם מלאני מופתעות.
זאק מפחד מעכברים?
הדבר היחיד שאפשר לחשוב עליו כשמסתכלים על זאק זה שהוא נראה חסר פחד.