נ.מ ליאור
אתמול לוסיאנו סיפר לי שאבא שלו מרביץ לו ולג'וזפינה למה דבר כזה מגיע להם שניהם פשוט מלאכים אבל מה שאני הכי דואגת לגביו זאת ג'וזפינה לוסיאנו אמר שהיא נסעה לאבא שלו מה אם הוא מכה אותה עכשיו או אונס אותה בפעם הראשונה בחיי אני מתה מדאגה על מישהו שהוא לא מהמשפחה שלי או קרלו אני מופתעת שקמתי בשעה 10:34 אני עושה את ארגוני הבוקר ואני יורדת למטבח וטוני ושואל "פעם ראשונה את מפספסת אימון קרה לך משהו?" "כלום" "זה לא עובד עליי ואת נראת כאילו פאקינג בכית כל הלילה" "כי אני באמת בכיתי כל הלילה" "למה?" "לוסיאנו נכנס למיטה שלי ושל קרלו באמצע הלילה בגלל שהיה לו סיוט" "בגלל זה בכית?" "לא הוא אמר לי שהוא חלם על הפעם שאבא שלו הרביץ לו ולג'וזפינה" אני אומרת ונלחמת בגוש בגרון שלי ויורדת לי דמעה "הוא גם אמר לי שאמא שלו לא נסעה לניו יורק אלה לאבא שלו ואני מתה מפחד שאולי הוא עושה לה משהו ברגעים האלה והיא יושבת שם חסרת אונים" טוני נשאר בהלם והוא אומר "אני הולך להגיד לקרלו" "לא אתה לא אני אטפל בזה תביא לי את הכתובת אני אלך לשם ואטפל בזה" "תטפלי במה?" קול עמוק וצרוד אומר "זה לא משנה קרלו אני מטפלת בזה" הוא דופק לטוני מבטי רצח ותוך שניות טוני מלשין עליי והוא מספר לו הכל,"אני הולכת לשם תן לי את הכתובת" "לא יקרה" "קרלו בבקשה אל תתווכח איתי פעם אחת,אני מתה מדאגה אולי הוא עכשיו מכה אותה או אונס אותה אני לא מסוגלת בבקשה קרלו אתה יכול לבוא איתי מצידי אבל אני חייבת ללכת לשם" אני צועקת עליו בדמעות הוא מחבק אותי ואומר "די מיה בלה לכי תתארגני אני יבוא איתך" אני נותנת לו נשיקה מהירה ורצה להתארגן אני לובשת ג'ינס סקיני וחולצת אדידס
אני נועלת את הג'ורדן שלי לוקחת את הטלפון ויוצאת לסלון "סיימתם להזיל עליי ריר?" שקרלו וטוני מסתכלים עליי כבר 2 דקות הם מתעשטים ואני שואלת "אפשר ללכת ברכב שלי?" הוא מהנהן אני לוקחת את המפתחות של הרכב שלי ואנחנו יוצאים אני נכנסת לאוטו הם אחרי ואני מחליטה להשתעשע איתם קצת קרלו אומר לי את הכתובת והיא נשמעת לי מוכרת ואני מתחילה לנסוע ואז אני מגבירה את המהירות ל160 אני מפחדת עלייה ותוך 15 דקות שאמורות להיות שעה וחצי אני מגיעה ואני מזהה את השער,לא אין מצב זה בטח שער אחר, "ליאור את רוצה להיכנס?" שואל קרלו ברכות ואני מהנהנת,אנחנו נכנסים כי הדלת לא נעולה ואני שומעת צרחות ודברים נשברים מהמטבח,אני קרלו וטוני נכנסים למטבח ואני רואה את מי שהכי לא רציתי לראות מאז הצבא המפקד שלי והוא מכה את ג'וזפינה אני מתקדמת אליה בריצה מגנה עליה בגופי וחוטפת סטירה כואבת "ליאור?" שואלת ג'וזפינה "ליאור כהן זאת את?" שואל המפקד שלי דניאל בעברית "כן זאת אני" אני עונה באנגלית הוא מבין את הרמז ושואל באנגלית "גדלת ממש את כבר לא אותה ילדה את בחורה ממש יפה ואני שוקל לעשות את זה שוב" אני לוקחת את ג'וזפינה ואנחנו מתקדמות לקרלו היא מחבקת את קרלו ואותי "איך אתם מכירים?" שואל טוני "הוא היה המפקד שלי בצבא" "הוא זה שאנס אותך?" שואל קרלו ואני מהנהנת "מיה בלה תעלי למעלה ותטפלי בה אני וטוני נטפל בו" אני מהנהנת ולוקחת את ג'וזפינה מחבקת אותה ושואלת תוך כדי שאני מטפלת בה "כמה זמן הוא הכה אותך?" "חודשיים אחרי שהתחתנו" "מתי התחתנתם?" "לפני 5 שנים" "ג'וזפינה זה לא בסדר" "אני יודעת אבל את לא תביני אותי" "אני כן" "איך?" "אני גם הייתי בזוגיות אלימה שנתיים" "באמת?" "כן באמת בהתחלה הוא היה חמוד וקנה לי מתנות ואז לילה אחד הוא חזר שיכור והרביץ לי" "זה אותו סיפור אצלי אבל הוא לא אלכוהוליסט" "הוא לא היה אלכוהוליסט הוא פשוט היה חלאה שחשבה שמצחיק להכות בחורה" "הוא באמת היה המפקד שלך?" "כן" "והוא אנס אותך?" "כן כמה פעמים" "אני לא מאמינה שהתאהבתי בבן אדם הזה" אני מסיימת לטפל בה ושואלת "זה בסדר אבל אני חייבת לשאול אותך שאלה אם את לא רוצה לענות הכל בסדר,הוא אנס אותך?" "כן המון פעמים והוא היה מכריח אותי להסתכל עליו מאונן" "אני ממש מצטערת שעברת את זה" "הכל בסדר,אבל איך את ידעת שאני כאן?" "לוסיאנו בא אליי בלילה בגלל שהיה לו סיוט ושאלתי מה היה בסיוט והוא אמר לי שהוא חלם על הפעם שדניאל הכה אותכם" אני אומרת ג'וזפינה פורצת בבכי ואני מייד אחריה "אני כלכך ניסיתי להוציא אותו מזה" היא מייבבת בבכי "די אל תבכי את עברת את זה ואני לא אתן לו להכות אותך או את לוסיאנו בחיים כל עוד זה תלוי בי" אני אומרת קרלו וטוני נכנסים לחדר וקרלו אומר "בואו הולכים הביתה" "ג'וזפינה את הולכת לגור אצלנו עם לוסיאנו תקחי את הדברים שלכם ובואי" "בואי אני אעזור לך" היא מהנהנת אנחנו הולכות לחדר הארונות אורזות את כל הדברים שלה ושל לוסיאנו אנחנו יורדות לאוטו נכנסות וקרלו נוהג,אחרי 20 דקות אנחנו נכנסים לאחוזה ולוסיאנו רץ לאמא שלו הוא מסתכל על התחבושות ואומר "אמא אבא שוב הרביץ לך?" "כן חמוד שלי אבל זהו אין אבא אנחנו עוברים לגור פה" "באמת?' "כן דוד קרלו הסכים" "דודה ליאור תודה שהצלת את אמא וסיפרת לדוד קרלו" לוסיאנו אומר ומחבק אותי אני מתכופפת אליו ואומרת "בכל מקרה הייתי עושה משהו אני לא הייתי נותנת לך או לאמא שלך להיפגע" "אני אוהב אותך" "גם אני" אני אומרת ונותנת ללוסיאנו נשיקה יבשה בשפתיים "אמא רוצה לראות מה ליאור קנתה לי?" שואל לוסיאנו "כן אהבה שלי" ג'וזפינה אומרת והם עולים לחדר של לוסיאנו ואני עולה להתארגן יש לי יום צילומים היום אני בודקת מה השעה 12:45 נשאר לי שעה וחצי להתארגן וללכת לאסוף את אביב אני לובשת ג'ינס שחור וגוזייה מנומרת
את נעליי הג'ורדן שלי טלפון מפתחות אני לוקחת את הטלפון ויורדת למטה ואני רואה את טוני וקרלו מדברים בניהם "שמתי אותו במרתף" טוני אומר לקרלו "את מי?" אני שואלת "את דניאל אנחנו הולכים להתעלל בו" אומר טוני "אני יכולה גם להתעלל בו?" "ליאור את באמת רוצה את זה?" קרלו שואל ואני מהנהנת ואומרת "אבל לא עכשיו בערב" "למה?" "יש לי יום צילומים" "אז לא בזה" הוא אומר ותופס בשולי הגוזייה שלי אני מעיפה את ידו ואומרת "זה מה שאני רוצה ללבוש" "טוב אבל אני בא איתך" "ממש ממש לא" "ממש כן בואי את תאחרי" "אבל תלך אתה באוטו שלך ואני בשלי" "מיה בלה מה ששלך שלי ומה ששלי שלך" "כן אז תן לי משהו אחד שלך שאני לקחתי" "את לקחת את הלב שלי מיה בלה" אני מתקרבת אליו מנשקת אותו מעבירה לו בנשיקה מה שאני לא יכולה להגיד במילים "וואו שכחתם שאני פה בשביל דברים כאלה יש חדרים אנשים" טוני אומר ואני שואלת "רוצה לבוא איתנו?" "לאן?" "יש לי יום צילומים" "טוב גם ככה אין לי מה לעשות היום פאולו מטפל בהכל" טוני אומר אנחנו יוצאים ואני אומרת "קרלו לך אתה באוטו שלך טוני ואני נלך באוטו שלי" "לא יקרה" "אתה רוצה לראות שכן?" "בואי נראה" אני מסמנת לטוני בעיניים לרוץ ואנחנו מתחילים לרוץ לאוטו אנחנו נכנסים ואני מתניעה במהירות ונוסעת אני עוצרת, בדירה ומסמסת לאביב לרדת היא יורדת נכנסת לאוטו ושואלת את טוני "שלום אביב, מי אתה?" "טוני אח של קרלו" "הו אז אתה האח של הבנאדם שכבש את הילדה בלי הרגשות" "אז את החברה הכי טובה של הילדה שכבשה את ליבו של אחי" הוא מחזיר לה ואני חושבת שמתחילה להירקם פה חברות "ליאור שמת לב שיש רכב שחור שעוקב אחרינו?" "כן זה קרלו" "ולמה הוא הולך מאחורינו?" "כי ליאור לא מרשה לו לנסוע איתה" טוני אומר "מה שהוא אמר" אני אומרת,אנחנו מגיעים ויורדים מהאוטו ואני רואה את קרלו מחכה בכניסה ואני אומרת "היית חייב לבוא?" "כן" הוא אומר ואנחנו נכנסים ואני רואה את לוסי ואון אני מחבקת את לוסי ואת און למרות מורת רוחו של קרלו "בואו אני אביא לכם את הבגדים" אומרת לוסי והיא מביאה לי שמלת מיני מנצנצת עם שרוולים ארוכים
מה שליאור לבשה
אני לוקחת את השמלה ושואלת את און "אתה בא?" "למה הוא צריך לבוא?" שואל קרלו "תרגע הוא רק עוזר לי להתלבש" "לא צריך אני יעזור לך" הוא אמר לקח את השמלה את ידי ונכנסנו לתא ההלבשה "למה לא סיפרת לי עליו?" "תרגע קרלו הוא גיי" "אתה מוכן לצאת?" "למה ממנו את לא מתביישת?" "כי הוא הומו הוא לא מסתכל עליי בצורה מינית" "גם אני לא" "נכון בגלל זה הזין שלך עומד" "את רואה מה את עושה לי מיה בלה" הוא אומר ואני מתלבשת ושואלת "אתה יכול לסגור לי את הריצ'רץ'?" הוא מהנהן אני מסתובבת ומסיטה את שיערי לצד הוא מלטף את גבי מניח עליו נשיקות רטובות,סוגר את השמלה אני יוצאת ורואה שאביב סיימה להתלבש היא לבשה גם שמלת מיני מנצנצת סטרפלס עם שובל קצר
וטוני עומד לידה ואומר "או מיי פאקינג גד" אני צוחקת והולכת למאפרת היא מאפרת אותי ואת אביב אחריי אנחנו הולכות לשטח הלבן,מביאים לנו תיקים לבנים של דיור, מצלמים אותנו ובזווית העין אני רואה את קרלו מצלם אותי,אנחנו מסיימות להצטלם ואני שואלת את קרלו "למה צילמת אותי?" "את ראית את עצמך מיה בלה אני הרגתי חיילים שלי בגלל שצילמו אותך ואוננו עלייך רק לי מותר לצלם אותך ולאונן עלייך" אני צוחקת ולוסי מביאה לי עוד לי ולאביב 2 לוקים תואמים לי גוזייה ומכנס ארוך מנצנץ ולאביב ג'קט גדול מנצנץ
אנחנו מתלבשות ויוצאות "לא יקרה" קרלו אומר שהוא רואה אותי "לא שואלת אותך" אני אומרת והולכת לשטח הלבן מביאים לי מיני תיק של דיור ולאביב תיק שחור לבן של דיור מצלמים אותנו וקרלו גם מצלם אותי אני מסיימת להצטלם אני הולכת לקרלו ואומרת "אפשר לראות איך יצאו התמונות בטלפון שלך?" הוא מהנהן ונותן לי את הטלפון שלו אני מסתכלת על התמונות ופתאום קופצת הודעה ממישהי שקוראים לה האנה אתה בא אליי הערב כמו תמיד אהובי? "מה זה?" אני שואלת בצעקה ומפנה את הטלפון עם ההודעה "ליאור זה לא מה שאת חושבת שזה" "כן אז מה זה תסביר?" אני צועקת והוא שותק "אתה לא יכול להסביר נכון?,קרלו זה נגמר ביננו" אני צועקת עליו נכנסת לתא להחליף לבגדים שלי ויוצאת רואה שאביב כבר החליפה אנחנו יוצאות ונכנסות לאוטו וקרלו צועק לי "נו מיה בלה את חייבת להאמין לי" אני עושה לו ביי עם היד ונוסעת לדירה אנחנו מגיעות וכל אחת הולכת לחדר שלה אני מחליפה לפיג'מה מתיישבת על המיטה לוקחת את הטלפון מהשידה ומתחילה לגלול באינסטגרם,אביב נכנסת לחדר שלי עם קופסת גלידה שבשניות היא מעלה לי חיוך על הפנים "הנה הגומות שאני אוהבת" היא אומרת ומתיישבת לידי "ליאור מה היה כתוב בהודעה?" היא שואלת "מישהי שקוראים לה האנה שלחה לו הודעה שכתוב בה אתה בא הערב כמו תמיד אהובי" אני אומרת ויורדת לי דמעה "אני יודעת מה את צריכה" "מה?" "מה הדבר שהוא הכי שונא שאתה עושה?" "שאני מתלבשת חשוף" "אז בואי נצא למועדון שלו ותתלבשי חשוף ואז הוא יראה מה הוא הפסיד" "רעיון טוב אני אלך להתארגן" אני אומרת והולכת לחדר הארונות שלי אני מוציאה שמלת מיני בצבע ורוד פנינה שהכתפיות שלה יורדות ונעליי עקב שחורות של דיור עם מיני תיק של דיור
אני לובשת שרשרת יהלומים,צמיד ואת השעון שלי ועושה מחליק אני שמה בושם הולכת לחדר של אביב נכנסת בלי לדפוק
ואני רואה אותה על המיטה גוללת בטיקטוק ואני אומרת "עוד לא התלבשת?" "לא הצלחתי לבחור את יכולה לעזור לי?" "נו" אני אומרת ואנחנו הולכות לחדר הארונות שלה ואני מוציאה לה שמלה שחורה עם כתפיות דקות ושרשראות כאלה על החלק התחתון שלה ואני מביאה לה עקבים שחורים של לואיס ויטון ותיק שחור של פראדה
אני לוקחת את הטלפון והמפתחות שלי ואנחנו יוצאות לאוטו אנחנו נכנסות ושמותאת השיר Paint The Town Red של דוג'ה קאט (ממליצה בחום),אנחנו מגיעות למועדון נכנסות והולכות ישר לבר,אנחנו לוקחות 4 צ'ייסירים של ווסקי 2 לכל אחת,אנחנו שותות אותם והולכות לרחבת הריקודים,אני כבר אחרי 13 צ'ייסרים ואני שיכורה כואבות לי הרגליים מהריקודים אבל האנדרנלין עוזר,אני מרגישה מישהו נצמד אליי מאחור והידיים שלו על מותניי זה מוזר משהו בידיים שלו מרגיש מוכר ונעים זה קרלו. אחרי 2 דקות שאני רוקדת למגעו אני מרגישה אותו נעלם אני מסתובבת לאחור והוא נעלם אני מרגישה סחרחורת אני הולכת לשירותים פותחת תא אקראי ונדהמת למראה עיניי זה לא קורה לי המוח שלי ידע מה הוא ראה אבל הלב שלי לא היה מוכן לזה.
______________________________________
זה היה פרק ארוך כתבתי אותו במקום ללמוד למבחן במתמטיקה אשמח שתגידו מה דעתכם ורק שתדעו זה יצא 1949 מילים אוהבתתת